לקוטי אמרים פרק לג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (ש. א. העביר את הדף ליקוטי אמרים - פרק ל"ג לשם לקוטי אמרים · פרק לג בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון) |
(תיקונים) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים כו-לד}}}} | |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים כו-לד}}}} | ||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
'''פרק | '''פרק לג - האמונה באחדות ה' מביאה לשמחה אמיתית וכפולה''' | ||
==מבוא לפרק== | ==מבוא לפרק== | ||
לאחר המאמר המוסגר{{הערה|עניין | לאחר המאמר המוסגר{{הערה|עניין אהבת ישראל שהוסבר ב[[לקוטי אמרים · פרק לב|פרק הקודם]] ואינו חלק מההסבר כיצד יכול כל אחד ואחת להגיע להיות "בינוני".}} שב אדמו"ר הזקן לעסוק בעצות לשמחה. ב[[לקוטי אמרים · פרק לא|פרק לא]] הובאה התבוננות המביאה לשמחת הנפש האלוקית בלבד, ובפרק זה מובאים אופני התבוננות השייכים גם לנפש הבהמית. | ||
==גוף הפרק== | ==גוף הפרק== | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
==סיכום הפרק== | ==סיכום הפרק== | ||
ישנן שתי דרכים להגיע לשמחה '''אמיתית'''{{הערה|שמחה נקראת "אמיתית" רק כאשר הגורם לה הוא דבר שראוי לשמוח בו | ישנן שתי דרכים להגיע לשמחה '''אמיתית'''{{הערה|שמחה נקראת "אמיתית" רק כאשר הגורם לה הוא דבר שראוי לשמוח בו – עניין אמיתי ונצחי, ולא עניינים גשמיים.}} השייכת גם לנפש הבהמית. | ||
* האופן הראשון הוא להפנים את משמעות יחוד ה'{{הערה|שבפרקים [[ | * האופן הראשון הוא להפנים את משמעות יחוד ה'{{הערה|שבפרקים [[לקוטי אמרים · פרק כ|כ]]־[[לקוטי אמרים · פרק כא|כא]].}}: שהקב"ה נמצא יחד איתו, בפועל ממש, כל הזמן. וישמח בקרבת ה' כמו שפל אנשים, שהמלך בא לדור איתו בדירתו. | ||
* האופן השני הוא לשמוח בנחת רוח '''של הקב"ה''' שגורמת שמחתו! דהיינו, מאחר ורצון ה'{{הערה|לכפות את הסטרא אחרא ולהפוך את החושך לאור.}} מתקיים על ידי שמחתו{{הערה|בקרבת ה'}}, ונמצא ששמחתו '''היא''' המביאה את תכלית הבריאה וגורמת נחת רוח לקב"ה. | * האופן השני הוא לשמוח בנחת רוח '''של הקב"ה''' שגורמת שמחתו! דהיינו, מאחר ורצון ה'{{הערה|לכפות את הסטרא אחרא ולהפוך את החושך לאור.}} מתקיים על ידי שמחתו{{הערה|בקרבת ה'}}, ונמצא ששמחתו '''היא''' המביאה את תכלית הבריאה וגורמת נחת רוח לקב"ה. | ||
==מושגים יסודיים בפרק== | ==מושגים יסודיים בפרק== | ||
* | *שמחה | ||
* | *ביטול העולמות | ||
* | *אמונת ה' | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/02/24-02-2019-18-14-25-%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%AA-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D.pdf שמחת הנפש האמיתית]''', ביאור על הפרק מאת הרב ישראל יצחק זלמנוב, בתוך קובץ של מערכת 'אוצרות' | *'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/02/24-02-2019-18-14-25-%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%AA-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D.pdf שמחת הנפש האמיתית]''', ביאור על הפרק מאת הרב ישראל יצחק זלמנוב, בתוך קובץ של מערכת 'אוצרות' – אדר ראשון תשע"ט | ||
{{סדרה|הקודם=[[לקוטי אמרים · פרק לב|פרק לב]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[לקוטי אמרים · פרק לד|פרק לד]]}} | |||
[[קטגוריה:תניא · לקוטי אמרים]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־20:24, 24 ביולי 2024
| תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים כ"ו-ל"ד) | |
|---|---|
|
פרק לג - האמונה באחדות ה' מביאה לשמחה אמיתית וכפולה
מבוא לפרק
לאחר המאמר המוסגר[1] שב אדמו"ר הזקן לעסוק בעצות לשמחה. בפרק לא הובאה התבוננות המביאה לשמחת הנפש האלוקית בלבד, ובפרק זה מובאים אופני התבוננות השייכים גם לנפש הבהמית.
