דבר מלכות/שמיני: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{עריכה}}{{דבר מלכות}}
{{דבר מלכות}}
== משיחות ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר ה'תנש"א ==
== משיחות ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר ה'תנש"א ==
==== תרגום מאידית ====
==== תרגום מאידית ====
שורה 136: שורה 136:
אומרים לו – שביאת המשיח "תלוי' במעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות" דוקא, וכיון שהגאולה עדיין לא באה, ה"ז גופא ראי' שהדבר תלוי ב"מעשינו ועבודתינו" דדורנו זה.
אומרים לו – שביאת המשיח "תלוי' במעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות" דוקא, וכיון שהגאולה עדיין לא באה, ה"ז גופא ראי' שהדבר תלוי ב"מעשינו ועבודתינו" דדורנו זה.


ואדרבה: דוקא ע"י העבודה במדידות והגבלות ובהעלם והסתר (שבאה מגבורה) – דוקא בזה טמונים כחות נפלאים, שיכולים להביא את הגאולה. וכפס"ד הרמב"ם[117] שע"י מצוה אחת יש בכחו של יהודי ל"הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה".
ואדרבה: דוקא ע"י העבודה במדידות והגבלות ובהעלם והסתר (שבאה מגבורה) – דוקא בזה טמונים כחות נפלאים, שיכולים להביא את הגאולה. וכפס"ד הרמב"ם<ref>הל' תשובה פ"ג ה"ד.</ref> שע"י מצוה אחת יש בכחו של יהודי ל"הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה".


וכיון ש"אני נבראתי לשמש את קוני"[118] – כאו"א מישראל, אנשים נשים וטף, ו"איני מבקש כו' אלא לפי כחן"[119] [ולא רק ש"מבקש כו' לפי כחן" אלא שהקב"ה גם מסייע בעבודה ו"הקב"ה עוזרו"[120]] – מובן שלכאו"א מישראל יש כחות לעשות את "מעשינו ועבודתינו" לשמש את קונו,
וכיון ש"אני נבראתי לשמש את קוני"<ref>משנה וברייתא סוף קידושין.</ref> – כאו"א מישראל, אנשים נשים וטף, ו"איני מבקש כו' אלא לפי כחן"<ref>במדב"ר פי"ב, ג.</ref> [ולא רק ש"מבקש כו' לפי כחן" אלא שהקב"ה גם מסייע בעבודה ו"הקב"ה עוזרו"<ref>סוכה נב, ב. קידושין ל, ב. וראה [[לקוטי אמרים פרק י"ג|תניא פי"ג]].</ref>] – מובן שלכאו"א מישראל יש כחות לעשות את "מעשינו ועבודתינו" לשמש את קונו,


ולעשות זאת '''בשלימות''' – לא רק כמסייע ועוזר לזולת, אלא ש'''הוא בעצמו''' עושה את העבודה, לפום שיעורא דילי', בשלימות; עד שנעשה "שותף להקב"ה" בעבודה, ושותף אמיתי אינו רק מסייע וכיו"ב, אלא הוא שותף בכל הפרטים וענינים ובאחריות הדבר וכו'.
ולעשות זאת '''בשלימות''' – לא רק כמסייע ועוזר לזולת, אלא ש'''הוא בעצמו''' עושה את העבודה, לפום שיעורא דילי', בשלימות; עד שנעשה "שותף להקב"ה" בעבודה, ושותף אמיתי אינו רק מסייע וכיו"ב, אלא הוא שותף בכל הפרטים וענינים ובאחריות הדבר וכו'.


