11,494
עריכות
שיחת בראשית תשנ"ב - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(יצירת דף עם התוכן "{{ספר השיחות תשמ"ז-תשנ"ב}} == משיחות ש"פ בראשית, מבה"ח מר־חשון ה'תשנ"ב == א. ס'איז באַוואוסט דער וואָרט פון רבותינו נשיאינו<ref>לקו"ש ח"ב ע' 449. ח"כ ע' 556. וש"נ. וראה גם סה"מ תשי"א ע' 59. ספר השיחות תרצ"ו־ת"ש ע' 203.</ref>, אַז שבת בראשית איז נוגע צו דעם גאַנצן יאָר. אַזוי ווי מ'שט...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 52: | שורה 52: | ||
[און דעריבער איז ניט שייך אַז די כוכבים ומזלות פון אוה"ע זאָלן אויף דעם פרעגן אַ שאלה: אוה"ע זיינען דאָך אויך ברואים של הקב"ה (אַזוי ווי אידן) און דאַרפן באַקומען זייער שפּייז פון דעם אויבערשטן גלייך ווי אַלע נבראים (כולל אידן), ביז ווי די טענה פון לעו"ז איז געווען אַז "הללו עובדי ע"ז והללו עובדי ע"ז"<ref>ראה זח"ב קע, ריש ע"ב (מכילתא בשלח יד, כח). ועוד.</ref> – איז פאַרוואָס זיינען אידן אויסגעטיילט? וואָרום "ובנו בחרת מכל עם ולשון", וואָס בחירה איז דוקא אין אַן אָרט וואו ס'איז דאָ אַ דמיון צווישן צוויי זאַכן, און ער איז בוחר אין איינער פון זיי, בלי שום טעם]. | [און דעריבער איז ניט שייך אַז די כוכבים ומזלות פון אוה"ע זאָלן אויף דעם פרעגן אַ שאלה: אוה"ע זיינען דאָך אויך ברואים של הקב"ה (אַזוי ווי אידן) און דאַרפן באַקומען זייער שפּייז פון דעם אויבערשטן גלייך ווי אַלע נבראים (כולל אידן), ביז ווי די טענה פון לעו"ז איז געווען אַז "הללו עובדי ע"ז והללו עובדי ע"ז"<ref>ראה זח"ב קע, ריש ע"ב (מכילתא בשלח יד, כח). ועוד.</ref> – איז פאַרוואָס זיינען אידן אויסגעטיילט? וואָרום "ובנו בחרת מכל עם ולשון", וואָס בחירה איז דוקא אין אַן אָרט וואו ס'איז דאָ אַ דמיון צווישן צוויי זאַכן, און ער איז בוחר אין איינער פון זיי, בלי שום טעם]. | ||
דערפון איז מובן, אַז דאָס וואָס ישראל זיינען "ראשית" פון דער בריאה איז ניט נאָר בנוגע צו דער נשמה (וועלכע איז מובדלת מעולם) נאָר אויך בנוגע צו דעם גוף. '''ואדרבה''': אין דעם גוף החומרי פון אַ אידן אין וועלכן ער איז גלייך לאוה"ע (הנדמה בחומריותו לגופי אוה"ע) איז דאָ אַן עילוי לגבי די מעלה וואָס אידן פאַרמאָגן '''מצ"ע''' (מצד זייער נשמה אָדער מצד תכונותיהם וגוף הגשמי כו') – וואָרום דוקא אין דעם ווערט נתגלה די בחירה פון דעם אויבערשטן, וואָס בחירה אמיתית איז נאָר אין עצמות | דערפון איז מובן, אַז דאָס וואָס ישראל זיינען "ראשית" פון דער בריאה איז ניט נאָר בנוגע צו דער נשמה (וועלכע איז מובדלת מעולם) נאָר אויך בנוגע צו דעם גוף. '''ואדרבה''': אין דעם גוף החומרי פון אַ אידן אין וועלכן ער איז גלייך לאוה"ע (הנדמה בחומריותו לגופי אוה"ע) איז דאָ אַן עילוי לגבי די מעלה וואָס אידן פאַרמאָגן '''מצ"ע''' (מצד זייער נשמה אָדער מצד תכונותיהם וגוף הגשמי כו') – וואָרום דוקא אין דעם ווערט נתגלה די בחירה פון דעם אויבערשטן, וואָס בחירה אמיתית איז נאָר אין עצמות ומהות<ref>ראה לקו"ש חכ"ג ע' 219. וש"נ.</ref> (שאין לו עילה וסיבה שקדמה לו ח"ו<ref>ראה [[אגרת הקודש סימן כ'|תניא אגה"ק ס"כ]] (קל, סע"א ואילך).</ref>). | ||
