2,977
עריכות
שיחת נשא תנש"א - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "\<ref\sname.+?\"(.+?)"\>" ב־"{{הערה|שם=$1|"
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – "\<ref\sname.+?\"(.+?)"\>" ב־"{{הערה|שם=$1|") |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
"נשא את ראש" – שעיקר ושלימות הענין דנשיאת ראש בעבודת האדם היא ע"י '''לימוד התורה''', ולא עוד אלא שעי"ז נעשית גם ההתנשאות דכל הגוף (ועד להרגל), היינו, שגם עבודתו בעולם (הן בקיום המצוות והן בעניני הרשות באופן ד"כל מעשיך יהיו לשם שמים"{{הערה|אבות פ"ב מי"ב. וראה רמב"ם הל' דעות ספ"ג.}} ו"בכל דרכיך דעהו"{{הערה|משלי ג, ו. וראה רמב"ם שם. שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ו ס"ב.}}) היא באופן של התנשאות. | "נשא את ראש" – שעיקר ושלימות הענין דנשיאת ראש בעבודת האדם היא ע"י '''לימוד התורה''', ולא עוד אלא שעי"ז נעשית גם ההתנשאות דכל הגוף (ועד להרגל), היינו, שגם עבודתו בעולם (הן בקיום המצוות והן בעניני הרשות באופן ד"כל מעשיך יהיו לשם שמים"{{הערה|אבות פ"ב מי"ב. וראה רמב"ם הל' דעות ספ"ג.}} ו"בכל דרכיך דעהו"{{הערה|משלי ג, ו. וראה רמב"ם שם. שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ו ס"ב.}}) היא באופן של התנשאות. | ||
ויש לומר שענין זה מרומז בדיוק הלשון "נשא את ראש בני גרשון '''גם הם'''", "כמו שצויתיך על בני קהת" | ויש לומר שענין זה מרומז בדיוק הלשון "נשא את ראש בני גרשון '''גם הם'''", "כמו שצויתיך על בני קהת"{{הערה|שם=:1|פרש"י עה"פ.}} – שע"י הנשיאת ראש דבני קהת, נושאי הארון, שזהו"ע דלימוד התורה{{הערה|"לפי שהי' קהת טוען הארון ששם התורה הקדימו הכתוב לגרשון, שבתחלה אמר נשא את ראש בני קהת, ואח"כ אומר נשא את ראש בני גרשון וגו'" (במדב"ר ריש פרשתנו).}}, נעשית גם ההתנשאות דבני גרשון, נושאי היריעות וכו', שקשור עם שאר עניני העבודה, כולל גם בירור העולם. | ||
ועד"ז מודגשת השייכות למ"ת בהתחלת הלימוד דפרקי אבות ביום השבת שלאחרי זמן מ"ת{{הערה|כמ"ש רבינו הזקן בסידורו ש"יש נוהגין כך כל שבתות הקיץ". – וכ"ה מנהג חב"ד, כמודגש מרבותינו נשיאינו שכו"כ מאמרי דא"ח בשבתות הקיץ מתחילים במאמר המשנה בפרקי אבות שלומדים באותו שבת.}}: | ועד"ז מודגשת השייכות למ"ת בהתחלת הלימוד דפרקי אבות ביום השבת שלאחרי זמן מ"ת{{הערה|כמ"ש רבינו הזקן בסידורו ש"יש נוהגין כך כל שבתות הקיץ". – וכ"ה מנהג חב"ד, כמודגש מרבותינו נשיאינו שכו"כ מאמרי דא"ח בשבתות הקיץ מתחילים במאמר המשנה בפרקי אבות שלומדים באותו שבת.}}: | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
