לקוטי אמרים פרק כט: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (הפעיל הגנה על הדף "לקוטי אמרים פרק כ"ט": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
מאחר ואדם עצוב לא יכול לנצח את היצר הקדים אדמו"ר הזקן{{הערה|בשלושת הפרקים הקודמים}} עצות להפטר מעצבות. אך תיתכן בעיה רוחנית נוספת{{הערה|שאינה קשורה לשמחה. ייתכן בהחלט אדם שהתעלה לדרגת בינוני, ועבודתו בשמחה רבה, ואף על פי כן הוא סובל מ"טמטום הלב".}} הנקראת '''טמטום הלב'''. | מאחר ואדם עצוב לא יכול לנצח את היצר הקדים אדמו"ר הזקן{{הערה|בשלושת הפרקים הקודמים}} עצות להפטר מעצבות. אך תיתכן בעיה רוחנית נוספת{{הערה|שאינה קשורה לשמחה. ייתכן בהחלט אדם שהתעלה לדרגת בינוני, ועבודתו בשמחה רבה, ואף על פי כן הוא סובל מ"טמטום הלב".}} הנקראת '''טמטום הלב'''. | ||
טמטום הלב אמנם לא מונע אדם מלהיות בינוני{{הערה|דהיינו, אדם שלעולם לא נכשל בעבירה ולא מבטל מצווה, וכמבואר עניינו באריכות ב[[לקוטי אמרים · פרק יב|פרק יב]] וב[[לקוטי אמרים · פרק יג|פרק יג]].}}, אך היא מחלה קשה: למרות שבשכלו הוא מבין היטב את גדולת השם – ליבו גס וההתבוננות לא "חודרת" בו{{הערה|מכיוון שהאדם נברא באופן שה"מח שליט על הלב" – כמו שבגשמיות מחשבה על תאווה מולידה מיד תאווה בפועל כך צריך להיות גם ברוחניות.}} | טמטום הלב אמנם לא מונע אדם מלהיות בינוני{{הערה|דהיינו, אדם שלעולם לא נכשל בעבירה ולא מבטל מצווה, וכמבואר עניינו באריכות ב[[לקוטי אמרים · פרק יב|פרק יב]] וב[[לקוטי אמרים · פרק יג|פרק יג]].}}, אך היא מחלה קשה: למרות שבשכלו הוא מבין היטב את גדולת השם – ליבו גס וההתבוננות לא "חודרת" בו{{הערה|מכיוון שהאדם נברא באופן שה"מח שליט על הלב" – כמו שבגשמיות מחשבה על תאווה מולידה מיד תאווה בפועל כך צריך להיות גם ברוחניות.}} – לא משפיעה על ליבו להתעורר באהבה ולעיתים גם אינו מצליח לקדש עצמו במותר לו. | ||
בפרק זה ובפרק הבא מביא אדמו"ר הזקן שלשה אופני התבוננות כיצד להתרפא ממחלה רוחנית זו. | בפרק זה ובפרק הבא מביא אדמו"ר הזקן שלשה אופני התבוננות כיצד להתרפא ממחלה רוחנית זו. | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
ביטוש עצמו{{הערה|אופן ההתבוננות הראשון.}} הוא בשלושה שלבים: | ביטוש עצמו{{הערה|אופן ההתבוננות הראשון.}} הוא בשלושה שלבים: | ||
:# יכולתו להתאוות לאיסורים (גם אם לא נכשל בפועל) מעידה, שהוא גרוע ומתועב יותר משקצים ורמשים{{הערה|ואפילו נכשל וחזר בתשובה | :# יכולתו להתאוות לאיסורים (גם אם לא נכשל בפועל) מעידה, שהוא גרוע ומתועב יותר משקצים ורמשים{{הערה|ואפילו נכשל וחזר בתשובה – טמטום הלב מעיד שתשובתו לא מספיקה.}}. | ||
:: גרוע מזאת, האמור לעיל אינו בבחירתו אבל: | :: גרוע מזאת, האמור לעיל אינו בבחירתו אבל: | ||
:# יתבונן כמה מחשבות, דיבורים ומעשים היו לו '''בבחירתו''', שלא התכוון בהם לעבודת השם{{הערה|וקיבל חיותו מהיכלות הטומאה.}}. | :# יתבונן כמה מחשבות, דיבורים ומעשים היו לו '''בבחירתו''', שלא התכוון בהם לעבודת השם{{הערה|וקיבל חיותו מהיכלות הטומאה.}}. | ||
