שיחת אור לה' טבת תשנ"ב - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דטקסט, מאגר ספרים חב"דים חופשי בגרסת טקסט.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותי
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
שורה 16: שורה 16:
ויש להוסיף, אַז דער ענין האמור [פון "מצוה גוררת מצוה" – ממצוה אחת דפדיון שבויים למצוה שני' דפדיון שבויים] איז נאָך מער אונטערשטראָכען בשעת ס'רעדט זיך וועגן פדיון שבויים פון '''ספרים''':
ויש להוסיף, אַז דער ענין האמור [פון "מצוה גוררת מצוה" – ממצוה אחת דפדיון שבויים למצוה שני' דפדיון שבויים] איז נאָך מער אונטערשטראָכען בשעת ס'רעדט זיך וועגן פדיון שבויים פון '''ספרים''':


ספרים פון תורה זיינען אַן ענין פון חכמה8 [און אין דעם גופא – חכמה '''קדושה''', חכמת התורה]. דערפון איז פאַרשטאַנדיק, אַז יעדער ספר אין תורה איז נוגע אויך צו אַלע אַנדערע ספרים, וויבאַלד אַז דורך דעם לימוד און דער ידיעה אין '''דעם''' ספר קומט צו אַ הוספה אין דער הבנה והשגה פון אַנדערע ספרים.
ספרים פון תורה זיינען אַן ענין פון חכמה<ref>כמ"ש (ואתחנן ד, ו) "כי היא חכמתם ובינתכם לעיני העמים".</ref> [און אין דעם גופא – חכמה '''קדושה''', חכמת התורה]. דערפון איז פאַרשטאַנדיק, אַז יעדער ספר אין תורה איז נוגע אויך צו אַלע אַנדערע ספרים, וויבאַלד אַז דורך דעם לימוד און דער ידיעה אין '''דעם''' ספר קומט צו אַ הוספה אין דער הבנה והשגה פון אַנדערע ספרים.


אַזוי אויך בנוגע לעניננו: היות אַז די שלימות הלימוד פון די פריערדיקע ספרים (וואָס זייער פדיון האָט זיך אויפגעטאָן בה' טבת) איז תלוי אין דעם לימוד הספרים הנמצאים לע"ע בשבי,' קומט אויס, אַז די שלימות הפדיון פון '''די''' ספרים9 (בה' טבת) – איז בשעת דאָס בריינגט דעם פדיון פון די ספרים האמורים (און אַלע אַנדערע ספרים) וועלכע וואַרטן נאָך אויף זייער פדיון.
אַזוי אויך בנוגע לעניננו: היות אַז די שלימות הלימוד פון די פריערדיקע ספרים (וואָס זייער פדיון האָט זיך אויפגעטאָן בה' טבת) איז תלוי אין דעם לימוד הספרים הנמצאים לע"ע בשבי', קומט אויס, אַז די שלימות הפדיון פון '''די''' ספרים<ref>שעיקר מטרת ותכלית פדיונם היא '''הלימוד בהם''', כדלקמן ס"ג.</ref> (בה' טבת) – איז בשעת דאָס בריינגט דעם פדיון פון די ספרים האמורים (און אַלע אַנדערע ספרים) וועלכע וואַרטן נאָך אויף זייער פדיון.


[ובפרט אַז זיי זיינען ביידע אַ חלק פון '''איין''' ספרי' – ספריית אגו"ח חב"ד שבנשיאותו דכ"ק מו"ח אדמו"ר, נשיא דורנו].
[ובפרט אַז זיי זיינען ביידע אַ חלק פון '''איין''' ספרי' – ספריית אגו"ח חב"ד שבנשיאותו דכ"ק מו"ח אדמו"ר, נשיא דורנו].
שורה 26: שורה 26:
די מצוה פון פדיון שבויים (בה' טבת) – בריינגט ('''ע"ד''' "מצוה גוררת מצוה") אויך דעם אמת'ן און פולקאָמן פדיון שבויים דורך דעם אויבערשטן – דער פדיון פון אַלע אידן (וכל עניני תורה וכל הענינים כולם) פון דעם גלות צו דער גאולה האמיתית והשלימה.
די מצוה פון פדיון שבויים (בה' טבת) – בריינגט ('''ע"ד''' "מצוה גוררת מצוה") אויך דעם אמת'ן און פולקאָמן פדיון שבויים דורך דעם אויבערשטן – דער פדיון פון אַלע אידן (וכל עניני תורה וכל הענינים כולם) פון דעם גלות צו דער גאולה האמיתית והשלימה.


ויש להוסיף, אַז אויך דער ענין (די שייכות פון פדיון שבויים להגאולה) איז מודגש במיוחד בנוגע צו פדיון שבויים פון ספרים – כידוע10, אַז דער ענין הגאולה איז תלוי אין דעם פדיון (דער בירור וזיכוך והעלאה) פון אַלע ניצוצי קדושה וועלכע געפינען זיך "בשבי'" אין דעם העלם והסתר פון וועלט; און וויבאַלד אַז אַלע ענינים הויבן זיך אָן און ווערן נמשך פון תורה11 – איז פאַרשטאַנדיק, אַז דער כח אויף דעם קומט פון דעם ענין דוגמתו בתורה – דער פדיון פון עניני תורה וועלכע געפינען זיך בשבי'.
ויש להוסיף, אַז אויך דער ענין (די שייכות פון פדיון שבויים להגאולה) איז מודגש במיוחד בנוגע צו פדיון שבויים פון ספרים – כידוע<ref>[[תורה אור וישב|תו"א וישב]] כז, ד. ובכ"מ.</ref>, אַז דער ענין הגאולה איז תלוי אין דעם פדיון (דער בירור וזיכוך והעלאה) פון אַלע ניצוצי קדושה וועלכע געפינען זיך "בשבי'" אין דעם העלם והסתר פון וועלט; און וויבאַלד אַז אַלע ענינים הויבן זיך אָן און ווערן נמשך פון תורה<ref>ראה ב"ר בתחלתו. זח"א קסא, ריש ע"ב.</ref> – איז פאַרשטאַנדיק, אַז דער כח אויף דעם קומט פון דעם ענין דוגמתו בתורה – דער פדיון פון עניני תורה וועלכע געפינען זיך בשבי'.


ג. נאָך אַ נקודה אין דער שייכות פון די צוויי ענינים:
ג. נאָך אַ נקודה אין דער שייכות פון די צוויי ענינים:


דער אמת'ער פדיון שבויים און נצחון פון די ספרים איז, כמובן ופשוט, דוקא בשעת אַז דורך דעם קומט צו נאָך מער אין '''לערנען''' ספרים פון תורה12 [כולל בעיקר – אין דער לימוד בספרים אלו]. דערפון איז פאַרשטאַנדיק, אַז דער טאָג פון ה' טבת דאַרף מיט זיך בריינגען אַ חיזוק והוספה בלימוד ספרים פון תורה, אָנהויבנדיק פון דעם ערשטן "'''ספר'''"13 בתורה שבע"פ – ספר המשניות.
דער אמת'ער פדיון שבויים און נצחון פון די ספרים איז, כמובן ופשוט, דוקא בשעת אַז דורך דעם קומט צו נאָך מער אין '''לערנען''' ספרים פון תורה<ref>ראה בארוכה שיחת [[שיחת ויגש תשמ"ח - מוגה|ש"פ ויגש ה' טבת תשמ"ח]] (סה"ש תשמ"ח ח"א ע' 184 ואילך). ושם, שאף שהעיקר והכלל הוא ספר תורה, מ"מ כדי שיהי' הלימוד בפועל ("ולמדה גו' שימה בפיהם" (וילך לא, יט)) צריך ללמוד בריבוי ספרים המבארים ומפרשים בפרטיות את כל הענינים שבס"ת. וכהפס"ד (רא"ש הל' קטנות ריש הל' ס"ת. שו"ע יו"ד סע"ר ס"ב) שמצות כתיבת ס"ת האידנא היא בכתיבת ספרים. וראה גם שיחת ה' טבת תשמ"ט.</ref> [כולל בעיקר – אין דער לימוד בספרים אלו]. דערפון איז פאַרשטאַנדיק, אַז דער טאָג פון ה' טבת דאַרף מיט זיך בריינגען אַ חיזוק והוספה בלימוד ספרים פון תורה, אָנהויבנדיק פון דעם ערשטן "'''ספר'''"<ref>ובלשון הרמב"ם (בהקדמתו לספר היד) – "מימות משה רבינו ועד רבינו הקדוש לא חיברו חיבור שמלמדין אותו ברבים בתורה שבעל פה . . והוא קיבץ כל השמועות וכל הדינים . . וחיבר מהכל ספר המשנה".</ref> בתורה שבע"פ – ספר המשניות.


