לקוטי אמרים פרק ח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת דף חדש) |
מ (הפעיל הגנה על הדף "לקוטי אמרים פרק ח'": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))) |
(אין הבדלים)
| |
גרסה מ־23:57, 21 באפריל 2025
| תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים א-יב) | |
|---|---|
|
פרק ח' – הפירוד מאלוקות שנגרם על ידי עניינים פשוטים
מבוא לפרק
פרק זה הוא האחרון (מתוך שלושה) המבאר את עניינה של הנפש הבהמית. בפרק הקודם התבאר שלבושי הנפש טמאים יותר ממנה[1], ובפרק זה כיצד מעשים שאדם דש בעקביו (במעשה דיבור ומחשבה) מפרידים אותו מאלוקות.
גוף הפרק
תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ח'
סיכום הפרק
בפרק מובאות דוגמאות למעשה, דיבור ומחשבה המפרידים את האדם מאלוקות:
- במעשה:
- המאכלים האסורים קשורים לקליפות אפילו אכל לשם שמיים, ומשפיעים לרעה על הגוף והנפש.
- מאכלים מותרים שאכל לשם תאווה – צריך לחיבוט הקבר כדי לטהרו (אפילו אם חזר בתשובה).
- בדיבור ובמחשבה:
- [דיבורים בטלים בהיתר מטמאים את הנפש, וצריך לעבור יסורי כף הקלע לטהרה.
- דיבורים אסורים מטמאים יותר, ולטהר אותה צריך בנוסף לכף הקלע גם גהינום.
- ביטול תורה חמור יותר, ולטהר נפשו צריך שלושה דברים:
- כף הקלע – לטהרה מדברים בטלים.
- גהינום של שלג – לטהרה מעצלות.
- "עונשים חמורים" נוספים.
- חכמות חיצוניות (כל לימוד שאינו תורה) הוא גם דברים בטלים, גם ביטול תורה, ובעיקר מטמא את המוחין (ולא רק את המידות). ועל מנת להטהר זקוקה הנפש לכל העונשים לעיל.
לקריאה נוספת
- הרב יוסף ויינברג, ביאור משולב לפרק א', מתוך הספר שיעורים בספר התניא
- הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, אל תתלכלך – שלא יצטרכו "לשפשף" אותך, ביאור רחב לפרק ח' מתוך הספר פניני התניא
הערות שוליים
- ↑ שהנפש היא מקליפת נוגה, ואילו הם מג' קליפות הטמאות לגמרי.