– וכל זה הוא בהוספה על כך שיהודי, בהיותו "חלק אלוקה ממעל ממש"[121], "חלק הוי' עמו"[122], יש לו כחות גדולים ביותר לפעול את הענינים הגדולים ביותר. עד שהוא מצווה על "קדושים תהיו כי קדוש אני"[123], וכידוע הפירוש[124] בזה ש"יכול כמוני"[125] '''בניחותא'''.
– וכל זה הוא בהוספה על כך שיהודי, בהיותו "חלק אלוקה ממעל ממש"<ref>[[לקוטי אמרים פרק ב'|תניא רפ"ב]].</ref>, "חלק הוי' עמו"<ref>האזינו לב, ט.</ref>, יש לו כחות גדולים ביותר לפעול את הענינים הגדולים ביותר. עד שהוא מצווה על "קדושים תהיו כי קדוש אני"<ref>ר"פ קדושים. וראה פרשתנו יא, מד.</ref>, וכידוע הפירוש<ref>מאור עינים עה"פ. וראה אוה"ת ר"פ קדושים. לקו"ש ח"ז ע' 321.</ref> בזה ש"יכול כמוני"<ref>תו"כ עה"פ.</ref> '''בניחותא'''.


יג. נוסף על כללות כח הנ"ל שיש לכאו"א – מתוסף בכל הנ"ל יותר כח מצד כללות השנה – שנת אראנו נפלאות:
יג. נוסף על כללות כח הנ"ל שיש לכאו"א – מתוסף בכל הנ"ל יותר כח מצד כללות השנה – שנת אראנו נפלאות:


כיון ש"אראנו", הקב"ה בעצמו מראה נפלאות – '''הכל''' מתגלה: הן הנפלאות כפשוטן בהנהגה הנסית, נסים גלויים ונפלאים, הן הנפלאות שנמצאים (בהסתר) בהנהגה הטבעית – כולל כח הפועל בנפעל – כפי שהקב"ה מהוה כל נברא מאין ליש בכל רגע ורגע מחדש[126], באופן '''נפלא''', כיון ש"הוא לבדו בכחו ויכלתו לברוא יש מאין כו'"[127], עד גם הנפלאות שישנם בהעלם והסתר דעולם וגלות (עד – בחי' ישת חושך סתרו), שדוקא עי"ז נעשה "ונפקדת".
כיון ש"אראנו", הקב"ה בעצמו מראה נפלאות – '''הכל''' מתגלה: הן הנפלאות כפשוטן בהנהגה הנסית, נסים גלויים ונפלאים, הן הנפלאות שנמצאים (בהסתר) בהנהגה הטבעית – כולל כח הפועל בנפעל – כפי שהקב"ה מהוה כל נברא מאין ליש בכל רגע ורגע מחדש<ref>[[שער היחוד והאמונה פרק א'|שעהיוה"א פ"א]].</ref>, באופן '''נפלא''', כיון ש"הוא לבדו בכחו ויכלתו לברוא יש מאין כו'"<ref>אגה"ק ס"כ (קל, ריש ע"ב).
 
126*. תו"א מג"א צג, סע"ג ואילך. שם ק, א. '''ובכ"מ'''.</ref>, עד גם הנפלאות שישנם בהעלם והסתר דעולם וגלות (עד – בחי' ישת חושך סתרו), שדוקא עי"ז נעשה "ונפקדת".


ומעין נסים ונפלאות אלו כבר התחילו לראות עכשיו בשנת אראנו נפלאות (אע"פ שעדיין נמצאים בגלות), ובפרט בחודש אדר, ויתירה מזו – בחודש ניסן, מלשון נס ונסי נסים, וההמשך מזה בחודש אייר.
ומעין נסים ונפלאות אלו כבר התחילו לראות עכשיו בשנת אראנו נפלאות (אע"פ שעדיין נמצאים בגלות), ובפרט בחודש אדר, ויתירה מזו – בחודש ניסן, מלשון נס ונסי נסים, וההמשך מזה בחודש אייר.