ועפ"ז איז מובן נאָך מער ווי דער פדיון הספרים בריינגט צו דעם פדיון הכללי דהגאולה – כמפורש אין פסוק14 "ציון '''במשפט תפדה''' גו'", ד.ה. אַז דורך '''לימוד התורה''' [וואָס אין '''דעם''' באַשטייט כנ"ל דער אמת'ער נצחון ופדיון הספרים] – ווערט אויפגעטאָן די פדי' פון "ציון". ובפרט דורך לימוד הספרים15, אָנהויבנדיק פון ספר המשניות16 – כמאמר חז"ל17 "אין כל הגליות הללו מתכנסות אלא בזכות המשניות".
ועפ"ז איז מובן נאָך מער ווי דער פדיון הספרים בריינגט צו דעם פדיון הכללי דהגאולה – כמפורש אין פסוק<ref name=":0">ישעי' א, כז.</ref> "ציון '''במשפט תפדה''' גו'", ד.ה. אַז דורך '''לימוד התורה''' [וואָס אין '''דעם''' באַשטייט כנ"ל דער אמת'ער נצחון ופדיון הספרים] – ווערט אויפגעטאָן די פדי' פון "ציון". ובפרט דורך לימוד הספרים<ref>ראה הל' ת"ת לאדה"ז רפ"ב (וש"נ), ש"בזמן הזה גם הלכות פסוקות של פסקי הגאונים הפוסקים כמו הטור והש"ע והגהותיו בכלל משנה יחשבו". ועפ"ז אולי י"ל שכ"ה גם ביחס לנדו"ד. ועצ"ע.</ref>, אָנהויבנדיק פון ספר המשניות<ref>ולהעיר ש"מצוה גוררת מצוה" הוא מאמר '''המשנה'''.</ref> – כמאמר חז"ל<ref>ויק"ר פ"ז, ג. וראה [[תורה אור שמות|תו"א שמות]] מט, ג. תו"ח שם יח, א־ב. לקו"ת דברים א, סע"ב ואילך. ובכ"מ. וראה "תשובות וביאורים" ס"ד ס"ה (ע' 19 ואילך).</ref> "אין כל הגליות הללו מתכנסות אלא בזכות המשניות".


און דער "ציון במשפט '''תפדה'''" איז נאָך מער בהדגשה – דורכן לימוד אין די ספרים וואָס זיינען נפדה געוואָרן18.
און דער "ציון במשפט '''תפדה'''" איז נאָך מער בהדגשה – דורכן לימוד אין די ספרים וואָס זיינען נפדה געוואָרן<ref>ויש לומר, שגם כינוס הגליות שנעשה "בזכות המשניות" הוא בהדגשה יתירה ע"י לימוד במשניות ועד"ז בספרי פס"ד (ראה הערה 15) שנפדו משבי' – כי, טעם הדבר שבזכות המשניות הגליות מתכנסות הוא לפי שעל ידה נפעל בירור הניצוצות שבעולם (ראה תו"א שם. ובארוכה – תו"ח שם). ונת"ל (סעיף ב) שע"י פדיון ספרים בתורה ניתוסף בהכח לפדיון ניצוצות שבעולם.</ref>.


ולהוסיף, אַז פון דעם איז אויך מובן בהנוגע לפועל – אַז דער מאורע פון ה' טבת דאַרף בריינגען לכל לראש אַ חיזוק והוספה בלימוד הספרים19, כולל ומתחיל מלימוד המשניות – וואָס דאָס בריינגט אַז פון דעם פדיון הספרים קומט מען גלייך צו דעם פדיון פון דער גאולה, כנ"ל. און דורך די עצם החלטות בזה – איז וויבאַלד אַז דער אויבערשטער זעט אַז דאָס זיינען החלטות אמיתיות און מ'וועט זיי זיכער מקיים זיין, זיינען די החלטות עצמן פועל20 פּונקט ווי מ'וואָלט שוין געלערנט די משניות'ן21.
ולהוסיף, אַז פון דעם איז אויך מובן בהנוגע לפועל – אַז דער מאורע פון ה' טבת דאַרף בריינגען לכל לראש אַ חיזוק והוספה בלימוד הספרים<ref>ראה סה"ש תשמ"ח שם ע' 187 ואילך.</ref>, כולל ומתחיל מלימוד המשניות – וואָס דאָס בריינגט אַז פון דעם פדיון הספרים קומט מען גלייך צו דעם פדיון פון דער גאולה, כנ"ל. און דורך די עצם החלטות בזה – איז וויבאַלד אַז דער אויבערשטער זעט אַז דאָס זיינען החלטות אמיתיות און מ'וועט זיי זיכער מקיים זיין, זיינען די החלטות עצמן פועל<ref>ראה תענית ח, ב. שו"ע או"ח סתקע"א ס"ג.</ref> פּונקט ווי מ'וואָלט שוין געלערנט די משניות'ן<ref>ובפרט שההחלטות מתקבלות במקום קדוש, וב"בית המשולש" – בית תפלה, בית תורה ובית מעשים טובים (כמדובר כמ"פ).</ref>.


ד. ויש להוסיף ולקשר כל הנ"ל – ע"ד הרמז – צו פרשת השבוע, פ' ויגש:
ד. ויש להוסיף ולקשר כל הנ"ל – ע"ד הרמז – צו פרשת השבוע, פ' ויגש:


עס שטייט אין זהר22, אַז "ויגש אליו יהודה" איז דער ענין פון סמיכת23 גאולה לתפלה (אַז פון ברכת "גאל ישראל" גייט מען גלייך אַריבער – בלי שום הפסק – צו תפלת העמידה, אָנהויבנדיק מיט דעם פסוק24 "אדנ"י שפתי תפתח גו'", וואָס "כתפלה25 אריכתא דמיא)".
עס שטייט אין זהר<ref>ח"א ריש פרשתנו (רה, ב). וראה סה"מ מלוקט ח"ה ע' קכח. '''וש"נ.'''</ref>, אַז "ויגש אליו יהודה" איז דער ענין פון סמיכת<ref>ברכות ד, ב. שם ט, ב. רמב"ם הל' תפלה פ"ז הי"ז. טושו"ע או"ח סי' ס"ו ס"ח. שו"ע אדה"ז שם ס"ט. טושו"ע ודאדה"ז שם ר"ס קיא.</ref> גאולה לתפלה (אַז פון ברכת "גאל ישראל" גייט מען גלייך אַריבער – בלי שום הפסק – צו תפלת העמידה, אָנהויבנדיק מיט דעם פסוק<ref>[[תהלים פרק נ"א|תהלים נא, יז]].</ref> "אדנ"י שפתי תפתח גו'", וואָס "כתפלה<ref>ברכות שבהערה 23.</ref> אריכתא דמיא"<ref>ועד"ז ברכת השכיבנו בתפלת ערבית – ש"כגאולה אריכתא דמיא" (שם).</ref>).


דער עיקר 27טעם אויף סמיכת גאולה לתפלה איז בכדי אַז די תפלה זאָל נתקבל ווערן, ווי ער זאָגט אין ירושלמי28 "כל מי שאינו תוכף לגאולה תפלה למה הוא דומה לאוהבו של מלך שבא והרתיק (ודפק29) על פתחו של מלך, יצא לידע מה הוא מבקש ומצאו שהפליג, עוד הוא הפליג (גם המלך הפליג ממנו30)".
דער עיקר<ref>ראה שו"ע אדה"ז שם ס"ב (מב"י שם): "לימוד זה (ממ"ש ([[תהלים פרק י"ט|תהלים יט, טו]]) יהיו לרצון וגו' צורי וכתיב אחריו ([[תהלים פרק כ'|שם כ, ב]]) יענך ה' ביום צרה) אינו אלא סמך בעלמא ועיקר סמיכת גאולה לתפלה הוא מדברי חכמים וכו'".</ref> טעם אויף סמיכת גאולה לתפלה איז בכדי אַז די תפלה זאָל נתקבל ווערן, ווי ער זאָגט אין ירושלמי<ref>ברכות פ"א ה"א. הובא בפרש"י ברכות ד, ב ד"ה זה הסומך. טור ושו"ע אדה"ז שם.</ref> "כל מי שאינו תוכף לגאולה תפלה למה הוא דומה לאוהבו של מלך שבא והרתיק (ודפק<ref>פני משה לירושלמי שם. וכ"ה הלשון במקומות שבהערה הקודמת.</ref>) על פתחו של מלך, יצא לידע מה הוא מבקש ומצאו שהפליג, עוד הוא הפליג (גם המלך הפליג ממנו<ref>פ"מ שם.</ref>)".


