אגרת התשובה פרק ז: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דטקסט, מאגר טקסטים חב"דים חופשיים
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט
|כותרת=תרשים כולל של שער היחוד והאמונה
|הסתרה=כן
|מוסתר=כן
|תמונה=
|תוכן={{עץ תניא/שער היחוד והאמונה}}}}
{{תניא}}
{{תניא}}
'''פרק ז' – יחודא עילאה ותתאה'''
'''פרק ז' – דרך האמת והישר לתשובה תתאה'''


==מבוא לפרק==
==מבוא לפרק==
בששת הפרקים הראשונים התבארה שיטת הבעל שם טוב, שהנבראים אינם "מציאות" לעצמם{{הערה|אלא בטלים למקורם ושורשם כביטול זיו השמש לשמש בעודו כלול במקורו ושורשו.}}, אך ביאור זה אינו מספיק. כדי להסביר את אחדות ה' לא מספיק להסביר שלנבראים אין '''מציאות''' אלא צריך גם להסביר שאין להם '''חשיבות'''. היינו, עצם העובדה שה' בורא אותם היא ראיה שהוא רוצה בהם (ונמצא שהם "נחשבים" אצלו), ואפשר לטעות שרצון זה מהווה "שינוי" חס ושלום בו יתברך (שקודם לא רצה וכעת כן רוצה וכיוצא בזה)? עונה כאן אדמו"ר הזקן, שמאחר ומקורם ושורשם של הנבראים{{הערה|מלכות דאצילות היא הנקראת "דבר ה'", והיא מקורם ושורשם של הנבראים.}} '''מיוחד''' עם האלוקות, הרי שאין כאן שום שינוי ושום הוספה על אחדותו יתברך.
בפרקים הקודמים הוסבר שהתשובה מחזירה את השפעת הקדושה למקומה{{הערה|שלא תוסיף עוד חיות בקליפות.}}, ובפרק זה יוסבר '''כיצד''' חוזרים בתשובה{{הערה|[[אגרת התשובה פרק א'|בפרק א']] הוסבר שתשובה היא עזיבת החטא בלבד, אך אין זה מספיק: דרך האמת והישר לתשובה (דהיינו, תשובה 'אמיתית', שאחריה לא יחזור עוד לסורו) היא להתבונן '''באריכות''', כל יום, בפגמים שגרם. צריך להקדיש לזה זמן, לחשוב בזה שוב ושוב עד שההכרה '''תחדור ברגש''' ותגרום צער מורגש בלב.}}.
 
בפרק זה מתבאר מהוא אותו "יחוד" וכן שיש בו שני אופנים: עליון ותחתון – '''יחודא עילאה ויחודא תתאה'''{{הערה|שזהו עניינו המרכזי של שער היחוד והאמונה, וראה לעיל ב"כותרת" של [[שער היחוד והאמונה פרק א'|פרק א']].}}


==גוף הפרק==
==גוף הפרק==
{{ספר התניא/שער היחוד והאמונה - פרק ז'}}
{{ספר התניא/אגרת התשובה - פרק ז'}}


==סיכום הפרק==
==סיכום הפרק==
בפרק זה שני עניינים עיקריים. בתחילתו מבוארים שני אופני היחוד (עליון ותחתון), ובהמשכו מתורצת שאלה המתעוררת מתוך הביאור.
להפנמת '''גודל''' הפגם שגרמו העוונות יש להתבונן בשני דברים:
 
:'''א)''' לעורר בלב רחמים על השפעת השכינה, שבעוונות אלה "הוכרחה" לתת חיות לקליפות.
'''ההבדל בין יחוד עליון לתחתון''' – תלוי על מה מדברים:
:'''ב)''' לכאוב את כאב הנשמה שנעקרה מחיי החיים, וירדה למקום הטומאה והמוות.
:'''יחודא עילאה''' הוא, כשמדברים על הנבראים ומקורם{{הערה|מלכות, דבר ה'.}} '''לגבי עצמות הבורא'''. לגביו הם בטלים כאור השמש בגוף השמש, '''ואין להם ערך ולא מציאות'''.
 
:'''יחודא תתאה''' הוא, כשמדברים על הנבראים '''מצד הרגשתם'''. מאחר והמלכות{{הערה|דבר ה', שהיא מקורם.}} מסתירה מפניהם את האור המהווה אותם הם מרגישים את עצמם למציאות.
 
:'''למסקנה:''' מאחר והנבראים אינם מציאות נפרדת, מובן שבריאת העולם לא הוסיפה ולא שינתה מאומה חס ושלום בעצמותו של הקב"ה ואפילו לא בדעתו.
 
:'''סיום הפרק''' – הצמצום אינו כפשוטו.
 
