תבנית:קטע דבר מלכות שלח: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דטקסט, מאגר טקסטים חב"דים חופשיים
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "וכן תהי' לנו – שתיכף ומיד ממש, ביום זה, יום הש"ק פרשת שלח, מתקיימת '''בפועל ממש''' הבשורה שבפרשת השבוע: "בישר להם שיכנסו לארץ", וכסיום וחותם ההפטורה: "'''נתן ה' בידינו את כל הארץ וגם נמוגו כל יושבי הארץ מפנינו'''", – כולל ובמיוחד (עי"ז) שגם ברגעי הגלות האחרונים עומד...")
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
וכן תהי' לנו – שתיכף ומיד ממש, ביום זה, יום הש"ק פרשת שלח, מתקיימת '''בפועל ממש''' הבשורה שבפרשת השבוע: "בישר להם שיכנסו לארץ", וכסיום וחותם ההפטורה: "'''נתן ה' בידינו את כל הארץ וגם נמוגו כל יושבי הארץ מפנינו'''",
וכן תהי' לנו – שתיכף ומיד ממש, ביום זה, יום הש"ק פרשת שלח, מתקיימת בפועל ממש הבשורה שבפרשת השבוע: "בישר להם שיכנסו לארץ", וכסיום וחותם ההפטורה: "נתן ה' בידינו את כל הארץ וגם נמוגו כל יושבי הארץ מפנינו",


– כולל ובמיוחד (עי"ז) שגם ברגעי הגלות האחרונים עומדים בתוקף על שלימות הארץ בנוגע לחלקי הארץ שכבר ניתנו ע"י הקב"ה לבעלותם של בנ"י '''שלא להחזיר ח"ו אף שעל משטחי ארץ ישראל לאומות העולם'''<ref>להעיר ממגילת תענית (פ"ג)* שבכ"ה סיון ('''ערב''' יום הש"ק זה) בטל הערעור דאוה"ע שהיו רוצים ליטול חלק מיהודה וירושלים ע"י ה"תשובה נצחת" של גביהה בן פסיסא.
– כולל ובמיוחד (עי"ז) שגם ברגעי הגלות האחרונים עומדים בתוקף על שלימות הארץ בנוגע לחלקי הארץ שכבר ניתנו ע"י הקב"ה לבעלותם של בנ"י שלא להחזיר ח"ו אף שעל משטחי ארץ ישראל לאומות העולם-


'''*) ומ"ש בסנהדרין (צא, א) "בכ"ד ניסן" טעות הדפוס הוא, וצ"ל כ"ה במקום כ"ד, וסיון במקום ניסן ("ודאי ט"ס הוא הואיל דמוכחש זה מהכא (ממגילת תענית), דטפי מסתבר לומר דנתחלף התם מלת סיון להדפיס במקומו ניסן, מלומר דכל המעשה דהכא שלא במקומו עומד, דשייך לעיל פ"א" (הפרק דחודש ניסן)) – ראה בארוכה תוס' חדשים למגילת תענית שם.'''</ref> –
וכל בנ"י באים לארץ ישראל בשלימותה, שלימות בשלימות: ארץ עשר אומות (כולל גם ארץ קיני קניזי וקדמוני) שתתחלק לי"ג שבטים, ובארץ ישראל עצמה באים לירושלים עיר הקודש שלא נתחלקה לשבטים, ולבית המקדש השלישי,


וכל בנ"י באים לארץ ישראל בשלימותה, שלימות בשלימות: ארץ עשר אומות (כולל גם ארץ קיני קניזי וקדמוני)<ref>לך לך טו, יח־כא ובפרש"י.</ref> שתתחלק לי"ג שבטים, ובארץ ישראל עצמה – באים לירושלים עיר הקודש שלא נתחלקה לשבטים<ref>מגילה כו, א. וש"נ.</ref>, ולבית המקדש השלישי,
ושם מקריבים (לכל לראש) קרבן תודה על היציאה דכל בנ"י ממאסר הגלות, ומנסכים היין בכל כלי שיר, ובפרט ה"שיר חדש" (לשון זכר) דגאולה שאין אחרי' גלות,


ושם מקריבים (לכל לראש) קרבן תודה על היציאה דכל בנ"י ממאסר הגלות<ref>במכ"ש וק"ו מהיציאה ממאסר דאיש פרטי* – "ארבעה צריכין להודות יורדי הים . . ומי שהי' חבוש בבית האסורים . . יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם" (ברכות נד, ב), ועאכו"כ היציאה דכל בנ"י מהמאסר דכל ד' הגלויות לגאולה שאין אחרי' גלות.
ולומדים "תורה חדשה (אשר) מאתי תצא" באופן ש"לא ילמדו עוד איש את רעהו גו' כי כולם ידעו אותי", ועוד והוא העיקר – שכל זה נעשה בפועל ממש, ותיכף ומיד ממש
 
'''*) להעיר מהשייכות לכ"ח סיון – ראה לעיל הערה 152.'''</ref>, ומנסכים היין בכל כלי שיר<ref>ראה רמב"ם הל' תמידין ומוספין פ"ו ה"ה.</ref>, ובפרט ה"שיר חדש" (לשון זכר) דגאולה שאין אחרי' גלות<ref>מכילתא בשלח טו, א. ועוד.</ref>,
 
ולומדים "תורה חדשה (אשר) '''מאתי''' תצא"<ref>ישעי' נא, ד. ויק"ר פי"ג, ג.</ref> באופן ש"לא ילמדו עוד איש את רעהו גו' כי כולם ידעו '''אותי'''"<ref>ירמי' לא, לג.</ref>, ועוד והוא העיקר – שכל זה נעשה בפועל ממש, ותיכף ומיד ממש.

גרסה מ־18:25, 16 ביוני 2025

וכן תהי' לנו – שתיכף ומיד ממש, ביום זה, יום הש"ק פרשת שלח, מתקיימת בפועל ממש הבשורה שבפרשת השבוע: "בישר להם שיכנסו לארץ", וכסיום וחותם ההפטורה: "נתן ה' בידינו את כל הארץ וגם נמוגו כל יושבי הארץ מפנינו",

– כולל ובמיוחד (עי"ז) שגם ברגעי הגלות האחרונים עומדים בתוקף על שלימות הארץ בנוגע לחלקי הארץ שכבר ניתנו ע"י הקב"ה לבעלותם של בנ"י שלא להחזיר ח"ו אף שעל משטחי ארץ ישראל לאומות העולם-

וכל בנ"י באים לארץ ישראל בשלימותה, שלימות בשלימות: ארץ עשר אומות (כולל גם ארץ קיני קניזי וקדמוני) שתתחלק לי"ג שבטים, ובארץ ישראל עצמה – באים לירושלים עיר הקודש שלא נתחלקה לשבטים, ולבית המקדש השלישי,

ושם מקריבים (לכל לראש) קרבן תודה על היציאה דכל בנ"י ממאסר הגלות, ומנסכים היין בכל כלי שיר, ובפרט ה"שיר חדש" (לשון זכר) דגאולה שאין אחרי' גלות,

ולומדים "תורה חדשה (אשר) מאתי תצא" באופן ש"לא ילמדו עוד איש את רעהו גו' כי כולם ידעו אותי", ועוד והוא העיקר – שכל זה נעשה בפועל ממש, ותיכף ומיד ממש