קונטרס אחרון פרק ב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת דף חדש) |
מ (הפעיל הגנה על הדף "קונטרס אחרון פרק ב'": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))) |
(אין הבדלים)
| |
גרסה מ־00:16, 16 באפריל 2025
עיין עץ חיים שער הנקודות
מבוא לפרק
זהו הסימן השני[1] המהווה "פלפול ועיון עמוק על מאמרי זהר וכתבי האר"י, שנראים כסותרים זה את זה וברוח מבינתו מישבם"[2].
בסימן זה מבאר אדמו"ר הזקן את הנאמר בפרק מא בתניא, שיחוד הספירות למעלה[3] תלוי במצוות מעשיות דווקא. ולכאורה מתאים יותר שיחוד רוחני יהיה תלוי במחשבה וכוונות רוחניות?, וכיצד זה מתאים לדברי הזהר הקדוש (שאומר בדיוק הפוך:) שהיחוד העליון נעשה ע"י כוונות?
גוף הפרק
תבנית:ספר התניא/קונטרס אחרון - פרק ב'
סיכום הפרק
עניין יחוד הספירות (ומדוע הוא תלוי דוקא במצוות מעשיות ולא בכוונה רוחנית) יובן על פי משל:
- כשם שביחוד איש ואישה תלויה איכות הזיווג בהתעוררות הנקבה (אישה מזרעת תחילה – אז דווקא יולדת זכר), כך בנמשל: המשכת (וגילוי) אלוקות תלויה בהתעוררות הבאה מלמטה – מצוות מעשיות.
- והטעם שדוקא מצוות מעשיות נקראות התעוררות מלמטה[4], כי כשמשתמשים בדברים גשמיים לקדושה נפרד (מתברר) הטוב שבהם מהרע, ועולה לשורשו שבקדושה.
- ומסיים אדמו"ר הזקן, שדברי הזוהר על יחודים שנעשים ע"י כוונות אינו סותר לנאמר בתניא אלא שהוא עניין לצדיקים גדולים בלבד (כרשב"י וחבריו), יחידי סגולה, ואינו סדר העבודה של כל ישראל.
| הקודם: פרק א' |
פרקי קונטרס אחרון | הבא: פרק ג' |
הערות שוליים
- ↑ מתוך חמשת הסימנים הראשונים שבקונטרס אחרון.
- ↑ מבין החמישה, שלושת הראשונים מיישבים סתירות בין התניא (פרקים לט־מא) לזוהר,ושנים האחרונים הם ביאורים בפרע"ח.
- ↑ הממשיך ומגלה אלוקות בעולם למטה.
- ↑ כי לכאורה יש להקשות: לגבי הספירות דאצילות רוחניות האדם (אהבה ויראה) היא 'מטה' לא פחות מהמעשה שלו, ומה יתרון המצוות המעשיות על פני הכוונות הרוחניות? מדוע היחוד תלוי דוקא בהן?