ובהמשך הפרק עד לסיומו וחותמו מודגשת גם הפעולה דקבלת ולימוד התורה גם בנוגע לעבודה דבירור העולם – "על שלשה דברים '''העולם עומד''', על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים"{{הערה|משנה ב.}}, ו"על שלשה דברים '''העולם קיים''', על הדין ועל האמת ועל השלום"{{הערה|משנה יח.}}. | ובהמשך הפרק עד לסיומו וחותמו מודגשת גם הפעולה דקבלת ולימוד התורה גם בנוגע לעבודה דבירור העולם – "על שלשה דברים '''העולם עומד''', על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים"{{הערה|משנה ב.}}, ו"על שלשה דברים '''העולם קיים''', על הדין ועל האמת ועל השלום"{{הערה|משנה יח.}}. | ||
ומזה מובן שמזמן מ"ת וימי התשלומין עד לסיומם וחותמם בשבת פרשת נשא, – שאז '''מתחדש''' כללות הענין דמ"ת כבפעם הראשונה, ובאופן של '''הוספה''' משנה לשנה{{הערה|ע"ד המבואר בתניא [[אגרת הקודש · סימן יד|אגה"ק (סי"ד)]] בנוגע לר"ה ש"בכל שנה ושנה יורד ומאיר . . אור חדש ומחודש . . עליון יותר שלא הי' מאיר עדיין מימי עולם אור עליון כזה", ומזה מובן גם בנוגע לזמן מ"ת (ובמכ"ש וק"ו, כיון שההתחדשות בעולם נעשית ע"י ההתחדשות בתורה, כדלקמן ס"ב).}} – צ"ל אצל כאו"א מישראל '''התחדשות והוספה''' בכל עניני תומ"צ, בג' הקוין דתורה עבודה וגמ"ח שעליהם העולם עומד, כמרומז בלשון הכתוב | ומזה מובן שמזמן מ"ת וימי התשלומין עד לסיומם וחותמם בשבת פרשת נשא, – שאז '''מתחדש''' כללות הענין דמ"ת כבפעם הראשונה, ובאופן של '''הוספה''' משנה לשנה{{הערה|ע"ד המבואר בתניא [[אגרת הקודש · סימן יד|אגה"ק (סי"ד)]] בנוגע לר"ה ש"בכל שנה ושנה יורד ומאיר . . אור חדש ומחודש . . עליון יותר שלא הי' מאיר עדיין מימי עולם אור עליון כזה", ומזה מובן גם בנוגע לזמן מ"ת (ובמכ"ש וק"ו, כיון שההתחדשות בעולם נעשית ע"י ההתחדשות בתורה, כדלקמן ס"ב).}} – צ"ל אצל כאו"א מישראל '''התחדשות והוספה''' בכל עניני תומ"צ, בג' הקוין דתורה עבודה וגמ"ח שעליהם העולם עומד, כמרומז בלשון הכתוב{{הערה|שם=:0|יתרו יט, א.}} "בחודש השלישי", '''שבשלשת''' הקוין דתורה עבודה וגמ"ח ("שלישי") צ"ל '''התחדשות''' ("חודש"), ועי"ז נעשית גם התחדשות בעמידת וקיום העולם בזמן מ"ת (כדרשת חז"ל{{הערה|שבת פח, א. וש"נ.}} "מאי דכתיב{{הערה|תהלים עו, ט.}} ארץ יראה ושקטה . . בתחילה יראה ולבסוף שקטה . . שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימין"). | ||
ב. וביאור הענין: | ב. וביאור הענין: | ||
| שורה 51: | שורה 51: | ||
ה. וביאור הענין: | ה. וביאור הענין: | ||
אמרו חז"ל{{הערה|אבות שם.}} "כל האומר דבר '''בשם אומרו''' (אמירה שמדגישה '''החידוש''' ד"אומרו") מביא '''גאולה''' לעולם", וההסברה בזה, שהחידוש בתורה ש"מחדשים ומגלים תעלומות חכמה שהיו כבושים "'''בגולה'''" עד עתה" | אמרו חז"ל{{הערה|אבות שם.}} "כל האומר דבר '''בשם אומרו''' (אמירה שמדגישה '''החידוש''' ד"אומרו") מביא '''גאולה''' לעולם", וההסברה בזה, שהחידוש בתורה ש"מחדשים ומגלים תעלומות חכמה שהיו כבושים "'''בגולה'''" עד עתה"{{הערה|שם=:2|תניא [[אגרת הקודש · סימן כו|אגה"ק סכ"ו]] (קמה, א).}} הו"ע של '''גאולה''' (יציאה מהגלות) בתורה עצמה{{הערה|ועד לגאולה דהקב"ה כביכול, כדאיתא בגמרא (ברכות ח, רע"א) "כל העוסק בתורה אמר הקב"ה מעלה אני עליו כאילו פדאני כו'" (אגה"ק שם).}}, וע"י הגאולה בתורה "מביא גאולה (גם) '''לעולם'''". | ||