ובהדגשה – בעמדנו עתה בסוף חודש ניסן, הבא לאחרי חודש אדר, וקרוב ממש לתחלת חודש אייר: חודש אדר קשור בכללות עם נס פורים שהוא נס המלובש בטבע[128]. ובחודש אדר "בריא[129] (תקיף[130]) מזלו" ובריאות היא ברכה בטבע. חודש ניסן קשור עם נסים גלויים שלמעלה מדרך הטבע. ומזה באים לחודש אייר – ר"ת[131] אברהם יצחק יעקב רחל, ד' רגלי המרכבה (גילוי אלקות שלמעלה מעולם), ור"ת[132] "אני ה' רופאך"[133], שהברכה נמשכת בטבע העולם (רופאך), אבל באופן שלמעלה ממדידה והגבלה כיון שהיא באה מ"אני ה'", שבהיותה בעולם ובגלות שבהם שייך מצב של חסרון ("יפקד מושבך") שצריך לרפואה – נעשה "אני ה' רופאך" באופן שמלכתחילה "לא אשים עליך"[134] – החיבור דשתי המעלות: נפלאות בהעלם דטבע ובנסים.
ובהדגשה – בעמדנו עתה בסוף חודש ניסן, הבא לאחרי חודש אדר, וקרוב ממש לתחלת חודש אייר: חודש אדר קשור בכללות עם נס פורים שהוא נס המלובש בטבע<sup>[126*]</sup>. ובחודש אדר "בריא<ref>תענית כט, ריש ע"ב.</ref> (תקיף<ref>גירסת הרא"ש שם.</ref>) מזלו" ובריאות היא ברכה בטבע. חודש ניסן קשור עם נסים גלויים שלמעלה מדרך הטבע. ומזה באים לחודש אייר – ר"ת<ref>מאו"א מערכת א' אות פד. ב"ש לאה"ע סקכ"ו ס"כ. מגלה עמוקות אופן קכא.</ref> אברהם יצחק יעקב רחל, ד' רגלי המרכבה (גילוי אלקות שלמעלה מעולם), ור"ת<ref>ראה חי' חת"ס לשבת קמז, ב. שער יששכר (להרה"צ כו' ממונקאטש) מאמר אייר (בשם סה"ק).</ref> "אני ה' רופאך"<ref>בשלח טו, כו.
 
131*. שם. וראה צפע"נ לרמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ב (בסופו).</ref>, שהברכה נמשכת בטבע העולם (רופאך), אבל באופן שלמעלה ממדידה והגבלה כיון שהיא באה מ"אני ה'", שבהיותה בעולם ובגלות שבהם שייך מצב של חסרון ("יפקד מושבך") שצריך לרפואה – נעשה "אני ה' רופאך" באופן שמלכתחילה "לא אשים עליך"<sup>[131*]</sup> – החיבור דשתי המעלות: נפלאות בהעלם דטבע ובנסים.


ובפרט ששבת זו היא גם בספירה ד"מלכות שבגבורה", גילוי מלכא משיחא מתוך גבורת הגלות, ושבת פ' שמיני, שבה נפעלת השלימות ד"שמיני שמונה שמינה" – הקשורה במיוחד עם משיח צדקנו – "כנור של ימות המשיח" הוא מ"שמונה נימין"[135], כיון שאז יהי' גילוי אלקות שלמעלה מהעולם, הגאולה מהמדידות וההגבלות דגדרי העולם, וביחד עם זה כפי שנמשכת בעולם ("שמיני שמונה").
ובפרט ששבת זו היא גם בספירה ד"מלכות שבגבורה", גילוי מלכא משיחא מתוך גבורת הגלות, ושבת פ' שמיני, שבה נפעלת השלימות ד"שמיני שמונה שמינה" – הקשורה במיוחד עם משיח צדקנו – "כנור של ימות המשיח" הוא מ"שמונה נימין"<ref name=":6">ערכין יג, ב. וש"נ.</ref>, כיון שאז יהי' גילוי אלקות שלמעלה מהעולם, הגאולה מהמדידות וההגבלות דגדרי העולם, וביחד עם זה כפי שנמשכת בעולם ("שמיני שמונה").


