לקוטי אמרים · פרק לב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (ש. א. העביר את הדף ליקוטי אמרים - פרק ל"ב לשם לקוטי אמרים · פרק לב בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון) |
(תיקונים) |
||
שורה 6: | שורה 6: | ||
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים כו-לד}}}} | |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים כו-לד}}}} | ||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
'''פרק | '''פרק לב - "לב" התניא - ואהבת לרעך כמוך ממש''' | ||
==מבוא לפרק== | ==מבוא לפרק== | ||
פרק זה (וכן פרק ל') נתוספו רק '''בהדפסת''' התניא{{הערה|המהדורות הראשונות לא נדפסו ונקראו [[תניא - מהדורא קמא|מהדורה קמא]] והיו בהן פחות פרקים. במהדורא השנייה 48 פרקים, ובמהדורא השלישית 51 פרקים - שלא כבתניא שלפנינו שבו 53 פרקים. וראה שיחת ש"פ וארא, כ"ו טבת, מבה"ח שבט תנש"א, ס"י, במוסגר.}}: [[ | פרק זה (וכן פרק ל') נתוספו רק '''בהדפסת''' התניא{{הערה|המהדורות הראשונות לא נדפסו ונקראו [[תניא - מהדורא קמא|מהדורה קמא]] והיו בהן פחות פרקים. במהדורא השנייה 48 פרקים, ובמהדורא השלישית 51 פרקים - שלא כבתניא שלפנינו שבו 53 פרקים. וראה שיחת ש"פ וארא, כ"ו טבת, מבה"ח שבט תנש"א, ס"י, במוסגר.}}: [[לקוטי אמרים · פרק ל|פרק ל]] היה כלול בחלקו השלישי של התניא (כחלק מפרק ג' של [[קטגוריה:תניא · אגרת התשובה|אגרת התשובה]]), ופרק ל"ב כולו לא היה כלל. | ||
הפרק אינו חלק '''מהעצות''' להוספה בשמחה{{הערה|בהן עוסקים בפרקים אלו (ל"א-ל"ד).}}, וגם לא חלק מרצף ההסבר כיצד להיות | הפרק אינו חלק '''מהעצות''' להוספה בשמחה{{הערה|בהן עוסקים בפרקים אלו (ל"א-ל"ד).}}, וגם לא חלק מרצף ההסבר כיצד להיות בינוני, – אלא הוא מאמר מוסגר, הבא לבאר '''מעלת''' השמחה{{הערה|לא מעלת עניין השמחה בכלל, אלא דוקא שמחה '''זו''', שהתבארה ב[[לקוטי אמרים · פרק לא|פרק הקודם]], הנובעת מהגברת הנפש על הגוף.}} (שהתבארה ב[[לקוטי אמרים · פרק לא|פרק הקודם]]), שהיא מביאה לאהבת ישראל{{הערה|שהרי למרות החילוקים שמצד הגוף - מצד נשמתם כל ישראל הם אחד ממש.}}, '''שהיא כל התורה כולה'''. | ||
ומסביר הרבי{{הערה|ליקוטי אמרים עם ביאור המאור שבתורה להרב | ומסביר הרבי{{הערה|ליקוטי אמרים עם ביאור המאור שבתורה להרב יואל כהן, ב[[תניא - מהדורה קמא]] בהערות שבסוף פרקים ל' ול"ב, ועוד}}, שלמרות שפרק זה אינו חלק מההסבר כיצד להיות בינוני – הוא הוא "לב התניא" ולב החסידות, והרוח המחיה חסיד בעבודת ה'. | ||
==גוף הפרק== | ==גוף הפרק== | ||
שורה 19: | שורה 19: | ||
==סיכום הפרק== | ==סיכום הפרק== | ||
* בחלקו הראשון של הפרק מסביר | * בחלקו הראשון של הפרק מסביר אדמו"ר הזקן (שעל פי המבואר ב[[לקוטי אמרים · פרק לא|פרק הקודם]] יובן מאמר חז"ל), שאהבת ישראל היא כל התורה כולה '''כפשוטו ממש''' – ושאר כל התורה היא רק "פירוש" של מצוות אהבת ישראל{{הערה|אופן הסתכלות זה על מאמר חז"ל הנ"ל הפוך משאר כל המפרשים, שהתקשו ופירשו '''שלא''' כפשוטו, וראה ב[[מכון חסידות מבוארת|חסידות מבוארת על התניא]] פירוט בזה.}}: | ||
