לקוטי אמרים פרק לג: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
מ (הפעיל הגנה על הדף "לקוטי אמרים פרק ל"ג": הדף מושלם, ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן)))
אין תקציר עריכה
שורה 9: שורה 9:


==מבוא לפרק==
==מבוא לפרק==
לאחר המאמר המוסגר{{הערה|עניין אהבת ישראל שהוסבר ב[[לקוטי אמרים · פרק לב|פרק הקודם]] ואינו חלק מההסבר כיצד יכול כל אחד ואחת להגיע להיות "בינוני".}} שב אדמו"ר הזקן לעסוק בעצות לשמחה. ב[[לקוטי אמרים · פרק לא|פרק לא]] הובאה התבוננות המביאה לשמחת הנפש האלוקית בלבד, ובפרק זה מובאים אופני התבוננות השייכים גם לנפש הבהמית.
לאחר המאמר המוסגר{{הערה|עניין אהבת ישראל שהוסבר ב[[לקוטי אמרים פרק ל"ב|פרק הקודם]] ואינו חלק מההסבר כיצד יכול כל אחד ואחת להגיע להיות "בינוני".}} שב אדמו"ר הזקן לעסוק בעצות לשמחה. ב[[לקוטי אמרים פרק ל"א|פרק ל"א]] הובאה התבוננות המביאה לשמחת הנפש האלוקית בלבד, ובפרק זה מובאים אופני התבוננות השייכים גם לנפש הבהמית.


==גוף הפרק==
==גוף הפרק==
שורה 17: שורה 17:
ישנן שתי דרכים להגיע לשמחה '''אמיתית'''{{הערה|שמחה נקראת "אמיתית" רק כאשר הגורם לה הוא דבר שראוי לשמוח בו – עניין אמיתי ונצחי, ולא עניינים גשמיים.}} השייכת גם לנפש הבהמית.
ישנן שתי דרכים להגיע לשמחה '''אמיתית'''{{הערה|שמחה נקראת "אמיתית" רק כאשר הגורם לה הוא דבר שראוי לשמוח בו – עניין אמיתי ונצחי, ולא עניינים גשמיים.}} השייכת גם לנפש הבהמית.


* האופן הראשון הוא להפנים את משמעות יחוד ה'{{הערה|שבפרקים [[לקוטי אמרים · פרק כ|כ]]־[[לקוטי אמרים · פרק כא|כא]].}}: שהקב"ה נמצא יחד איתו, בפועל ממש, כל הזמן. וישמח בקרבת ה' כמו שפל אנשים, שהמלך בא לדור איתו בדירתו.
* האופן הראשון הוא להפנים את משמעות יחוד ה'{{הערה|שבפרקים [[לקוטי אמרים פרק כ'']]־[[לקוטי אמרים פרק כ"א|כ"א]].}}: שהקב"ה נמצא יחד איתו, בפועל ממש, כל הזמן. וישמח בקרבת ה' כמו שפל אנשים, שהמלך בא לדור איתו בדירתו.


* האופן השני הוא לשמוח בנחת רוח '''של הקב"ה''' שגורמת שמחתו! דהיינו, מאחר ורצון ה'{{הערה|לכפות את הסטרא אחרא ולהפוך את החושך לאור.}} מתקיים על ידי שמחתו{{הערה|בקרבת ה'}}, ונמצא ששמחתו '''היא''' המביאה את תכלית הבריאה וגורמת נחת רוח לקב"ה.
* האופן השני הוא לשמוח בנחת רוח '''של הקב"ה''' שגורמת שמחתו! דהיינו, מאחר ורצון ה'{{הערה|לכפות את הסטרא אחרא ולהפוך את החושך לאור.}} מתקיים על ידי שמחתו{{הערה|בקרבת ה'}}, ונמצא ששמחתו '''היא''' המביאה את תכלית הבריאה וגורמת נחת רוח לקב"ה.