עד שזה מביא מיד את הענין דתשיעי ודעשירי יהי' קדש – השלימות דעשרה בגאולה האמיתית והשלימה ("עלי עשור"[136]), "כנור של עשרה נימין"<sup>132</sup> (שלמעלה מכנור של שמונה נימין).
עד שזה מביא מיד את הענין דתשיעי ודעשירי יהי' קדש – השלימות דעשרה בגאולה האמיתית והשלימה ("עלי עשור"<ref>[[תהלים פרק צ"ב|תהלים צב, ד]].</ref>), "כנור של עשרה נימין"<ref name=":6" /> (שלמעלה מכנור של שמונה נימין).


ובהדגשה יתירה – מצד זה שמיד בתחלת חודש אייר, בב' אייר, חל יום הולדתו של אדמו"ר מהר"ש, וידוע הוראתו ונתינת כח שלו בענין "מלכתחילה רריבער"[137] – שהוא דור הששי (מהבעש"ט), חזקה בכפליים, ומזה מגיעים לדור השביעי, דור השמיני, עד לדורנו זה – דור התשיעי (ג' פעמים ג' חזקה), שנעשה הכנה קרובה – בלי הפסק כלל – לעשירי יהי' קדש בגאולה האמיתית והשלימה.
ובהדגשה יתירה – מצד זה שמיד בתחלת חודש אייר, בב' אייר, חל יום הולדתו של אדמו"ר מהר"ש, וידוע הוראתו ונתינת כח שלו בענין "מלכתחילה רריבער"<ref>אגרות קודש אדמו"ר מהורייי"צ ח"א ע' תריז.</ref> – שהוא דור הששי (מהבעש"ט), חזקה בכפליים, ומזה מגיעים לדור השביעי, דור השמיני, עד לדורנו זה – דור התשיעי (ג' פעמים ג' חזקה), שנעשה הכנה קרובה – בלי הפסק כלל – לעשירי יהי' קדש בגאולה האמיתית והשלימה.


יד. ובכל זה מקבל כאו"א תוספת כח מאתפשטותא דמשה[138] שבדורנו, כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, ובפרט שקראנו היום בבית הכנסת שלו [שהוא בית משולש: של מעשים טובים, תורה, ובעיקר – חחתפלה], כבכל הבתי כנסיות שבחו"ל של בנ"י – בפעם השמינית את פ' שמיני, כך שנעשה "שמיני שמונה שמינה",
יד. ובכל זה מקבל כאו"א תוספת כח מאתפשטותא דמשה<ref>זח"ג רעג, א. תקו"ז תס"ט. וראה [[לקוטי אמרים פרק מ"ד|תניא פמ"ד]] (סג, א).</ref> שבדורנו, כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, ובפרט שקראנו היום בבית הכנסת שלו [שהוא בית משולש: של מעשים טובים, תורה, ובעיקר – חחתפלה], כבכל הבתי כנסיות שבחו"ל של בנ"י – בפעם השמינית את פ' שמיני, כך שנעשה "שמיני שמונה שמינה",


ומבית תפלה זה נמשך הכח גם מחוץ לבית זה, עד בכל העולם כולו, גם בפינה נדחת (בגשמיות וברוחניות) בעולם, עד שנעשה "ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים"[139], ביחד עם "מקבץ נדחי ישראל עוד אקבץ עליו לנקבציו"[140],
ומבית תפלה זה נמשך הכח גם מחוץ לבית זה, עד בכל העולם כולו, גם בפינה נדחת (בגשמיות וברוחניות) בעולם, עד שנעשה "ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים"<ref>ישעי' נו, ז.</ref>, ביחד עם "מקבץ נדחי ישראל עוד אקבץ עליו לנקבציו"<ref>שם, ח.</ref>,