מעין ועל־דרך זה איז אויך בנידון־דידן:
מעין ועל־דרך זה איז אויך בנידון־דידן:
שורה 48: שורה 48:
ה' טבת איז אַ טאָג פאַרבונדן מיט דעם ענין פון "'''גאולה'''" – די גאולה און פדיון פון ספרי רבותינו נשיאינו (כנ"ל סעיף א). און תיכף בסמיכות צו דער "גאולה" איז דאָ די "'''תפלה'''" ובקשה כו' אויף די ספרים וועלכע וואַרטן נאָך אויף זייער פדיון, ועוד ועיקר – די תפלה אויף דעם פדיון הכללי בגאולה האמיתית והשלימה (כנ"ל ס"א ואילך).
ה' טבת איז אַ טאָג פאַרבונדן מיט דעם ענין פון "'''גאולה'''" – די גאולה און פדיון פון ספרי רבותינו נשיאינו (כנ"ל סעיף א). און תיכף בסמיכות צו דער "גאולה" איז דאָ די "'''תפלה'''" ובקשה כו' אויף די ספרים וועלכע וואַרטן נאָך אויף זייער פדיון, ועוד ועיקר – די תפלה אויף דעם פדיון הכללי בגאולה האמיתית והשלימה (כנ"ל ס"א ואילך).


און דורך דעם וואָס די תפלה קומט בסמיכות לגאולה, ובנדו"ד – אַז די תפלות הנ"ל קומען בסמיכות צו דער פעולה פון "גאולה" – דער פדיון שבויים וועלכער האָט זיך אויפגעטאָן ביום זה, ה' טבת – 31איז דאָס פועל, אַז דער אויבערשטער זאָל מקבל זיין תפלות בני ישראל, און תיכף ומיד32 פודה זיין די אַלע ספרים, און פודה זיין אַלע אידן בגאולה האמיתית והשלימה;
און דורך דעם וואָס די תפלה קומט בסמיכות לגאולה, ובנדו"ד – אַז די תפלות הנ"ל קומען בסמיכות צו דער פעולה פון "גאולה" – דער פדיון שבויים וועלכער האָט זיך אויפגעטאָן ביום זה, ה' טבת<ref>ביחד עם השבח וההודאה להשי"ת על "גאולה" זו, מעין וע"ד ברכת "גאל ישראל" – ש"מרצהו (להקב"ה) בתשבחות וקלוסין של יצי"מ והוא מתקרב אליו, ובעודו קרוב אליו יש לו לתבוע צרכיו" (פרש"י שם).</ref> – איז דאָס פועל, אַז דער אויבערשטער זאָל מקבל זיין תפלות בני ישראל, און תיכף ומיד<ref>די"ל, שכשם שסמיכת גאולה לתפלה היא באופן שאין שום הפסק ביניהן [גם לא באמירת פסוקי תורה, שלכן אחז"ל שהפסוק אדנ"י שפתי תפתח גו' כתפלה אריכתא דמיא, כנ"ל בפנים (ראה הגמ"י הל' תפלה פ"ב אות ד. מרדכי לברכות ט, ב. טושו"ע ודאדה"ז או"ח ר"ס קיא)], עד"ז הוא גם בנוגע למילוי הבקשות שבתפלה (שנפעל ע"י סמיכת גאולה לתפלה, כבפנים) – שהוא בסמיכות ממש להתפלה והבקשה. וראה תניא [[אגרת הקודש פרק י"א|אגה"ת פי"א]] (ק, א): ואילו לא היינו חוזרים וחוטאים היינו נגאלין מיד כמו שאנו מברכין בא"י גואל ישראל (וראה גם לעיל שם בנוגע לבקשת הסליחה בברכת סלח לנו).</ref> פודה זיין די אַלע ספרים, און פודה זיין אַלע אידן בגאולה האמיתית והשלימה;


ו"בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו"33 גייט מען צוזאַמען מיט אַלע ספרים – סיי די ספרים וואָס מ'האָט שוין אומגעקערט, און סיי די ספרים (וכת"י) וואָס מ'גייט אומקערן תיכף ומיד ממש – לארצנו הקדושה.
ו"בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו"<ref>בא י, ט.</ref> גייט מען צוזאַמען מיט אַלע ספרים – סיי די ספרים וואָס מ'האָט שוין אומגעקערט, און סיי די ספרים (וכת"י) וואָס מ'גייט אומקערן תיכף ומיד ממש – לארצנו הקדושה.


ה. על פי מ"ש (בהמשך צו "ציון במשפט תפדה", כנ"ל ס"ג) "'''ושבי'''' בצדקה"14, ד.ה. אַז צדקה טוט אויף דער ענין פון פדיון שבויים (וכמאחז"ל34 "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה") – וועט מען איצטער מאַכן יעדערן פון אייך אַ שליח לצדקה. מ'וועט געבן צוויי שטרות: איין שטר מיט וועלכן יעדערער קען טאָן כטוב בעיניו, און אַ צווייטן שטר אויף אָפּגעבן לצדקה.
ה. על פי מ"ש (בהמשך צו "ציון במשפט תפדה", כנ"ל ס"ג) "'''ושבי'''' בצדקה"<ref name=":0" />, ד.ה. אַז צדקה טוט אויף דער ענין פון פדיון שבויים (וכמאחז"ל<ref>ב"ב י, א. וראה [[לקוטי אמרים פרק ל"ז|תניא פל"ז]] (מח, ב).</ref> "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה") – וועט מען איצטער מאַכן יעדערן פון אייך אַ שליח לצדקה. מ'וועט געבן צוויי שטרות: איין שטר מיט וועלכן יעדערער קען טאָן כטוב בעיניו, און אַ צווייטן שטר אויף אָפּגעבן לצדקה.


ויה"ר אַז דער קיום מצות הצדקה זאָל ניט נאָר מקרב ומזרז זיין די גאולה, וואָס אויך זירוז האָט כמה שיעורים ואופנים, זאָל דאָס זיין אַ זירוז ע"ד ווי סמיכות גאולה לתפלה – אַז דאָס איז בלי שום הפסק. ד.ה. אַז דורך דער מעשה הצדקה האָט מען תיכף ומיד (און נאָך קודם המשך הדיבור בכל דברים אלו) די גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו (צוזאַמען מיט אלי' הנביא זכור לטוב המבשר את הגאולה35). ובמילא וועט מען אָפּגעבן די צדקה (וכל המשך הענינים שלאח"ז) בארצנו הקדושה, ובירושלים עיה"ק, ובהר הקודש. – [און אויב ח"ו ס'וועט זיין אַן עיכוב, וועט מען דאָס אָפּגעבן בזריזות יעדערער במקומו ובעירו, ובהוספה מדילי'].
ויה"ר אַז דער קיום מצות הצדקה זאָל ניט נאָר מקרב ומזרז זיין די גאולה, וואָס אויך זירוז האָט כמה שיעורים ואופנים, זאָל דאָס זיין אַ זירוז ע"ד ווי סמיכות גאולה לתפלה – אַז דאָס איז בלי שום הפסק. ד.ה. אַז דורך דער מעשה הצדקה האָט מען תיכף ומיד (און נאָך קודם המשך הדיבור בכל דברים אלו) די גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו (צוזאַמען מיט אלי' הנביא זכור לטוב המבשר את הגאולה<ref>פרש"י בחוקותי כו, מב. ועוד.</ref>). ובמילא וועט מען אָפּגעבן די צדקה (וכל המשך הענינים שלאח"ז) בארצנו הקדושה, ובירושלים עיה"ק, ובהר הקודש. – [און אויב ח"ו ס'וועט זיין אַן עיכוב, וועט מען דאָס אָפּגעבן בזריזות יעדערער במקומו ובעירו, ובהוספה מדילי'].
 
ועוד והוא העיקר – אַז "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו", האנשים והנשים והטף – איז "ארו עם ענני שמיא"<ref>דניאל ז, יג. סנהדרין צח, א.</ref> – צוזאַמען מיט די החלטות טובות בנוגע צו צדקה און מעשים טובים בכלל ובפרט – בארצנו הקדושה, און דאָרטן – בירושלים עיר הקודש, ובהר הקודש, ובבית המקדש השלישי.


ועוד והוא העיקר – אַז "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו", האנשים והנשים והטף – איז "ארו עם ענני
שמיא"36 – צוזאַמען מיט די החלטות טובות בנוגע צו צדקה און מעשים טובים בכלל ובפרט – בארצנו הקדושה, און דאָרטן – בירושלים עיר הקודש, ובהר הקודש, ובבית המקדש השלישי.
ותיכף מיד ממש.
ותיכף מיד ממש.