:# יתבונן שאם היה "נקי כפיים ובר לבב" היו חלומותיו של קדושה, ואילו אצלו ייתכן אפילו גרוע מזה{{הערה|שלא די שלא מגלים לו בחלום רזי תורה, אלא עוד מצערים אותו.}}. | :# יתבונן שאם היה "נקי כפיים ובר לבב" היו חלומותיו של קדושה, ואילו אצלו ייתכן אפילו גרוע מזה{{הערה|שלא די שלא מגלים לו בחלום רזי תורה, אלא עוד מצערים אותו.}}. | ||
והעצה השניה היא לעורר בליבו רוגז על חוצפת{{הערה|הסטרא אחרא נקרא "חצופה" כי האמת שאין בה שום ממשות כלל. מה שנראה לאדם כאילו הנפש הבהמית חזקה מאד | והעצה השניה היא לעורר בליבו רוגז על חוצפת{{הערה|הסטרא אחרא נקרא "חצופה" כי האמת שאין בה שום ממשות כלל. מה שנראה לאדם כאילו הנפש הבהמית חזקה מאד – הוא שקר גמור.}} הסטרא אחרא המגביה עצמו ומחשיך לו על אור הנפש האלוקית. | ||
==מושגים יסודיים בפרק== | ==מושגים יסודיים בפרק== | ||
גרסה מ־13:01, 20 באפריל 2025
| תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים כ"ו-ל"ד) | |
|---|---|
|
פרק כט – עצות לטמטום הלב
מבוא לפרק
מאחר ואדם עצוב לא יכול לנצח את היצר הקדים אדמו"ר הזקן[1] עצות להפטר מעצבות. אך תיתכן בעיה רוחנית נוספת[2] הנקראת טמטום הלב.
טמטום הלב אמנם לא מונע אדם מלהיות בינוני[3], אך היא מחלה קשה: למרות שבשכלו הוא מבין היטב את גדולת השם – ליבו גס וההתבוננות לא "חודרת" בו[4] – לא משפיעה על ליבו להתעורר באהבה ולעיתים גם אינו מצליח לקדש עצמו במותר לו.
בפרק זה ובפרק הבא מביא אדמו"ר הזקן שלשה אופני התבוננות כיצד להתרפא ממחלה רוחנית זו.
גוף הפרק
תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק כ"ט
סיכום הפרק
בתחילת הפרק מסביר אדמו"ר הזקן את מהות המחלה הנקראת "טמטום הלב, ולאחר מכן נותן לה שתי "תרופות":
- לבטש את עצמו.
- להרעים על הסטרא אחרא בקול רעש ורוגז להשפילה.
ביטוש עצמו[5] הוא בשלושה שלבים:
- יכולתו להתאוות לאיסורים (גם אם לא נכשל בפועל) מעידה, שהוא גרוע ומתועב יותר משקצים ורמשים[6].
- גרוע מזאת, האמור לעיל אינו בבחירתו אבל:
והעצה השניה היא לעורר בליבו רוגז על חוצפת[9] הסטרא אחרא המגביה עצמו ומחשיך לו על אור הנפש האלוקית.
מושגים יסודיים בפרק
- טמטום הלב
- ביטוש
- מחשבות זרות
| הקודם: פרק כ"ח |
פרקי לקוטי אמרים | הבא: פרק ל' |
הערות שוליים
- ↑ בשלושת הפרקים הקודמים
- ↑ שאינה קשורה לשמחה. ייתכן בהחלט אדם שהתעלה לדרגת בינוני, ועבודתו בשמחה רבה, ואף על פי כן הוא סובל מ"טמטום הלב".
- ↑ דהיינו, אדם שלעולם לא נכשל בעבירה ולא מבטל מצווה, וכמבואר עניינו באריכות בפרק יב ובפרק יג.
- ↑ מכיוון שהאדם נברא באופן שה"מח שליט על הלב" – כמו שבגשמיות מחשבה על תאווה מולידה מיד תאווה בפועל כך צריך להיות גם ברוחניות.
- ↑ אופן ההתבוננות הראשון.
- ↑ ואפילו נכשל וחזר בתשובה – טמטום הלב מעיד שתשובתו לא מספיקה.
- ↑ וקיבל חיותו מהיכלות הטומאה.
- ↑ שלא די שלא מגלים לו בחלום רזי תורה, אלא עוד מצערים אותו.
- ↑ הסטרא אחרא נקרא "חצופה" כי האמת שאין בה שום ממשות כלל. מה שנראה לאדם כאילו הנפש הבהמית חזקה מאד – הוא שקר גמור.