לקוטי אמרים פרק מג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דטקסט, מאגר טקסטים חב"דים חופשיים
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (הפעיל הגנה על הדף "לקוטי אמרים פרק מ"ג": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן)))
(אין הבדלים)

גרסה מ־23:22, 20 באפריל 2025

תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים מ"א-נ')
תבנית:עץ תניא/ליקוטי אמרים מא-נ
תניא
דף השער וההקדמה
דף השערהסכמה אהסכמה בהסכמה גהקדמת המלקט
לקוטי אמרים
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יבפרק יגפרק ידפרק טופרק טזפרק יזפרק יחפרק יטפרק כפרק כאפרק כבפרק כגפרק כדפרק כהפרק כופרק כזפרק כחפרק כטפרק לפרק לאפרק לבפרק לגפרק לדפרק להפרק לופרק לזפרק לחפרק לטפרק מפרק מאפרק מבפרק מגפרק מדפרק מהפרק מופרק מזפרק מחפרק מטפרק נפרק נאפרק נבפרק נג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטןפרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יב
אגרת התשובה
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יב
אגרת הקודש
סימן אסימן בסימן גסימן דסימן הסימן וסימן זסימן חסימן טסימן יסימן יאסימן יבסימן יגסימן ידסימן טוסימן טזסימן יזסימן יחסימן יטסימן כסימן כאסימן כבסימן כגסימן כדסימן כהסימן כוסימן כזסימן כחסימן כטסימן לסימן לאסימן לב
קונטרס אחרון
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק ט
הוספות
מורה שיעור בספר התניאמפתחות לספר התניא

פרק מג – דרגות האהבה והיראה

מבוא לפרק

בהמשך לביאור ראשית העבודה עיקרה ושורשה[1], מוסברות בפרק זה ארבע הדרגות הכלליות בעבודת ה' – שתי דרגות היראה ושתי דרגות האהבה: ההבדלים ביניהן, כיצד מתגלה כל אחת מהן[2] וסדר העבודה (לאיזו דרגה צריך אדם לשאוף בתחילה).

גוף הפרק

תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק מ"ג

סיכום הפרק

ההבדל בין שתי דרגות היראה דומה להבדל בין פחד ממלך (פחד מכוחו) ליראה מצדיק (בושה מאישיותו):

  • יראה תתאה – כעומד לפני המלך[3], או מגדולתו שבבריאת העולמות[4].
  • יראה עילאה – יראה מעצמותו.

ההבדל בין שתי דרגות האהבה נובע מהדרגה בנפש ממנה הן מגיעות (מעצם הנפש, או מכוחותיה הגלויים):

  • אהבה רבה – הוא טבעה של הנפש האלוקית – אך אין ביכולת האדם לגלותה בכוחות עצמו. היא מתגלה מעצמה למי ששלם ביראה.
  • אהבת עולם - מתגלה, כשאחרי שחושב בגדולת ה' (אותה התבוננות שמביאה ליראה תתאה), מתבונן: שכל הנאות ותענוגי העולם הם אין ואפס לעומת ה' (שהוא מקור החיים והתענוגים).

לאחר הסבר ההבדלים מסכם אדמו"ר הזקן, שסדר העבודה הרגיל הוא קודם כל יראה תתאה ואחר כך אהבת עולם[5].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. שהתבאר בשני הפרקים הקודמים (מ"א־מ"ב), יראת ה' במובנה הפשוט ביותר – כעומד לפני המלך.
  2. וכן למי מתגלה כל אחת מהן, איזו שייכת אצל כל אחד ואיזו רק ליחידי סגולה.
  3. כפי שהתבאר בשני הפרקים הקודמים (מ"א־מ"ב).
  4. כפי שמתבאר בתחילת פרק זה.
  5. שאליהן שייך כל אחד ואחת. מה שאין כן יראה עילאה מתגלה בלב האדם רק אחרי מאמץ גדול ואחרי שהשיג שלימות מסויימת, ואהבה רבה אינה תלויה בעבודתו כלל