גרסה אחרונה מ־21:39, 3 באפריל 2025

ספר השיחות תשמ"ז-תשנ"ב
תשמ"ז
ברכת ערב ראש השנה (בעת מסירת הפ"נ כללי) • ברכת ערב יוהכ"פ אחרי מנחה • ברכת ערב יוהכ"פ לפני כל נדרי - להתלמידים שיחיו • ברכת ערב חה"ס (בעת מסירת האתרוגים ע"י באי־כח תושבי כפר חב"ד) • יום שמחת תורה • ש"פ נח, ו' מרחשון (אידיש) • ש"פ נח, ו' מרחשון (לה"ק) • ש"פ וירא, כ' מרחשון (אידיש) • ש"פ וירא, כ' מרחשון (לה"ק) • ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו ז"ך מרחשון (אידיש) • ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו ז"ך מרחשון (לה"ק) • ש"פ ויצא, י"א כסלו (אידיש) • ש"פ ויצא, י"א כסלו (לה"ק) • ש"פ וישלח, ח"י כסלו (אידיש) • ש"פ וישלח, ח"י כסלו (לה"ק) • י"ט כסלו • ש"פ וישב, מבה"ח טבת, א' דחנוכה (אידיש) • ש"פ וישב, מבה"ח טבת, א' דחנוכה (לה"ק) • יום ג' פ' מקץ, כ"ח כסלו אור לה' דחנוכה • נר ו' דחנוכה • נר ז' דחנוכה • ש"פ מקץ, זאת חנוכה (אידיש) • ש"פ מקץ, זאת חנוכה (לה"ק) • ש"פ ויגש • ברכה, יום א' פ' ויחי, עשרה בטבת, יהפך לשמחה • יום א' ויחי, עשרה בטבת (אחרי תפלת מנחה) • אור ליום ג' פ' ויחי, י"ב טבת • ש"פ ויחי, שבת חזק (אידיש) • ש"פ ויחי, שבת חזק (לה"ק) • ש"פ שמות, כ"ג טבת • ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט • ש"פ וארא, ר"ח שבט • ש"פ בא, ח' שבט • יו"ד שבט - סיום הרמב"ם • ש"פ בשלח, חמשה עשר בשבט, שבת שירה • ש"פ משפטים, מבה"ח וער"ח אדר, פ' שקלים (אידיש) • ש"פ משפטים, מבה"ח וער"ח אדר, פ' שקלים (לה"ק) • ש"פ תרומה, ו' אדר • ש"פ תצוה, פ' זכור ופורים • ש"פ תשא, פ' פרה • ש"פ ויק"פ, מבה"ח ניסן, פ' החודש • ש"פ ויקרא, ה' ניסן • ברכת י"א ניסן - לאחרי תפלת ערבית • ל"ג בעומר - בעת ה"פּאַראַד" • ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון • יום א' פ' במדבר, כ"ה אייר - לנשי ובנות חב"ד • ש"פ נשא, ט' סיון • יום ג' פ' שלח, י"ט סיון - לתל' המסיימות ומדריכות תחיינה • ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, כ"ג סיון • ש"פ קרח, אדר"ח תמוז • ש"פ בלק, י"ד תמוז • יום ג' פ' פינחס, שבעה עשר בתמוז יהפך לשמחה • ש"פ פינחס, כ"א תמוז • ש"פ מטות־מסעי, מבה"ח מנחם־אב • ש"פ דברים, שבת חזון • חמשה עשר באב בלילה, אור ליום ג' פ' עקב • ש"פ עקב, כ"ף מנחם אב (אידיש) • ש"פ עקב, כ"ף מנחם אב (לה"ק) • ש"פ עקב, כ"ף מנחם אב (הוראה בעבודת השם מטיול על הים) • ש"פ ראה, מבה"ח אלול • ש"פ תבוא, ח"י אלול • הוספות: מכתב ח"י אלול ה'תשמ"ו • מכתב ג' סליחות ה'תשמ"ו • מכתב ר"ח מרחשון ה'תשמ"ז • מכתב יום ב' לפ' "ויתן לך" ה'תשמ"ז • מכתב בין יו"ד וט"ו בשבט ה'תשמ"ז • מכתב בין יו"ד וט"ו בשבט ה'תשמ"ז - לילדי ישראל • מכתב כ"ה אדר ה'תשמ"ז • מכתב י"א ניסן ה'תשמ"ז • מכתב ער"ח אייר ה'תשמ"ז - לילדי ישראל • מכתב ער"ח אייר ה'תשמ"ז - להורים ולמחנכים • מכתב ה' מנחם־אב ה'תשמ"ז
תשמ"ח
שבת האזינו, שבת שובה • י"ג אדר ושבת בראשית • ש"פ נח, ב' דר"ח מ"ח • ש"פ לך, ח' מ"ח • יום ג' פ' וירא, י"א מ"ח • ש"פ וירא, ט"ו מ"ח (א) • ש"פ וירא, ט"ו מ"ח (ב) • ש"פ חיי שרה, כ"ב מ"ח • ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו • יום א' פ' ויצא, ר"ח כסלו • ש"פ ויצא, ז' כסלו • ש"פ וישלח, י"ד כסלו • ש"פ וישב, כ"א כסלו • ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת • ש"פ ויגש, ה' טבת • ש"פ שמות, י"ט טבת • ש"פ וארא, מבה"ח שבט • ש"פ בא, ד' שבט • ש"פ בשלח, י"א שבט • אור ליום ד' פ' יתרו, ט"ו בשבט • כ"ב שבט (יום א' של ה"שבעה", אחרי הסתלקות הרבנית הצדקנית נ"ע זי"ע) • ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר (א) • ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר (ב) • כ"ט שבט (אחרי סיום ה"שבעה") • יום ה', פ' תצוה, ז' אדר • תענית אסתר ופורים • כ"א אדר (סיום ה"שלושים") • ש"פ ויק"פ, פ' פרה • כ"ה אדר (יום הולדת הרבנית הצדקנית נ"ע זי"ע) • ש"פ ויקרא, פ' החודש, ר"ח ניסן • יום א' פ' צו, ב' ניסן • ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן • י"א וי"ג ניסן, יום ג' וה' פ' שמיני • ברכה לי"א ניסן • אחרון של פסח • ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר • ש"פ תזריע־מצורע, ו' אייר • ש"פ אחו"ק, י"ג אייר • ט"ו אייר, ל"ג בעומר וש"פ אמור • שיחת בהו"ב, מבה"ח סיון • ש"פ נשא, י"ב סיון • ש"פ בהעלותך, י"ט סיון • ש"פ שלח, מבה"ח תמוז • ש"פ קרח, ג' תמוז • ש"פ חוקת, יו"ד תמוז • ש"פ בלק, י"ז תמוז נדחה • ש"פ פינחס, מבה"ח מנ"א • ש"פ מטו"מ, ב' מנ"א • ש"פ דברים, חזון, ט' באב נדחה • ש"פ ואתחנן, נחמו, ט"ז אב • ש"פ עקב, מבה"ח אלול • ש"פ ראה, אדר"ח אלול • ש"פ שופטים, ז' אלול • ש"פ תצא, י"ד אלול • ש"פ תבוא, כ"א אלול • הוספות: הדרן על ששה סדרי משנה • מכתב י"ח אלול תשמ"ז • מכתב מוצאי ש"פ נצו"י, כ"ה אלול תשמ"ז • מכתב ו' תשרי תשמ"ח • מכתב ער"ח ניסן תשמ"ח • מכתב י"א ניסן תשמ"ח
תשמ"ט
ברכה, ערב ראש השנה, אחרי הפ"נ כללי • ש"פ וילך, ו' תשרי • ח', ט' וי"א תשרי • ברכה, ערב חג הסוכות, לאנשי כפר חב"ד • ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון • ש"פ נח, ד' מרחשון • ש"פ לך לך, י"א מרחשון • ש"פ וירא, ח"י מרחשון • ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו • יום ב' פ' תולדות, כ"ז מרחשון • ר"ח כסלו וש"פ תולדות, ג' כסלו • ש"פ ויצא, יו"ד כסלו • ש"פ וישלח, טו"ב כסלו • ש"פ וישב, כ"ד כסלו, ערב חנוכה • ש"פ מקץ, שבת (ז') חנוכה • ש"פ ויגש, ט' טבת ויום א', עשרה בטבת • ש"פ ויחי, ט"ז טבת • ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט • ש"פ וארא, ר"ח שבט • ש"פ בא, ח' שבט • ש"פ בשלח, שבת שירה, חמשה עשר בשבט • ש"פ יתרו, כ"ב שבט – יום היארצייט־הילולא הראשון של הרבנית הצדקנית נ"ע זי"ע • ש"פ משפטים, מבה"ח וער"ח אדר ראשון • ש"פ תרומה, ו' אדר ראשון • ש"פ תצוה, ערב פורים קטן • ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח אדר שני • יום ג' פ' פקודי, אדר"ח אדר שני • ש"פ פקודי, ד' אדר שני • ש"פ ויקרא, פ' זכור, י"א אדר שני • ש"פ צו, פ' פרה, י"ח אדר שני • ש"פ שמיני, פ' החודש, מבה"ח ניסן, כ"ה אדר שני • ש"פ תזריע, ג' ניסן • שבת הגדול, ערב י"א ניסן • ברכה לי"א ניסן • ערב שביעי של פסח • ש"פ אחרי, מבה"ח אייר • ש"פ קדושים, ב' דר"ח אייר וב' אייר • ב' אייר (תוכן קצר) • ש"פ אמור, ח' אייר • ש"פ בהר, ט"ו אייר • ש"פ בחקותי, כ"ב אייר • ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון • חג השבועות • קטע משיחת י"ב סיון • ש"פ נשא, י"ד סיון, ויום א' ט"ו סיון • ש"פ בהעלותך, כ"א סיון • ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז • ש"פ קרח, ה' תמוז • ש"פ חו"ב, י"ב תמוז • יום ה' פ' פינחס, י"ט תמוז • ש"פ פינחס, י"ט תמוז • ש"פ מטו"מ, מבה"ח מנ"א • ש"פ דברים, שבת חזון, ד' מנ"א • ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, י"א מנ"א • אור ליום ד' ט"ו מנ"א (תוכן קצר) • מוצאי ט"ו מנ"א (תוכן קצר) • ש"פ עקב, ח"י מנ"א • ש"פ ראה, מבה"ח אלול • ש"פ שופטים, ב' אלול • ש"פ תצא, ט' אלול • ש"פ תבוא, ט"ז אלול • ש"פ נצו"י, כ"ג אלול • הוספות: תוכן קצר דשיחת אדר"ח אדר שני • "הדרן" על הש"ס • י"א אייר – להרבנים הראשיים • י"ד סיון (ר"ד) • מכתב ח"י אלול תשמ"ח • מכתב ו' תשרי תשמ"ט • מכתב ר"ח ניסן תשמ"ט • מכתב י"א ניסן תשמ"ט • מכתב יום א' בחוקותי תשמ"ט • מכתב ר"ח סיון תשמ"ט
תש"נ