אמנם, גאולה זו היא עדיין '''בזמן ומצב הגלות''', כהגאולה דפורים [שממנה הראי' ש"האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" – "שנאמר{{הערה|אסתר ב, כב.}} ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי"] ש"אכתי עבדי אחשורוש אנן"{{הערה|מגילה יד, א.}} (אלא שעי"ז מזרזים וממהרים ומביאים את הגאולה האמיתית והשלימה{{הערה|ובפרט שכל עניני גאולה קשורים זב"ז – "שם גאולה עלה" (פרש"י שם יז, ב).}}), וטעם הדבר – כיון שגם הגאולה בתורה '''אינה בשלימותה''', שהרי גם לאחרי שה"תלמיד ותיק" (שבכל הדורות) מגלה ומחדש ענין פרטי בתורה ישנם עוד ריבוי ענינים ש"'''כבושים בגולה'''". | אמנם, גאולה זו היא עדיין '''בזמן ומצב הגלות''', כהגאולה דפורים [שממנה הראי' ש"האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" – "שנאמר{{הערה|אסתר ב, כב.}} ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי"] ש"אכתי עבדי אחשורוש אנן"{{הערה|מגילה יד, א.}} (אלא שעי"ז מזרזים וממהרים ומביאים את הגאולה האמיתית והשלימה{{הערה|ובפרט שכל עניני גאולה קשורים זב"ז – "שם גאולה עלה" (פרש"י שם יז, ב).}}), וטעם הדבר – כיון שגם הגאולה בתורה '''אינה בשלימותה''', שהרי גם לאחרי שה"תלמיד ותיק" (שבכל הדורות) מגלה ומחדש ענין פרטי בתורה ישנם עוד ריבוי ענינים ש"'''כבושים בגולה'''". | ||
| שורה 73: | שורה 73: | ||
'''**) ולהעיר מגודל הזהירות דאברהם בענין הצניעות, כמ"ש "הנה נא ידעתי גו'", "עד עכשיו לא הכיר בה מתוך צניעות שבשניהם" (לך לך יב, יא ובפרש"י).''' | '''**) ולהעיר מגודל הזהירות דאברהם בענין הצניעות, כמ"ש "הנה נא ידעתי גו'", "עד עכשיו לא הכיר בה מתוך צניעות שבשניהם" (לך לך יב, יא ובפרש"י).''' | ||
'''***) משא"כ מילת אליעזר עבד אברהם (ועפ"ז יומתק שלא השביעו במילתו הוא).'''}} יגי' חושך האומות גם כן . . ונגלה{{הערה|ישעי' מ, ה.}} כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו וגו'" | '''***) משא"כ מילת אליעזר עבד אברהם (ועפ"ז יומתק שלא השביעו במילתו הוא).'''}} יגי' חושך האומות גם כן . . ונגלה{{הערה|ישעי' מ, ה.}} כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו וגו'"{{הערה|שם=:3|תניא שם.}}. | ||
ו. ויש לומר, שהחידוש ד"השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה" לגבי התחדשות (קיום ועמידת) העולם בזמן מ"ת הוא בהתאם (ונעשה ע"י) להחידוש ד"תורה חדשה מאתי תצא" לגבי זמן מ"ת: | ו. ויש לומר, שהחידוש ד"השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה" לגבי התחדשות (קיום ועמידת) העולם בזמן מ"ת הוא בהתאם (ונעשה ע"י) להחידוש ד"תורה חדשה מאתי תצא" לגבי זמן מ"ת: | ||