אחרי השלמת הביאור נותר קשה: היות והאור האלוקי '''מצתמצם ומתלבש''' כדי להוות את הנבראים – לכאורה הם בערכו (וממילא אין ביטולם שלם)?
 
ומתרץ אדמו"ר הזקן{{הערה|מסברא שכלית פשוטה, ומוכיח מכמה מקומות בזוהר.}} שביטול הנבראים '''כן''' שלם, כי מכיוון שהצמצום '''אינו''' כפשוטו גם בנבראים המוגבלים מאיר מקורם האין סופי. דהיינו:
:האור האלוקי '''הסובב כל עלמין''' נמצא בכל מקום, '''והוא''' המהווה כל הנבראים כולם (ורק שאינם מרגישים בו).
:והאור האלוקי '''הממלא כל עלמין''' {{הערה|המוגבל, ומתלבש בנבראים מוגבלים.}} (שכן מורגש בנבראים) גם הוא מיוחד בפנימיותו באור הסובב כל עלמין.


ונמצא, שעניין הצמצום שאינו כפשוטו מוסיף עומק בעניין היחוד: לא רק '''שמקור''' הנבראים מיוחד עם שם הוי', אלא הנבראים '''עצמם''' מיוחדים עם אור אין סוף שלפני הצמצום.
ובנוסף יש להפנים, שריבוי עוונות '''קלים''' יכולים לפגום '''יותר''' מעוון חמור אחד.


{{סדרה|הקודם=[[שער היחוד והאמונה פרק ו'|פרק ו']]|רשימה=פרקי שער היחוד והאמונה|הבא=[[שער היחוד והאמונה פרק ח'|פרק ח']]}}
{{סדרה|הקודם=[[אגרת התשובה פרק ו'|פרק ו']]|רשימה=פרקי אגרת התשובה|הבא=[[אגרת התשובה פרק ח'|פרק ח']]}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:תניא]]
[[קטגוריה:תניא]]
[[קטגוריה:שער היחוד והאמונה]]
[[קטגוריה:אגרת התשובה]]

גרסה מ־22:49, 15 באפריל 2025

תניא
דף השער וההקדמה
דף השערהסכמה אהסכמה בהסכמה גהקדמת המלקט
לקוטי אמרים
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יבפרק יגפרק ידפרק טופרק טזפרק יזפרק יחפרק יטפרק כפרק כאפרק כבפרק כגפרק כדפרק כהפרק כופרק כזפרק כחפרק כטפרק לפרק לאפרק לבפרק לגפרק לדפרק להפרק לופרק לזפרק לחפרק לטפרק מפרק מאפרק מבפרק מגפרק מדפרק מהפרק מופרק מזפרק מחפרק מטפרק נפרק נאפרק נבפרק נג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטןפרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יב
אגרת התשובה
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יב
אגרת הקודש
סימן אסימן בסימן גסימן דסימן הסימן וסימן זסימן חסימן טסימן יסימן יאסימן יבסימן יגסימן ידסימן טוסימן טזסימן יזסימן יחסימן יטסימן כסימן כאסימן כבסימן כגסימן כדסימן כהסימן כוסימן כזסימן כחסימן כטסימן לסימן לאסימן לב
קונטרס אחרון
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק ט
הוספות
מורה שיעור בספר התניאמפתחות לספר התניא

פרק ז' – דרך האמת והישר לתשובה תתאה

מבוא לפרק

בפרקים הקודמים הוסבר שהתשובה מחזירה את השפעת הקדושה למקומה[1], ובפרק זה יוסבר כיצד חוזרים בתשובה[2].

גוף הפרק

תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה - פרק ז'

סיכום הפרק

להפנמת גודל הפגם שגרמו העוונות יש להתבונן בשני דברים:

א) לעורר בלב רחמים על השפעת השכינה, שבעוונות אלה "הוכרחה" לתת חיות לקליפות.
ב) לכאוב את כאב הנשמה שנעקרה מחיי החיים, וירדה למקום הטומאה והמוות.

ובנוסף יש להפנים, שריבוי עוונות קלים יכולים לפגום יותר מעוון חמור אחד.

הקודם:
פרק ו'
פרקי אגרת התשובה הבא:
פרק ח'

הערות שוליים

  1. שלא תוסיף עוד חיות בקליפות.
  2. בפרק א' הוסבר שתשובה היא עזיבת החטא בלבד, אך אין זה מספיק: דרך האמת והישר לתשובה (דהיינו, תשובה 'אמיתית', שאחריה לא יחזור עוד לסורו) היא להתבונן באריכות, כל יום, בפגמים שגרם. צריך להקדיש לזה זמן, לחשוב בזה שוב ושוב – עד שההכרה תחדור ברגש ותגרום צער מורגש בלב.