ברכה, ערב ר"ה • ימים ראשונים דשנת תש"נ (א' וב' דר"ה וצום גדלי') • ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי • ברכה – ערב יוהכ"פ, אחרי תפלת מנחה • ברכה להת' – ערב יוהכ"פ לפני כל נדרי • מוצאי יוהכ"פ, אחרי קידוש לבנה • ליל ויום שמחת תורה • כ"ד תשרי • ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון (א) • ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון (ב) • ש"פ נח, ערב ז' מרחשון • ש"פ לך לך, י"ג מרחשון • ש"פ וירא, כ"ף מרחשון • ש"פ חיי שרה מבה"ח כסלו, כ"ז מרחשון (א) • ש"פ חיי שרה מבה"ח כסלו, כ"ז מרחשון (ב) • יום א' כ"ח מרחשון – לכינוס השלוחים העולמי • ש"פ תולדות, ד' כסלו • ש"פ ויצא, י"א כסלו • ש"פ וישלח, ערב י"ט כסלו • ש"פ וישב, א' דחנוכה • יום ג' מקץ, כ"ח כסלו, נר ה' דחנוכה – לילדי צבאות ה' בכל קצוי תבל • ש"פ מקץ, זאת חנוכה • ש"פ ויגש, ט' טבת • ש"פ ויחי, ט"ז טבת • ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט • ש"פ וארא, ר"ח שבט • ש"פ בא, ח' שבט ואור ליום ב' יו"ד שבט • ש"פ בשלח, ט"ו בשבט • ש"פ יתרו, כ"ב שבט • ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח וערב ר"ח אדר • ש"פ תרומה, ו' אדר • ליל ג' פ' תצוה, ט' אדר • יום ה' י"א אדר (תענית אסתר מוקדם) • ש"פ תצוה, פ' זכור, ערב פורים ויום א' פ' תשא, מוצאי פורים • ש"פ תשא, פ' פרה • ש"פ ויה"פ, פ' החודש, מבה"ח ניסן • ש"פ ויקרא, ה' ניסן • ברכה – אור לועש"ק י"א ניסן • ש"פ צו, י"ב ניסן, שבה"ג • ש"פ שמיני, מבה"ח אייר • יום ב' כ"ח ניסן אחרי מנחה • ש"פ תזו"מ, ג' אייר • ש"פ אחו"ק, יו"ד אייר • ש"פ אמור, י"ז אייר, ערב ל"ג בעומר (א) • ש"פ אמור, י"ז אייר, ערב ל"ג בעומר (ב) • ש"פ אמור, י"ז אייר, ערב ל"ג בעומר (ג) • ש"פ בהו"ב, מבה"ח סיון • יום א' במדבר כ"ה אייר (כנס נשי ובנות חב"ד) • יום ב' דחה"ש וש"פ נשא • ש"פ בהעלותך, ט"ז סיון • ש"פ שלח, מבה"ח תמוז • ש"פ קרח, אדר"ח תמוז • ש"פ חוקת, ז' תמוז • ש"פ בלק, י"ד תמוז • יום ג' פינחס י"ז תמוז, וש"פ פינחס, כ"א תמוז • יום ד' מטו"מ כ"ה תמוז, אחרי מנחה • ש"פ מטו"מ, מבה"ח מנ"א • ש"פ דברים, שבת חזון ו' מנ"א • ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, י"ג מנ"א • ש"פ עקב, כ"ף מנ"א • ש"פ ראה, מבה"ח אלול • ש"פ שופטים, ד' אלול • ש"פ תצא, י"א אלול (א) • ש"פ תצא, י"א אלול (ב) • ש"פ תבוא, ח"י אלול • יום ד' נצו"י, כ"ב אלול (לנשי ובנות ישראל תחיינה) • הוספות: "הדרן" על לימוד משניות ליאצ"ט • מכתבים כלליים: ח"י אלול ה'תשמ"ט • ערב כ"ה אלול ה'תשמ"ט • וא"ו תשרי ה'תש"נ • ר"ח ניסן ה'תש"נ • י"א ניסן ה'תש"נ • מברקים: לר"ה • לחה"ס • לר"ה • להקפות שניות בירושלים • להקפות שניות בכפ"ח (נה"ח ועוד) • לחג הגאולה י"ט כסלו • ליו"ד שבט • לפורים • לחג הפסח • לחג השבועות • לי"ב־י"ג תמוז • לפתיחת מחנות גן ישראל
תנש"א
ברכה, ערב ר"ה – אחרי קבלת הפ"נ הכללי • ש"פ האזינו, שבת שובה – התוועדות א' וב' • יום א' פ' ברכה, ד' תשרי, צום גדלי' (נדחה) • יום ד' פ' ברכה, ז' תשרי – למשתתפים בקרן לטובת "מחנה ישראל" • ברכה – ערב יוהכ"פ אחר תפלת מנחה • ברכה להת' שיחיו – ערב יוהכ"פ לפני כל נדרי • מוצאי יוהכ"פ – לאחרי תפלת ערבית והבדלה • ברכה – ערב חה"ס • שבת בראשית (אסרו חג דשמע"צ ושמח"ת) • ש"פ נח, ב' דר"ח מרחשון • ש"פ לך לך, ח' מרחשון (א) • ש"פ לך לך, ח' מרחשון (ב) הדרן על הרמב"ם • ש"פ וירא, ט"ז מרחשון • ש"פ חיי שרה, כ"ב מרחשון • ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו – בקשר עם כינוס השלוחים העולמי • ש"פ ויצא, ז' כסלו • ש"פ וישלח, י"ד כסלו • ש"פ וישב, כ"א כסלו • ש"פ מקץ, שבת חנוכה • ש"פ ויגש, ה' טבת • יום ה' פ' ויחי, עשרה בטבת (יהפך לשמחה) • ש"פ ויחי (ועשרה בטבת יהפך לשמחה) • ש"פ שמות, י"ט טבת • ש"פ וארא, כ"ו טבת מבה"ח שבט • ש"פ בא, ד' שבט • ש"פ בשלח, י"א שבט • ש"פ יתרו, ח"י שבט • ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר • יום א' פ' תרומה, כ"ו שבט – לכינוס השלוחות העולמי הראשון • ש"פ תרומה, ב' אדר • ש"פ תצוה, פ' זכור, ט' אדר • ש"פ תשא, ט"ז אדר • ש"פ ויקרא, פ' החודש, ר"ח ניסן • ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן • ברכה – אור ליום ג' י"א ניסן, לאחרי תפלת ערבית • אור לי"ד ניסן – לאחרי מכירת חמץ • יום ועש"ק, ערב חגה"פ, לאחרי תפלת מנחה • אחרון של פסח (בסעודת משיח) (א) • אחרון של פסח (בסעודת משיח) (ב) • אור ליום ד' פ' שמיני, כ"ו ניסן (ביחידות להאורחים שיחיו) • אור ליום ועש"ק פ' שמיני, כ"ח ניסן • ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר • ש"פ תזריע־מצורע, ו' אייר • ש"פ אחרי־קדושים, י"ג אייר • ש"פ אמור, כ' אייר • ש"פ בהר־בחוקותי, מבה"ח סיון • ש"פ במדבר, ערחה"ש ויום ב' דחה"ש • ליל ב' דחגה"ש – להקהל שחזרו מה"תהלוכה" • יום ב' דחגה"ש - בענין תורה חדשה מאתי תצא • ש"פ נשא, י"ב סיון (התוועדות א' וב') • ש"פ בהעלותך, י"ט סיון (א) • ש"פ בהעלותך, י"ט סיון (ב) • ש"פ שלח, מבה"ח תמוז • יום ב', כ"ח סיון • יום ה' פ' קרח, בדר"ח תמוז, וש"פ קרח ג' תמוז • ש"פ קרח, ג' תמוז • ש"פ חוקת, יו"ד תמוז • ש"פ בלק, י"ז (טוב) תמוז • ש"פ פינחס, כ"ד תמוז, מבה"ח מנ"א • ש"פ מטות־מסעי, ב' מנ"א • ש"פ דברים, ט' באב, י' אב, י"א אב • ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, ט"ז מנ"א • ש"פ עקב, כ"ג מנ"א, מבה"ח אלול • ש"פ ראה, אדר"ח אלול • ש"פ שופטים, ז' אלול • ש"פ תצא, י"ד אלול • ש"פ תבוא, כ"א אלול • הוספות: תוכן משיחת צום גדלי' • הדרן על מסכתות בני"ך (ברכות, נזיר, יבמות, כריתות) • מכתבים כללים לראש השנה תנש"א • מכתבים כללים לחג הפסח תנש"א
תשנ"ב
ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א ער"ה, לאחר התרת נדרים • ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א ער"ה, אחרי קבלת הפ"נ הכללי • ש"פ נצבים, יום ב' דר"ה וש"פ וילך, ו' תשרי • ר"ה, ליל שבת חוהמ"ס, ליל ויום שמח"ת • ליל שמח"ת • ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון • ש"פ נח, ד' מרחשון • ש"פ לך, י"א מרחשון • ש"פ וירא, ח"י מרחשון • ש"פ חיי שרה, כ"ה מרחשון, מבה"ח כסלו • ליל ג' (כח מ"ח) ליל ה' (אדר"ח כסלו), ש"פ תולדות (ב' כסלו) (א) • ליל ג' (כח מ"ח) ליל ה' (אדר"ח כסלו), ש"פ תולדות (ב' כסלו) (ב) • ש"פ ויצא, ט' כסלו • ש"פ וישלח, ט"ז כסלו • מוצאי י"ט־כ' כסלו, ביחידות כללית • ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת • יום א' כ"ד כסלו - במעמד "פרסומי ניסא" העולמי • ש"פ מקץ, שבת חנוכה, אדר"ח טבת • אור לה' טבת • ש"פ ויגש, ז' טבת • ליל ויום ג' פ' ויחי, עשרה בטבת, ש"פ ויחי (י"ד טבת) • ש"פ שמות, כ"א טבת • ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט (א) • ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט (ב) • יום ד', פ' בא, ג' שבט, וש"פ בא, ו' שבט • ש"פ בא, ו' שבט, וש"פ בשלח, י"ג שבט • יום ה' פ' בשלח, י"א שבט, וש"פ בשלח, י"ג שבט • חמשה עשר בשבט • ש"פ יתרו, כ' שבט • ש"פ יתרו, כ' שבט, וליל ויום ב' פ' משפטים, כ"ב שבט • ש"פ משפטים, ז"ך שבט, מבה"ח אדר א׳ (א) • ש"פ משפטים, ז"ך שבט, מבה"ח אדר א׳ (ב) • לילות ד', ה', ו', וש"פ תרומה • ג', ועש"ק פ' תצוה, ז' יו"ד וי"א אד"ר • ש"פ תצוה, י"א אד"ר • ג' ד' ה' ועש"ק וש"ק פ' כי תשא, י"ד־י"ח אד"ר • ר"ד ש"פ ויקהל, כ"ה אד"ר, ש"פ שקלים מבה"ח אד"ש - תקציר • הוספות: ר"ד ושקו"ט בעת ביקור הרה"ג הר"מ אליהו שליט"א, ליל ב' פ' לך לך ו' מ"ח • קונטרס בענין מקדש מעט זה בית רבינו שבבבל • קונטרס ע"ד חלוקת הש"ס בי"ט כסלו • הדרן על מס' ברכות ומו"ק • מכתבים כלליים לר"ה תשנ"ב