– וכפי שמתקיים מעין זה בזמנים אלו (שנת נסים ושנת אראנו נפלאות) – ה"מקבץ נדחי ישראל" ממדינה ההיא בלי הגבלות (לא כפי שהי' קודם שבכדי לצאת משם היו צריכים ליחוס מיוחד ודרישה מיוחדת), והם באים לארץ ישראל, ג"כ בלי הגבלות (לא כפי שהי' בזמן שלפני זה, כידוע ומפורסם) – וזהו מהגילויים שלמעלה ממדידה והגבלה הבאים עוד בסוף זמן הגלות.
– וכפי שמתקיים מעין זה בזמנים אלו (שנת נסים ושנת אראנו נפלאות) – ה"מקבץ נדחי ישראל" ממדינה ההיא בלי הגבלות (לא כפי שהי' קודם שבכדי לצאת משם היו צריכים ליחוס מיוחד ודרישה מיוחדת), והם באים לארץ ישראל, ג"כ בלי הגבלות (לא כפי שהי' בזמן שלפני זה, כידוע ומפורסם) – וזהו מהגילויים שלמעלה ממדידה והגבלה הבאים עוד בסוף זמן הגלות.
שורה 172: שורה 176:
ובמה מתבטאת עבודה זו – הרי זה ג"כ בפשטות: בהוספה בתורה ובמצוות, בלימוד התורה – נגלה דתורה ופנימיות התורה, ובקיום המצוות בהידור,
ובמה מתבטאת עבודה זו – הרי זה ג"כ בפשטות: בהוספה בתורה ובמצוות, בלימוד התורה – נגלה דתורה ופנימיות התורה, ובקיום המצוות בהידור,


כולל ובמיוחד בענין שהזמן גרמא – קיום המנהג (כמ"ש אדמו"ר הזקן בסידורו) לומר (וללמוד) פרקי אבות (לאחר תפלת מנחה[141]) בשבתות בין פסח ועצרת, ובכל שבתות הקיץ[142].
כולל ובמיוחד בענין שהזמן גרמא – קיום המנהג (כמ"ש אדמו"ר הזקן בסידורו) לומר (וללמוד) פרקי אבות (לאחר תפלת מנחה<ref>ולהעיר מהמנהג המפורסם ללמוד ולחזור חסידות לאחרי תפלת מנחת שבת. אבל מובן, שזהו בהוספה על קיום דברי אדה"ז בסידורו בנוגע אמירת פרקי אבות בשבתות אלו.</ref>) בשבתות בין פסח ועצרת, ובכל שבתות הקיץ<ref>ראה לעיל הערה 8־6.</ref>.


ונוסף לכך שהוא עצמו מוסיף בזה – צריך להשפיע גם על אחרים שיוסיפו [ובפרט אם אצלו (המשפיע) בעצמו הי' חסר קודם בשלימות בקיום עבודתו, ה"ה צריך להוסיף בזה כפליים לתושי', כולל ע"י השפעה על אחרים בזה], ובכללות העבודה דהפצת התורה והיהדות והפצת המעינות חוצה שמביאה במיוחד ל"אתי מר" דא מלכא משיחא[143].
ונוסף לכך שהוא עצמו מוסיף בזה – צריך להשפיע גם על אחרים שיוסיפו [ובפרט אם אצלו (המשפיע) בעצמו הי' חסר קודם בשלימות בקיום עבודתו, ה"ה צריך להוסיף בזה כפליים לתושי', כולל ע"י השפעה על אחרים בזה], ובכללות העבודה דהפצת התורה והיהדות והפצת המעינות חוצה שמביאה במיוחד ל"אתי מר" דא מלכא משיחא<ref>אגה"ק הידועה דהבעש"ט – נדפסה בכש"ט בתחלתו. ובכ"מ.</ref>.


וכל זה – מתוך הצפי' והתשוקה וכו' חזקה לגאולה[144] – "אחכה לו בכל יום שיבוא"[145], כפי שאומרים בכל יום בתפלה: "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים", ו(בימי החול) – "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח". וכמדובר כמ"פ.
וכל זה – מתוך הצפי' והתשוקה וכו' חזקה לגאולה<ref>בל' חז"ל – "צפית לישועה" (שבת לא, סע"א). וראה רמב"ם הל' מלכים רפי"א: "כל מי שאינו מאמין בו (במלך המשיח), או מי שאינו '''מחכה לביאתו''' כו'". וראה לקו"ש חלק ל' ע' 3־182. וש"נ.</ref> – "אחכה לו בכל יום שיבוא"<ref>נוסח "אני מאמין". וראה לקו"ש חכ"ג ע' 394.</ref>, כפי שאומרים בכל יום בתפלה: "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים", ו(בימי החול) – "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח". וכמדובר כמ"פ.