גוף הפרק
פרק לג
פרק לג עוד זאת תהיה שמחת הנפש האמיתי' ובפרט כשרואה בנפשו בעתים מזומנים שצריך לזככה ולהאירה בשמחת לבב אזי יעמיק מחשבתו ויצייר בשכלו ובינתו ענין יחודו ית' האמיתי איך הוא ממלא כל עלמין עליונים ותחתונים ואפי' מלא כל הארץ הלזו הוא כבודו ית' וכולא קמיה כלא חשיב ממש והוא לבדו הוא בעליונים ותחתונים ממש כמו שהיה לבדו קודם ששת ימי בראשית וגם במקום הזה שנברא בו עולם הזה השמים והארץ וכל צבאם היה הוא לבדו ממלא המקום הזה וגם עתה כן הוא לבדו בלי שום שינוי כלל מפני שכל הנבראים בטלים אצלו במציאות ממש כביטול אותיות הדבור והמחשבה במקורן ושרשן הוא מהות הנפש ועצמותה שהן עשר בחינותיה חכמה בינה ודעת כו' שאין בהם בחי' אותיות עדיין קודם שמתלבשות בלבוש המחשבה [כמ"ש בפ' כ' וכ"א באריכות ע"ש] וכמ"ש ג"כ במ"א משל גשמי לזה מענין ביטול זיו ואור השמש במקורו הוא גוף כדור השמש שברקיע שגם שם מאיר ומתפשט ודאי זיוו ואורו וביתר שאת מהתפשטותו והארתו בחלל העולם אלא ששם הוא בטל במציאות במקורו וכאילו אינו במציאות כלל:
וככה ממש דרך משל הוא ביטול העולם ומלואו במציאות לגבי מקורו שהוא אור א"ס ב"ה וכמש"ש באריכו'. והנה כשיעמיק בזה הרבה ישמח לבו ותגל נפשו אף גילת ורנן בכל לב ונפש ומאד באמונה זו כי רבה היא כי היא קרבת אלהים ממש וזה כל האדם ותכלית בריאתו ובריאות כל העולמות עליונים ותחתוני' להיות לו דירה זו בתחתוני' כמ"ש לקמן באריכות. והנה כמה גדולה שמחת הדיוט ושפל אנשים בהתקרבותו למלך בשר ודם המתאכסן ודר אתו עמו בביתו וק"ו לאין קץ לקרבת ודירת ממ"ה הקב"ה וכדכתיב כי מי הוא זה אשר ערב לבו לגשת אלי נאם ה':
ועל זה תיקנו ליתן שבח והודיה לשמו ית' בכל בקר ולומר אשרינו מה טוב חלקנו וכו' ומה יפה ירושתנו כלומר כמו שהאדם שש ושמח בירושה שנפלה לו הון עתק שלא עמל בו כן ויותר מכן לאין קץ יש לנו לשמוח על ירושתנו שהנחילנו אבותינו הוא יחוד ה' האמיתי אשר אפי' בארץ מתחת אין עוד מלבדו וזו היא דירתו בתחתונים וז"ש רז"ל תרי"ג מצות ניתנו לישראל בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר וצדיק באמונתו יחיה כלומר כאלו אינה רק מצוה אחת היא האמונה לבדה כי ע"י האמונה לבדה יבא לקיום כל התרי"ג מצות דהיינו כשיהיה לבו שש ושמח באמונתו ביחוד ה' בתכלית השמחה כאלו לא היתה עליו רק מצוה זו לבדה והיא לבדה תכלית בריאתו ובריאת כל העולמות הרי בכח וחיות נפשו בשמחה רבה זו תתעלה נפשו למעלה מעלה על כל המונעים קיום כל התרי"ג מצות מבית ומחוץ. וזהו שאמר באמונתו יחיה יחיה דייקא כתחיית המתים דרך משל כך תחיה נפשו בשמחה רבה זו והיא שמחה כפולה ומכופלת כי מלבד שמחת הנפש המשכלת בקרבת ה' ודירתו אתו עמו. עוד זאת ישמח בכפליים בשמחת ה' וגודל נחת רוח לפניו ית' באמונה זו דאתכפיא ס"א ממש ואתהפך חשוכא לנהורא שהוא חשך הקליפות שבע"הז החומרי המחשיכים ומכסים על אורו ית' עד עת קץ כמ"ש קץ שם לחשך [דהיינו קץ הימין שיעביר רוח הטומאה מן הארץ ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו וכמ"ש לקמן] ובפרט בארצות עו"ג שאוירם טמא ומלא קליפות וס"א ואין שמחה לפניו ית' כאורה ושמחה ביתרון אור הבא מן החשך דייקא. וז"ש ישמח ישראל בעושיו פי' שכל מי שהוא מזרע ישראל יש לו לשמוח בשמחת ה' אשר שש ושמח בדירתו בתחתוני' שהם בחי' עשיה גשמיית ממש. וז"ש בעושיו לשון רבים שהוא עו"הז הגשמי המלא קליפות וס"א שנק' רשות הרבים וטורי דפרודא ואתהפכן לנהורא ונעשים רשות היחיד ליחודו ית' באמונה זו:סיכום הפרק
ישנן שתי דרכים להגיע לשמחה אמיתית[2] השייכת גם לנפש הבהמית.
- האופן הראשון הוא להפנים את משמעות יחוד ה'[3]: שהקב"ה נמצא יחד איתו, בפועל ממש, כל הזמן. וישמח בקרבת ה' כמו שפל אנשים, שהמלך בא לדור איתו בדירתו.
- האופן השני הוא לשמוח בנחת רוח של הקב"ה שגורמת שמחתו! דהיינו, מאחר ורצון ה'[4] מתקיים על ידי שמחתו[5], ונמצא ששמחתו היא המביאה את תכלית הבריאה וגורמת נחת רוח לקב"ה.
מושגים יסודיים בפרק
- שמחה
- ביטול העולמות
- אמונת ה'
קישורים חיצוניים
- שמחת הנפש האמיתית, ביאור על הפרק מאת הרב ישראל יצחק זלמנוב, בתוך קובץ של מערכת 'אוצרות' – אדר ראשון תשע"ט
| הקודם: פרק לב |
פרקי לקוטי אמרים | הבא: פרק לד |