שיחת אור ליום ה' פ' ויגש, ה' טבת* ה'תשנ"ב[עריכה | עריכת קוד מקור]

א. דער היינטיקער טאָג ה' טבת איז פאַרבונדן מיט דעם שחרור און "פדיון שבויים" פון די ספרים און כתבים פון רבותינו נשיאינו אין ספריית אגודת חסידי חב"ד ליובאַוויטש, שבנשיאותו ובהנהלתו פון כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו.

ו"הימים האלה נזכרים ונעשים גו'"[1] – אַז בשעת עס קומט דער טאָג מדי שנה בשנה, איז "נזכרים" און דורך דעם "נעשים" די ענינים וועלכע האָבן זיך אויפגעטאָן בפעם הראשונה[2].

ועל פי דברי המשנה[3] "מצוה גוררת מצוה" (אַז דער קיום פון אַ מצוה בריינגט דעם מענטשן (המקיים את ה־ מצוה) צו מקיים זיין נאָך אַ מצוה, ובפרט ובעיקר – מקיים זיין די מצוה עצמה) – וואָס דאָס איז אַ כלל בנוגע צו יעדער מצוה, עאכו"כ בנוגע צו דער "מצוה רבה"[4] פון פדיון שבויים – איז פאַרשטאַנדיק, אַז די מצוה און ענין פון פדיון שבויים וועלכע האָט זיך אויפגעטאָן אין דעם טאָג פון ה' טבת [וואָס איז מעין ובדוגמת דעם ענין פון פדיון שבויים בפשטות[5]], בריינגט „(גוררת)" אַז מ'זאָל מקיים זיין (נאָך מצוות, ובפרט ובעיקר) מצות פדיון שבויים, און אין דעם ענין (פון פדיון ספרים) זעלבסט:

בימים אלו איז דאָ אַ "קבוצה" פון ספרים, צוזאַמען מיט כתבי־יד המצורפים לספרים אלו, וועלכע וואַרטן אויף זייער פדיון שבויים, אַז זיי זאָלן אומגעקערט ווערן צו זייער אמת'ן בעל הבית, וואָס דאָס איז נשיא דורנו דער רבי דער שווער, אומגעקערט ווערן צו זיינע ד' אמות, וועלכע זיינען צוזאַמען מיט די ד' אמות פון דעם בית הכנסת ובית המדרש ובית מעשים טובים (וגמילות חסדים בפרט) – "בית רבינו שבבבל"[6].

און וויבאַלד אַז "מצוה גוררת מצוה" – איז מובן עד"ז בנדו"ד, אַז דער (קיום מצות) פדיון שבויים בה' טבת – בריינגט[7] אויך דעם (קיום מצות) פדיון און אומקערונג פון די ספרים און כתבי יד האמורים.

ויש להוסיף, אַז דער ענין האמור [פון "מצוה גוררת מצוה" – ממצוה אחת דפדיון שבויים למצוה שני' דפדיון שבויים] איז נאָך מער אונטערשטראָכען בשעת ס'רעדט זיך וועגן פדיון שבויים פון ספרים:

ספרים פון תורה זיינען אַן ענין פון חכמה[8] [און אין דעם גופא – חכמה קדושה, חכמת התורה]. דערפון איז פאַרשטאַנדיק, אַז יעדער ספר אין תורה איז נוגע אויך צו אַלע אַנדערע ספרים, וויבאַלד אַז דורך דעם לימוד און דער ידיעה אין דעם ספר קומט צו אַ הוספה אין דער הבנה והשגה פון אַנדערע ספרים.