ויה"ר שע"י כל ההחלטות הטובות דבנ"י בכל מקום שהם להוסיף בעבודתם, ועאכו"כ ע"י קיום ההחלטות בפועל – שזה יפעל כבר את פעולתו, ומיד, ויביא את הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, וכימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות,
ויה"ר שע"י כל ההחלטות הטובות דבנ"י בכל מקום שהם להוסיף בעבודתם, ועאכו"כ ע"י קיום ההחלטות בפועל – שזה יפעל כבר את פעולתו, ומיד, ויביא את הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, וכימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות,


ועוד ועיקר – '''תיכף ומיד ממש'''.
ועוד ועיקר – '''תיכף ומיד ממש'''.
----[117])  הל' תשובה פ"ג ה"ד.
[118])  משנה וברייתא סוף קידושין.
[119])  במדב"ר פי"ב, ג.
[120])  סוכה נב, ב. קידושין ל, ב. וראה תניא פי"ג.
[121])  תניא רפ"ב.
[122])  האזינו לב, ט.
[123])  ר"פ קדושים. וראה פרשתנו יא, מד.
[124])  מאור עינים עה"פ. וראה אוה"ת ר"פ קדושים. לקו"ש ח"ז ע' 321.
[125])  תו"כ עה"פ.
[126])  שעהיוה"א פ"א.
[127])  אגה"ק ס"כ (קל, ריש ע"ב).*
[128])  תו"א מג"א צג, סע"ג ואילך. שם ק, א. '''ובכ"מ'''.
[129])  תענית כט, ריש ע"ב.
[130])  גירסת הרא"ש שם.
[131])  מאו"א מערכת א' אות פד. ב"ש לאה"ע סקכ"ו ס"כ. מגלה עמוקות אופן קכא.
[132])  ראה חי' חת"ס לשבת קמז, ב. שער יששכר (להרה"צ כו' ממונקאטש) מאמר אייר (בשם סה"ק).
[133])  בשלח טו, כו.*
[134])  שם. וראה צפע"נ לרמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ב (בסופו).
[135])  ערכין יג, ב. וש"נ.
[136])  תהלים צב, ד.
[137])  אגרות קודש אדמו"ר מהורייי"צ ח"א ע' תריז.
[138])  זח"ג רעג, א. תקו"ז תס"ט. וראה תניא פמ"ד (סג, א).
[139])  ישעי' נו, ז.
[140])  שם, ח.
[141])  ולהעיר מהמנהג המפורסם ללמוד ולחזור חסידות לאחרי תפלת מנחת שבת. אבל מובן, שזהו בהוספה על קיום דברי אדה"ז בסידורו בנוגע אמירת פרקי אבות בשבתות אלו.
[142])  ראה לעיל הערה 8־6.
[143])  אגה"ק הידועה דהבעש"ט – נדפסה בכש"ט בתחלתו. ובכ"מ.
[144])  בל' חז"ל – "צפית לישועה" (שבת לא, סע"א). וראה רמב"ם הל' מלכים רפי"א: "כל מי שאינו מאמין בו (במלך המשיח), או מי שאינו '''מחכה לביאתו''' כו'". וראה לקו"ש חלק ל' ע' 3־182. וש"נ.


[145])  נוסח "אני מאמין". וראה לקו"ש חכ"ג ע' 394.{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:דבר מלכות|ג]]
[[קטגוריה:דבר מלכות|ג]]
[[קטגוריה:דבר מלכות ספר ויקרא|י]]
[[קטגוריה:דבר מלכות ספר ויקרא|י]]
[[קטגוריה:ספרי כ"ק אדמו"ר שליט"א|שב]]