אגרת התשובה פרק יא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דטקסט, מאגר טקסטים חב"דים חופשיים
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{תניא}}
{{תניא}}
'''פרק י"א' – שלימות התשובה: עילאה ותתאה יחד'''
'''פרק י"א – שלימות התשובה: עילאה ותתאה יחד'''


==מבוא לפרק==
==מבוא לפרק==

גרסה מ־19:17, 20 באפריל 2025

תניא
דף השער וההקדמה
דף השערהסכמה אהסכמה בהסכמה גהקדמת המלקט
לקוטי אמרים
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יבפרק יגפרק ידפרק טופרק טזפרק יזפרק יחפרק יטפרק כפרק כאפרק כבפרק כגפרק כדפרק כהפרק כופרק כזפרק כחפרק כטפרק לפרק לאפרק לבפרק לגפרק לדפרק להפרק לופרק לזפרק לחפרק לטפרק מפרק מאפרק מבפרק מגפרק מדפרק מהפרק מופרק מזפרק מחפרק מטפרק נפרק נאפרק נבפרק נג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטןפרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יב
אגרת התשובה
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יב
אגרת הקודש
סימן אסימן בסימן גסימן דסימן הסימן וסימן זסימן חסימן טסימן יסימן יאסימן יבסימן יגסימן ידסימן טוסימן טזסימן יזסימן יחסימן יטסימן כסימן כאסימן כבסימן כגסימן כדסימן כהסימן כוסימן כזסימן כחסימן כטסימן לסימן לאסימן לב
קונטרס אחרון
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק ט
הוספות
מורה שיעור בספר התניאמפתחות לספר התניא

פרק י"א – שלימות התשובה: עילאה ותתאה יחד

מבוא לפרק

בסוף פרק ל"ד בתניא נאמר שאפשר להיות במרירות ושמחה יחד[1]. בפרק זה מבהיר אדמו"ר הזקן שהנאמר שם נכון אצל בינוני, אבל אצל בעל תשובה[2] שייך הדבר רק כשמתעלה לדרגת תשובה עילאה.

גוף הפרק

תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה - פרק י"א

סיכום הפרק

הבינוני[3] יכול להיות בו זמנית במרירות ושמחה[4] – אבל אצל בעל תשובה[5] אין הדבר אפשרי[6].

אך כאן מחדש אדמו"ר הזקן שלאחר שהתעלה לדרגת תשובה עילאה הדבר אפשרי:

הכנעה מצד הידיעה שבעבר היה חוטא – ושמחה מצד התקשרותו בה'.
עם זאת, מכיוון שלדרגת הבינוני (שבפרק ל"ד) טרם הגיע – צריך הוא לצירוף האמונה והבטחון שאכן נמחלו עוונותיו.

בהמשך הפרק מבוארת ההתבוננות הדרושה לחיזוק האמונה והבטחון[7], ושהפסוק "וחטאתי נגדי תמיד" אינו סותר לזה שצריך להיות בשמחה תמיד[8].

הערות שוליים

  1. מרירות מצד הגוף, ושמחה מצד הנשמה האלוקית.
  2. שאצלו הטוב עדיין מעורב ברע.
  3. עליו מדובר בפרק ל"ד בתניא
  4. מאחר ונפשו האלוקית מובדלת מהבהמית, שייך שיהיה בו זמנית: בשמחה מצד נפשו האלוקית, ובמרירות מצד הבהמית.
  5. הכוונה לבעל תשובה תתאה עליו מדובר בפרק הקודם
  6. ולכן עצתו בפרק הקודם היא להקדים את המרירות לפני התפילה.
  7. יתבונן שהקב"ה מרבה לסלוח, שמוחל בפעם האלף כמו בפעם הראשונה.
  8. כמבואר לעיל.