אַזוי אויך בנוגע לעניננו: היות אַז די שלימות הלימוד פון די פריערדיקע ספרים (וואָס זייער פדיון האָט זיך אויפגעטאָן בה' טבת) איז תלוי אין דעם לימוד הספרים הנמצאים לע"ע בשבי', קומט אויס, אַז די שלימות הפדיון פון די ספרים[9] (בה' טבת) – איז בשעת דאָס בריינגט דעם פדיון פון די ספרים האמורים (און אַלע אַנדערע ספרים) וועלכע וואַרטן נאָך אויף זייער פדיון.

[ובפרט אַז זיי זיינען ביידע אַ חלק פון איין ספרי' – ספריית אגו"ח חב"ד שבנשיאותו דכ"ק מו"ח אדמו"ר, נשיא דורנו].

ב. ועוד וג"ז עיקר (ואדרבא – הוא העיקר):

די מצוה פון פדיון שבויים (בה' טבת) – בריינגט (ע"ד "מצוה גוררת מצוה") אויך דעם אמת'ן און פולקאָמן פדיון שבויים דורך דעם אויבערשטן – דער פדיון פון אַלע אידן (וכל עניני תורה וכל הענינים כולם) פון דעם גלות צו דער גאולה האמיתית והשלימה.

ויש להוסיף, אַז אויך דער ענין (די שייכות פון פדיון שבויים להגאולה) איז מודגש במיוחד בנוגע צו פדיון שבויים פון ספרים – כידוע[10], אַז דער ענין הגאולה איז תלוי אין דעם פדיון (דער בירור וזיכוך והעלאה) פון אַלע ניצוצי קדושה וועלכע געפינען זיך "בשבי'" אין דעם העלם והסתר פון וועלט; און וויבאַלד אַז אַלע ענינים הויבן זיך אָן און ווערן נמשך פון תורה[11] – איז פאַרשטאַנדיק, אַז דער כח אויף דעם קומט פון דעם ענין דוגמתו בתורה – דער פדיון פון עניני תורה וועלכע געפינען זיך בשבי'.

ג. נאָך אַ נקודה אין דער שייכות פון די צוויי ענינים:

דער אמת'ער פדיון שבויים און נצחון פון די ספרים איז, כמובן ופשוט, דוקא בשעת אַז דורך דעם קומט צו נאָך מער אין לערנען ספרים פון תורה[12] [כולל בעיקר – אין דער לימוד בספרים אלו]. דערפון איז פאַרשטאַנדיק, אַז דער טאָג פון ה' טבת דאַרף מיט זיך בריינגען אַ חיזוק והוספה בלימוד ספרים פון תורה, אָנהויבנדיק פון דעם ערשטן "ספר"[13] בתורה שבע"פ – ספר המשניות.

ועפ"ז איז מובן נאָך מער ווי דער פדיון הספרים בריינגט צו דעם פדיון הכללי דהגאולה – כמפורש אין פסוק[14] "ציון במשפט תפדה גו'", ד.ה. אַז דורך לימוד התורה [וואָס אין דעם באַשטייט כנ"ל דער אמת'ער נצחון ופדיון הספרים] – ווערט אויפגעטאָן די פדי' פון "ציון". ובפרט דורך לימוד הספרים[15], אָנהויבנדיק פון ספר המשניות[16] – כמאמר חז"ל[17] "אין כל הגליות הללו מתכנסות אלא בזכות המשניות".

און דער "ציון במשפט תפדה" איז נאָך מער בהדגשה – דורכן לימוד אין די ספרים וואָס זיינען נפדה געוואָרן[18].

ולהוסיף, אַז פון דעם איז אויך מובן בהנוגע לפועל – אַז דער מאורע פון ה' טבת דאַרף בריינגען לכל לראש אַ חיזוק והוספה בלימוד הספרים[19], כולל ומתחיל מלימוד המשניות – וואָס דאָס בריינגט אַז פון דעם פדיון הספרים קומט מען גלייך צו דעם פדיון פון דער גאולה, כנ"ל. און דורך די עצם החלטות בזה – איז וויבאַלד אַז דער אויבערשטער זעט אַז דאָס זיינען החלטות אמיתיות און מ'וועט זיי זיכער מקיים זיין, זיינען די החלטות עצמן פועל[20] פּונקט ווי מ'וואָלט שוין געלערנט די משניות'ן[21].

ד. ויש להוסיף ולקשר כל הנ"ל – ע"ד הרמז – צו פרשת השבוע, פ' ויגש:

עס שטייט אין זהר[22], אַז "ויגש אליו יהודה" איז דער ענין פון סמיכת[23] גאולה לתפלה (אַז פון ברכת "גאל ישראל" גייט מען גלייך אַריבער – בלי שום הפסק – צו תפלת העמידה, אָנהויבנדיק מיט דעם פסוק[24] "אדנ"י שפתי תפתח גו'", וואָס "כתפלה[25] אריכתא דמיא"[26]).

דער עיקר[27] טעם אויף סמיכת גאולה לתפלה איז בכדי אַז די תפלה זאָל נתקבל ווערן, ווי ער זאָגט אין ירושלמי[28] "כל מי שאינו תוכף לגאולה תפלה למה הוא דומה לאוהבו של מלך שבא והרתיק (ודפק[29]) על פתחו של מלך, יצא לידע מה הוא מבקש ומצאו שהפליג, עוד הוא הפליג (גם המלך הפליג ממנו[30])".

מעין ועל־דרך זה איז אויך בנידון־דידן:

ה' טבת איז אַ טאָג פאַרבונדן מיט דעם ענין פון "גאולה" – די גאולה און פדיון פון ספרי רבותינו נשיאינו (כנ"ל סעיף א). און תיכף בסמיכות צו דער "גאולה" איז דאָ די "תפלה" ובקשה כו' אויף די ספרים וועלכע וואַרטן נאָך אויף זייער פדיון, ועוד ועיקר – די תפלה אויף דעם פדיון הכללי בגאולה האמיתית והשלימה (כנ"ל ס"א ואילך).

און דורך דעם וואָס די תפלה קומט בסמיכות לגאולה, ובנדו"ד – אַז די תפלות הנ"ל קומען בסמיכות צו דער פעולה פון "גאולה" – דער פדיון שבויים וועלכער האָט זיך אויפגעטאָן ביום זה, ה' טבת[31] – איז דאָס פועל, אַז דער אויבערשטער זאָל מקבל זיין תפלות בני ישראל, און תיכף ומיד[32] פודה זיין די אַלע ספרים, און פודה זיין אַלע אידן בגאולה האמיתית והשלימה;

ו"בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו"[33] גייט מען צוזאַמען מיט אַלע ספרים – סיי די ספרים וואָס מ'האָט שוין אומגעקערט, און סיי די ספרים (וכת"י) וואָס מ'גייט אומקערן תיכף ומיד ממש – לארצנו הקדושה.

ה. על פי מ"ש (בהמשך צו "ציון במשפט תפדה", כנ"ל ס"ג) "ושבי' בצדקה"[14], ד.ה. אַז צדקה טוט אויף דער ענין פון פדיון שבויים (וכמאחז"ל[34] "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה") – וועט מען איצטער מאַכן יעדערן פון אייך אַ שליח לצדקה. מ'וועט געבן צוויי שטרות: איין שטר מיט וועלכן יעדערער קען טאָן כטוב בעיניו, און אַ צווייטן שטר אויף אָפּגעבן לצדקה.

ויה"ר אַז דער קיום מצות הצדקה זאָל ניט נאָר מקרב ומזרז זיין די גאולה, וואָס אויך זירוז האָט כמה שיעורים ואופנים, זאָל דאָס זיין אַ זירוז ע"ד ווי סמיכות גאולה לתפלה – אַז דאָס איז בלי שום הפסק. ד.ה. אַז דורך דער מעשה הצדקה האָט מען תיכף ומיד (און נאָך קודם המשך הדיבור בכל דברים אלו) די גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו (צוזאַמען מיט אלי' הנביא זכור לטוב המבשר את הגאולה[35]). ובמילא וועט מען אָפּגעבן די צדקה (וכל המשך הענינים שלאח"ז) בארצנו הקדושה, ובירושלים עיה"ק, ובהר הקודש. – [און אויב ח"ו ס'וועט זיין אַן עיכוב, וועט מען דאָס אָפּגעבן בזריזות יעדערער במקומו ובעירו, ובהוספה מדילי'].

ועוד והוא העיקר – אַז "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו", האנשים והנשים והטף – איז "ארו עם ענני שמיא"[36] – צוזאַמען מיט די החלטות טובות בנוגע צו צדקה און מעשים טובים בכלל ובפרט – בארצנו הקדושה, און דאָרטן – בירושלים עיר הקודש, ובהר הקודש, ובבית המקדש השלישי.

ותיכף מיד ממש.

[כ"ק אדמו"ר שליט"א נתן לכאו"א מהנוכחים שיחיו ב' שטרות של דולר, הא' – לעשות בו כטוב בעיניהם, והב' – לתתו (או חילופו) לצדקה].

