לקוטי אמרים פרק מא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (הפעיל הגנה על הדף "לקוטי אמרים פרק מ"א": הדף מושלם, ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
יראת ה' היא ראשית העבודה, עיקרה ושורשה. בפרק מבוארים (בעיקר) חשיבות היראה התתאה, ושני אופני התבוננות המגלים אותה. | יראת ה' היא ראשית העבודה, עיקרה ושורשה. בפרק מבוארים (בעיקר) חשיבות היראה התתאה, ושני אופני התבוננות המגלים אותה. | ||
העבודה לעורר את היראה היא עניין כה יסודי, עד שבכמה מכתבים{{הערה|[[אגרות קודש | העבודה לעורר את היראה היא עניין כה יסודי, עד שבכמה מכתבים{{הערה|[[אגרות קודש אגרת ג'תשכד|אגרות קודש, חלק י"א, אגרת ג'תשכד]], [[אגרות קודש אגרת ה'שכא|אגרות קודש, חלק י"ד, אגרת ה'שכא]] ועוד.}} הורה הרבי לנערי בר מצווה ללמוד ולשנן בעל פה מידי יום את תחילת הפרק (עד תיבת 'המלך' בתחילת העמוד השני של הפרק) לפני תחילת הנחת תפילין. | ||
==גוף הפרק== | ==גוף הפרק== | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
==סיכום הפרק== | ==סיכום הפרק== | ||
בתחילת הפרק מביא אדמו"ר הזקן שני אופנים לגלות את היראה המסותרת{{הערה|וכמו שבאהבה המסותרת נאמר ב[[לקוטי אמרים | בתחילת הפרק מביא אדמו"ר הזקן שני אופנים לגלות את היראה המסותרת{{הערה|וכמו שבאהבה המסותרת נאמר ב[[לקוטי אמרים פרק כ"ה|פרק כ"ה]] שהיא עבודה שלימה גם כשאינה בהתגלות ליבו, כך גם כאן: עבודה זו גמורה ושלימה גם אם לא התעורר ליבו ביראה, ואפילו אם במוחו ומחשבתו אינו חש יראה.}} של הנפש האלוקית: | ||
:*התבוננות כללית: יתבונן כיצד עומד עליו{{הערה|ומסביר הרבי ( | :*התבוננות כללית: יתבונן כיצד עומד עליו{{הערה|ומסביר הרבי (בלקוטי שיחות, חלק ה) שנכלל בזה גם שעליו עומדים, כביכול, כל העניינים ש"למעלה".}} הקב"ה ובוחן עבודתו. | ||
:*התבוננות פרטית: יתבונן על גילוי האלוקות שכל מצווה פועלת בנפשו. | :*התבוננות פרטית: יתבונן על גילוי האלוקות שכל מצווה פועלת בנפשו. | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
בסיום הפרק מוסבר שאין ביכולתנו לרצות '''באמת''' לעשות נחת רוח{{הערה|האהבה השניה. אך למרות זאת עלינו להשתדל בזה, כי מצד עצמו העניין אמיתי.}}, אבל לרצות שהעבודה '''שלנו''' תגרום נחת רוח{{הערה|שזה חלק מהאהבה הראשונה – בחינת בן.}} הוא דבר טבעי – ולכן בזה מחוייב כל אחד ואחת. | בסיום הפרק מוסבר שאין ביכולתנו לרצות '''באמת''' לעשות נחת רוח{{הערה|האהבה השניה. אך למרות זאת עלינו להשתדל בזה, כי מצד עצמו העניין אמיתי.}}, אבל לרצות שהעבודה '''שלנו''' תגרום נחת רוח{{הערה|שזה חלק מהאהבה הראשונה – בחינת בן.}} הוא דבר טבעי – ולכן בזה מחוייב כל אחד ואחת. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:תניא]] | |||
[[קטגוריה:לקוטי אמרים]] | [[קטגוריה:לקוטי אמרים]] | ||
גרסה מ־23:13, 20 באפריל 2025
| תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים מ"א-נ') | |
|---|---|
|
פרק מא – ראשית העבודה ועיקרה ושורשה
מבוא לפרק
יראת ה' היא ראשית העבודה, עיקרה ושורשה. בפרק מבוארים (בעיקר) חשיבות היראה התתאה, ושני אופני התבוננות המגלים אותה.
העבודה לעורר את היראה היא עניין כה יסודי, עד שבכמה מכתבים[1] הורה הרבי לנערי בר מצווה ללמוד ולשנן בעל פה מידי יום את תחילת הפרק (עד תיבת 'המלך' בתחילת העמוד השני של הפרק) לפני תחילת הנחת תפילין.
גוף הפרק
תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק מ"א
סיכום הפרק
בתחילת הפרק מביא אדמו"ר הזקן שני אופנים לגלות את היראה המסותרת[2] של הנפש האלוקית:
- התבוננות כללית: יתבונן כיצד עומד עליו[3] הקב"ה ובוחן עבודתו.
- התבוננות פרטית: יתבונן על גילוי האלוקות שכל מצווה פועלת בנפשו.
בהמשך הפרק מזכיר אדמו"ר הזקן, שהיראה לבדה[4] אינה מספיקה אלא צריך גם אהבה[5]. ומוסיף, שיש לרצות לא רק שאני אוהב את ה', אלא גם שהרצון של הקב"ה[6] יתקיים.
בסיום הפרק מוסבר שאין ביכולתנו לרצות באמת לעשות נחת רוח[7], אבל לרצות שהעבודה שלנו תגרום נחת רוח[8] הוא דבר טבעי – ולכן בזה מחוייב כל אחד ואחת.
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש, חלק י"א, אגרת ג'תשכד, אגרות קודש, חלק י"ד, אגרת ה'שכא ועוד.
- ↑ וכמו שבאהבה המסותרת נאמר בפרק כ"ה שהיא עבודה שלימה גם כשאינה בהתגלות ליבו, כך גם כאן: עבודה זו גמורה ושלימה גם אם לא התעורר ליבו ביראה, ואפילו אם במוחו ומחשבתו אינו חש יראה.
- ↑ ומסביר הרבי (בלקוטי שיחות, חלק ה) שנכלל בזה גם שעליו עומדים, כביכול, כל העניינים ש"למעלה".
- ↑ בחינת עבד.
- ↑ בחינת בן.
- ↑ רצונו של הקב"ה נקרא "יחוד קוב"ה ושכינתה". הכוונה היא שברצונו לגלות את סופיותו בעולם המוגבל, שיתייחד האור הסובב עם האור הממלא.
- ↑ האהבה השניה. אך למרות זאת עלינו להשתדל בזה, כי מצד עצמו העניין אמיתי.
- ↑ שזה חלק מהאהבה הראשונה – בחינת בן.