וי"ל אַז '''מעין ובדוגמת''' ווי דאָס איז בנוגע צו ישראל, אַזוי איז דאָס אויך בנוגע צו תורה<ref>להעיר מנוסח ברכת ההפטרה: '''הבוחר''' בתורה ("על שם ודעת מחרוץ נבחר" (משלי ח, י) – אבודרהם סדר שחרית של שבת ופירושה) כו' ובישראל עמו.</ref> (דער צווייטער "ראשית") – אַז די שלימות פון תורה איז דוקא ווי זי איז געגעבן געוואָרן למטה, ובאופן אַז תורה לא בשמים היא<ref>נצבים ל, יב.</ref>, און פסקי דיני התורה זיינען תלוי דוקא אין הכרעת השכל הגשמי פון אידן<ref>ראה ב"מ נט, ב. שבת פט, א. שמו"ר פט"ו, ב. וראה ב"מ פו, א (וראה כס"מ לרמב"ם הל' טומאת צרעת ספ"ב).</ref>, ביז אַז תורה "נסעה וירדה כו' עד שנתלבשה בדברים גשמיים וענייני עולם הזה שהן רוב מצוות התורה ככולם והלכותיהן ובצירופי אותיות גשמיות בדיו על הספר כו'"<ref>[[לקוטי אמרים פרק ד'|תניא פ"ד]] (ח, ב).</ref>; און ווי תורה געפינט זיך למטה – ווערט נתגלה איר מעלה העצמית, ובלשון הפיוט<ref>"שישו ושמחו בשמח"ת".</ref>: "טוב סחרה מכל סחורה מפז ומפנינים יקרה", אַז אויך ווי תורה איז אין "עולם הסחורה", זעט מען ווי "טוב סחרה מכל סחורה כו'", און אַז לימוד התורה איז '''אסור''' '''לאוה"ע'''<ref>עד שעכו"ם שעוסק בתורה ה"ז היפך מציאותו, "חייב מיתה" (סנהדרין נט, רע"א. רמב"ם הל' מלכים פ"י ה"ט), ו"לא יעסוק אלא בשבע מצות שלהן בלבד" (רמב"ם שם).</ref>, '''ע"ד''' ווי גערעדט פריער בנוגע צו דעם גוף החומרי פון אַ אידן | |||
[אָבער מיט דעם חילוק עיקרי צווישן תורה וישראל<ref name=":0">ראה סה"מ תש"ה ס"ע 122 ואילך.</ref>, אַז תורה אויך ווי זי איז יורד למטה בלייבט זי בקדושתה<ref>כמאחז"ל "אין דברי תורה מקבלין טומאה" (ברכות כב, א).</ref>, משא"כ דער גוף פון אַ אידן איז אַ יש נברא<ref name=":0" /> גשמי וחומרי; ולאידך – איז "ובנו '''בחרת'''" (בחירת העצמות) דוקא אין דעם גוף הגשמי פון אַ אידן, וואָס מחשבתן של ישראל קדמה אפילו לתורה<ref>ראה תדבא"ר "שני* דברים קדמו לעולם תורה וישראל ואיני יודע איזה מהם קודם, כשהוא אומר צו את בני ישראל דבר אל בני ישראל אומר אני ישראל קדמו". | |||
'''*) כן מובא בכ"מ בדא"ח (סה"מ ה'ש"ת ע' 61. ועד"ז סה"מ תש"ה ע' 121. ועוד) מתדבא"ר. ובתדבא"ר שלפנינו (פי"ד) – גירסא אחרת. וראה ב"ר פ"א, ד. וראה לקמן ע' 116 ואילך (הערה 20; 24).'''</ref> (דעריבער איז תורה ניט קיין תנאי אין בחירת העצמות בהגוף)<ref>ראה סה"ש תנש"א ח"ב ע' 19־816.</ref>]. | |||
ד. עפ"ז איז פאַרשטאַנדיק דער חידוש אין דעם פירוש חז"ל אין "בראשית" – "בשביל התורה שנקראת ראשית ובשביל ישראל שנקראו ראשית": | |||
"דער עיקר אויפטו אין דעם איז ניט אַז תורה וישראל זיינען "ראשית" בעצם (מצ"ע), אינגאַנצן העכער פאַר דער בריאה, נאָר אַז אויך ווי זיי געפינען זיך אין דער בריאה, ביז אין דעם גוף החומרי פון אידן, ווערט נתגלה ווי זיי זיינען "ראשית" פון כל הבריאה (אַז בשבילם נברא העולם). | |||
און דאָס איז דער תיווך צווישן די ביידע פירושים אין "בראשית" (ראשית הבריאה, און תורה וישראל שנקראו ראשית שלמעלה מהבריאה) – אַז דאָס | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:ספר השיחות תשמ"ז-תשנ"ב|תשנ"ב]] | [[קטגוריה:ספר השיחות תשמ"ז-תשנ"ב|תשנ"ב]] | ||
[[קטגוריה:ספר השיחות תשנ"ב]] | [[קטגוריה:ספר השיחות תשנ"ב]] | ||
[[קטגוריה:שיחות כ"ק אדמו"ר שליט"א|ת]] | [[קטגוריה:שיחות כ"ק אדמו"ר שליט"א|ת]] | ||