תבנית:היום יום/ה' ניסן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (גרסה אחת יובאה: ייבוא תבניות היום יום מחב"דפדיה) |
מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:היום יום" ב־"קטגוריה:תבניות היום יום") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
''ב"רצה" ד[[ברכת המזון]] אומרים "בעל הישועות" - [[בי"ת]] דגושה "ובעל הנחמות" - בי"ת רפויה.'' | ''ב"רצה" ד[[ברכת המזון]] אומרים "בעל הישועות" - [[בי"ת]] דגושה "ובעל הנחמות" - בי"ת רפויה.'' | ||
[[אדמו"ר המהר"ש|אבי אדוני זקני מורי ורבי]] אמר במאמר רז"ל "לא מקומו של אדם מכבדו אלא אדם מכבד את מקומו", כבוד יש בו שני פירושים: לשון כבדא כמרז"ל "כבד לב פרעה - נעשה לבו בכבד". ולשון כבוד, [[גילוי]] [[אור מקיף]] נעלה. וזהו: "לא מקומו של אדם מכבדו" כלומר מקררו, אלא "אדם מכבד את מקומו", שניתן לו כח ועוז להאיר את מקומו באור [[תורה]] ו[[עבודת ה'|עבודה]]. כשם דבירידת ה[[נשמה]] ב[[גוף]] משביעים אותו תהא [[צדיק]], דשבועה זו הוא ענין השובע בכחות נעלים שתוכל להשלים כונת ירידתה, הנה כן הוא בכל אדם ואדם במקום שהוא.<noinclude>{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/ד' ניסן|ד' ניסן]]|הבא=[[תבנית:היום יום/ו' ניסן|ו' ניסן]]}}[[קטגוריה:היום יום|ו]]</noinclude> | [[אדמו"ר המהר"ש|אבי אדוני זקני מורי ורבי]] אמר במאמר רז"ל "לא מקומו של אדם מכבדו אלא אדם מכבד את מקומו", כבוד יש בו שני פירושים: לשון כבדא כמרז"ל "כבד לב פרעה - נעשה לבו בכבד". ולשון כבוד, [[גילוי]] [[אור מקיף]] נעלה. וזהו: "לא מקומו של אדם מכבדו" כלומר מקררו, אלא "אדם מכבד את מקומו", שניתן לו כח ועוז להאיר את מקומו באור [[תורה]] ו[[עבודת ה'|עבודה]]. כשם דבירידת ה[[נשמה]] ב[[גוף]] משביעים אותו תהא [[צדיק]], דשבועה זו הוא ענין השובע בכחות נעלים שתוכל להשלים כונת ירידתה, הנה כן הוא בכל אדם ואדם במקום שהוא.<noinclude>{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/ד' ניסן|ד' ניסן]]|הבא=[[תבנית:היום יום/ו' ניסן|ו' ניסן]]}}[[קטגוריה:תבניות היום יום|ו]]</noinclude> | ||
גרסה מ־22:36, 27 ביוני 2024
ב"רצה" דברכת המזון אומרים "בעל הישועות" - בי"ת דגושה "ובעל הנחמות" - בי"ת רפויה.
אבי אדוני זקני מורי ורבי אמר במאמר רז"ל "לא מקומו של אדם מכבדו אלא אדם מכבד את מקומו", כבוד יש בו שני פירושים: לשון כבדא כמרז"ל "כבד לב פרעה - נעשה לבו בכבד". ולשון כבוד, גילוי אור מקיף נעלה. וזהו: "לא מקומו של אדם מכבדו" כלומר מקררו, אלא "אדם מכבד את מקומו", שניתן לו כח ועוז להאיר את מקומו באור תורה ועבודה. כשם דבירידת הנשמה בגוף משביעים אותו תהא צדיק, דשבועה זו הוא ענין השובע בכחות נעלים שתוכל להשלים כונת ירידתה, הנה כן הוא בכל אדם ואדם במקום שהוא.
| הקודם: ד' ניסן |
{{{רשימה}}} | הבא: ו' ניסן |