כי תכלית '''כל''' התורה הוא להגביר הנפש על הגוף, להעלות הנפש למקורה ושורשה ולהמשיך אור אין סוף ב"ה במקור הנשמות - וזו היא מהותה של אהבת ישראל. | כי תכלית '''כל''' התורה הוא להגביר הנפש על הגוף, להעלות הנפש למקורה ושורשה ולהמשיך אור אין סוף ב"ה במקור הנשמות - וזו היא מהותה של אהבת ישראל. | ||
שורה 26: | שורה 26: | ||
==מושגים יסודיים בפרק== | ==מושגים יסודיים בפרק== | ||
[[ | *אהבת ישראל | ||
{{סדרה|הקודם=[[לקוטי אמרים · פרק לא|פרק לא]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[לקוטי אמרים · פרק לג|פרק לג]]}} | |||
[[קטגוריה:תניא · לקוטי אמרים]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־20:13, 24 ביולי 2024
תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים כ"ו-ל"ד) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
פרק לב - "לב" התניא - ואהבת לרעך כמוך ממש
מבוא לפרק
פרק זה (וכן פרק ל') נתוספו רק בהדפסת התניא[1]: פרק ל היה כלול בחלקו השלישי של התניא (כחלק מפרק ג' של), ופרק ל"ב כולו לא היה כלל.
הפרק אינו חלק מהעצות להוספה בשמחה[2], וגם לא חלק מרצף ההסבר כיצד להיות בינוני, – אלא הוא מאמר מוסגר, הבא לבאר מעלת השמחה[3] (שהתבארה בפרק הקודם), שהיא מביאה לאהבת ישראל[4], שהיא כל התורה כולה.
ומסביר הרבי[5], שלמרות שפרק זה אינו חלק מההסבר כיצד להיות בינוני – הוא הוא "לב התניא" ולב החסידות, והרוח המחיה חסיד בעבודת ה'.
גוף הפרק
דף השער וההקדמה: דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט ● לקוטי אמרים: א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג ● שער היחוד והאמונה: הקדמה חינוך קטן · א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב ● אגרת התשובה: א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב ● אגרת הקודש: א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב ● קונטרס אחרון: א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
פרק לב |
סיכום הפרק
- בחלקו הראשון של הפרק מסביר אדמו"ר הזקן (שעל פי המבואר בפרק הקודם יובן מאמר חז"ל), שאהבת ישראל היא כל התורה כולה כפשוטו ממש – ושאר כל התורה היא רק "פירוש" של מצוות אהבת ישראל[6]:
כי תכלית כל התורה הוא להגביר הנפש על הגוף, להעלות הנפש למקורה ושורשה ולהמשיך אור אין סוף ב"ה במקור הנשמות - וזו היא מהותה של אהבת ישראל.
- בחלק השני של הפרק מסביר אדמו"ר הזקן מדוע ואיך אפשר וצריך לאהוב גם את החוטאים.
מושגים יסודיים בפרק
- אהבת ישראל
הקודם: פרק לא |
פרקי לקוטי אמרים | הבא: פרק לג |
הערות שוליים
- ↑ המהדורות הראשונות לא נדפסו ונקראו מהדורה קמא והיו בהן פחות פרקים. במהדורא השנייה 48 פרקים, ובמהדורא השלישית 51 פרקים - שלא כבתניא שלפנינו שבו 53 פרקים. וראה שיחת ש"פ וארא, כ"ו טבת, מבה"ח שבט תנש"א, ס"י, במוסגר.
- ↑ בהן עוסקים בפרקים אלו (ל"א-ל"ד).
- ↑ לא מעלת עניין השמחה בכלל, אלא דוקא שמחה זו, שהתבארה בפרק הקודם, הנובעת מהגברת הנפש על הגוף.
- ↑ שהרי למרות החילוקים שמצד הגוף - מצד נשמתם כל ישראל הם אחד ממש.
- ↑ ליקוטי אמרים עם ביאור המאור שבתורה להרב יואל כהן, בתניא - מהדורה קמא בהערות שבסוף פרקים ל' ול"ב, ועוד
- ↑ אופן הסתכלות זה על מאמר חז"ל הנ"ל הפוך משאר כל המפרשים, שהתקשו ופירשו שלא כפשוטו, וראה בחסידות מבוארת על התניא פירוט בזה.