הערות שוליים

  1. ↑ לשון הכתוב – אסתר ט, כח.
  2. ↑ ראה רמ"ז בס' תיקון שובבי"ם, הובא ונת' בס' לב דוד (להחיד"א) פכ"ט. ולהעיר ממשנה ספ"ג דגיטין. שו"ת הר"י אירגס (בסו"ס מבוא פתחים) ס"ה בארוכה.
  3. ↑ אבות פ"ד מ"ב.
  4. ↑ ב"ב ח, ריש ע"ב. רמב"ם הל' מתנות עניים פ"ח ה"י. וראה גם טושו"ע יו"ד ר"ס רנב.
  5. ↑ דמובן, שגודל הענין שבמצות פדיון שבויים (שפודים ישראל השבוי ביד אוה"ע) הוא ג"כ בנוגע לכל ספר וספר בתורה – תורתו של הקב"ה – הנמצא בשבי' תחת ידי זרים. ובפרט שהתורה (כולל כל ספר בתורה) היא "חיינו ואורך ימינו" (נוסח ברכת "אהבת עולם" דתפלת ערבית – ע"פ נצבים ל, כ)*. *) ולהעיר ממאחז"ל (ברכות נז, א. וש"נ) "אל תקרי מורשה אלא מאורשה", ולכן "עובד כוכבים שעוסק בתורה חייב מיתה" (סנהדרין נט, א).
  6. ↑ מגילה כט, א. וראה בארוכה לקמן ח"ב ע' 465 ואילך, בענין מקדש מעט זה בית רבינו שבבבל.
  7. ↑ ויש בזה גם הסיוע מהקב"ה – כהמשך לשון המשנה שם „שכר מצוה מצוה", שמן השמים מסייעין ומזמינים ביד מי שעשה מצוה אחת שיעשה אחרת (ראה רע"ב, מדרש שמואל, ועוד), כולל ובעיקר – שיעשה מצוה זו עצמה.
  8. ↑ כמ"ש (ואתחנן ד, ו) "כי היא חכמתם ובינתכם לעיני העמים".
  9. ↑ שעיקר מטרת ותכלית פדיונם היא הלימוד בהם, כדלקמן ס"ג.
  10. ↑ תו"א וישב כז, ד. ובכ"מ.
  11. ↑ ראה ב"ר בתחלתו. זח"א קסא, ריש ע"ב.
  12. ↑ ראה בארוכה שיחת ש"פ ויגש ה' טבת תשמ"ח (סה"ש תשמ"ח ח"א ע' 184 ואילך). ושם, שאף שהעיקר והכלל הוא ספר תורה, מ"מ כדי שיהי' הלימוד בפועל ("ולמדה גו' שימה בפיהם" (וילך לא, יט)) צריך ללמוד בריבוי ספרים המבארים ומפרשים בפרטיות את כל הענינים שבס"ת. וכהפס"ד (רא"ש הל' קטנות ריש הל' ס"ת. שו"ע יו"ד סע"ר ס"ב) שמצות כתיבת ס"ת האידנא היא בכתיבת ספרים. וראה גם שיחת ה' טבת תשמ"ט.
  13. ↑ ובלשון הרמב"ם (בהקדמתו לספר היד) – "מימות משה רבינו ועד רבינו הקדוש לא חיברו חיבור שמלמדין אותו ברבים בתורה שבעל פה . . והוא קיבץ כל השמועות וכל הדינים . . וחיבר מהכל ספר המשנה".
  14. ↑ לקפוץ מעלה אל: 14.0 14.1 ישעי' א, כז.
  15. ↑ ראה הל' ת"ת לאדה"ז רפ"ב (וש"נ), ש"בזמן הזה גם הלכות פסוקות של פסקי הגאונים הפוסקים כמו הטור והש"ע והגהותיו בכלל משנה יחשבו". ועפ"ז אולי י"ל שכ"ה גם ביחס לנדו"ד. ועצ"ע.
  16. ↑ ולהעיר ש"מצוה גוררת מצוה" הוא מאמר המשנה.
  17. ↑ ויק"ר פ"ז, ג. וראה תו"א שמות מט, ג. תו"ח שם יח, א־ב. לקו"ת דברים א, סע"ב ואילך. ובכ"מ. וראה "תשובות וביאורים" ס"ד ס"ה (ע' 19 ואילך).
  18. ↑ ויש לומר, שגם כינוס הגליות שנעשה "בזכות המשניות" הוא בהדגשה יתירה ע"י לימוד במשניות ועד"ז בספרי פס"ד (ראה הערה 15) שנפדו משבי' – כי, טעם הדבר שבזכות המשניות הגליות מתכנסות הוא לפי שעל ידה נפעל בירור הניצוצות שבעולם (ראה תו"א שם. ובארוכה – תו"ח שם). ונת"ל (סעיף ב) שע"י פדיון ספרים בתורה ניתוסף בהכח לפדיון ניצוצות שבעולם.
  19. ↑ ראה סה"ש תשמ"ח שם ע' 187 ואילך.
  20. ↑ ראה תענית ח, ב. שו"ע או"ח סתקע"א ס"ג.
  21. ↑ ובפרט שההחלטות מתקבלות במקום קדוש, וב"בית המשולש" – בית תפלה, בית תורה ובית מעשים טובים (כמדובר כמ"פ).
  22. ↑ ח"א ריש פרשתנו (רה, ב). וראה סה"מ מלוקט ח"ה ע' קכח. וש"נ.
  23. ↑ ברכות ד, ב. שם ט, ב. רמב"ם הל' תפלה פ"ז הי"ז. טושו"ע או"ח סי' ס"ו ס"ח. שו"ע אדה"ז שם ס"ט. טושו"ע ודאדה"ז שם ר"ס קיא.
  24. ↑ תהלים נא, יז.
  25. ↑ ברכות שבהערה 23.
  26. ↑ ועד"ז ברכת השכיבנו בתפלת ערבית – ש"כגאולה אריכתא דמיא" (שם).
  27. ↑ ראה שו"ע אדה"ז שם ס"ב (מב"י שם): "לימוד זה (ממ"ש (תהלים יט, טו) יהיו לרצון וגו' צורי וכתיב אחריו (שם כ, ב) יענך ה' ביום צרה) אינו אלא סמך בעלמא ועיקר סמיכת גאולה לתפלה הוא מדברי חכמים וכו'".
  28. ↑ ברכות פ"א ה"א. הובא בפרש"י ברכות ד, ב ד"ה זה הסומך. טור ושו"ע אדה"ז שם.
  29. ↑ פני משה לירושלמי שם. וכ"ה הלשון במקומות שבהערה הקודמת.
  30. ↑ פ"מ שם.
  31. ↑ ביחד עם השבח וההודאה להשי"ת על "גאולה" זו, מעין וע"ד ברכת "גאל ישראל" – ש"מרצהו (להקב"ה) בתשבחות וקלוסין של יצי"מ והוא מתקרב אליו, ובעודו קרוב אליו יש לו לתבוע צרכיו" (פרש"י שם).
  32. ↑ די"ל, שכשם שסמיכת גאולה לתפלה היא באופן שאין שום הפסק ביניהן [גם לא באמירת פסוקי תורה, שלכן אחז"ל שהפסוק אדנ"י שפתי תפתח גו' כתפלה אריכתא דמיא, כנ"ל בפנים (ראה הגמ"י הל' תפלה פ"ב אות ד. מרדכי לברכות ט, ב. טושו"ע ודאדה"ז או"ח ר"ס קיא)], עד"ז הוא גם בנוגע למילוי הבקשות שבתפלה (שנפעל ע"י סמיכת גאולה לתפלה, כבפנים) – שהוא בסמיכות ממש להתפלה והבקשה. וראה תניא אגה"ת פי"א (ק, א): ואילו לא היינו חוזרים וחוטאים היינו נגאלין מיד כמו שאנו מברכין בא"י גואל ישראל (וראה גם לעיל שם בנוגע לבקשת הסליחה בברכת סלח לנו).
  33. ↑ בא י, ט.
  34. ↑ ב"ב י, א. וראה תניא פל"ז (מח, ב).
  35. ↑ פרש"י בחוקותי כו, מב. ועוד.
  36. ↑ דניאל ז, יג. סנהדרין צח, א.

*) היום בו "דידן נצח" באופן גלוי לעיני כל העמים (בבית המשפט הפדרלי) בנוגע לספרי וכתבי רבותינו נשיאינו שבספריית ליובאַוויטש.

אוחזר מתוך "https://text.chabadpedia.com/index.php?title=שיחת_אור_לה%27_טבת_תשנ%22ב_-_מוגה&oldid=9047"