2,977
עריכות
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – "\<ref\sname.+?\"(.+?)"\>" ב־"{{הערה|שם=$1|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
'''*) ויתירה מזה – "ישראל הוא אותיות לי ראש שהם נעשים להקב"ה בחי' ראש כביכול" (לקו"ת שלח מח, ב. ובכ"מ). וראה הערה הבאה.'''}}), שע"י עבודתם בעולם מתעלים לדרגא נעלית יותר מכמו לפני ירידתם למטה<ref>ע"ד "לכי ומעטי את עצמך" (כנ"ל הערה 6) – שע"י הירידה למטה ("מעטי") נעשים נש"י בבחינת "מהלכים" ("לכי"), ולא עוד אלא שע"י עבודתם למטה מתעלים למעלה מבחינת "שמש הוי'", כביכול, כיון שעל ידם דוקא נשלם (וגם מלשון שלימות) הכוסף והתאווה דהקב"ה, "למעשה ידיך '''תכסוף'''", "'''נתאווה''' הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים" (ראה סה"מ מלוקט ח"ו ע' כט).}} – כפי שיתגלה בפועל בגאולה האמיתית והשלימה ע"י דוד מלכא משיחא ("דוד מלך ישראל חי וקיים"<ref>נוסח קידוש לבנה (ר"ה כה, א).}}, שדוד ומלכותו נמשלו ללבנה<ref>פרש"י ר"ה שם. רמ"א או"ח סתכ"ו ס"ב.}}). | '''*) ויתירה מזה – "ישראל הוא אותיות לי ראש שהם נעשים להקב"ה בחי' ראש כביכול" (לקו"ת שלח מח, ב. ובכ"מ). וראה הערה הבאה.'''}}), שע"י עבודתם בעולם מתעלים לדרגא נעלית יותר מכמו לפני ירידתם למטה<ref>ע"ד "לכי ומעטי את עצמך" (כנ"ל הערה 6) – שע"י הירידה למטה ("מעטי") נעשים נש"י בבחינת "מהלכים" ("לכי"), ולא עוד אלא שע"י עבודתם למטה מתעלים למעלה מבחינת "שמש הוי'", כביכול, כיון שעל ידם דוקא נשלם (וגם מלשון שלימות) הכוסף והתאווה דהקב"ה, "למעשה ידיך '''תכסוף'''", "'''נתאווה''' הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים" (ראה סה"מ מלוקט ח"ו ע' כט).}} – כפי שיתגלה בפועל בגאולה האמיתית והשלימה ע"י דוד מלכא משיחא ("דוד מלך ישראל חי וקיים"<ref>נוסח קידוש לבנה (ר"ה כה, א).}}, שדוד ומלכותו נמשלו ללבנה<ref>פרש"י ר"ה שם. רמ"א או"ח סתכ"ו ס"ב.}}). | ||
ויש לומר, שבראש חודש<ref>וכשר"ח הוא ב' ימים – מתגלה בשניהם בחי' היחידה (באופן כפול), ובהדגשה יתירה כשנכנסים מב' הימים דר"ח ליום השבת, שאין לו בן זוג (כמו שישראל אין להם בן זוג (ב"ר פי"א, ח)), בחי' היחידה בימים, וממנו נכנסים ליום ראשון, שנקרא "יום אחד", "שבו הי' הקב"ה יחידי '''בעולמו'''" (ב"ר פ"ג, ח), בחי' היחידה בעולם.}} מתגלה בכאו"א מישראל ניצוץ משיח שבו<ref>ראה מאור עינים ס"פ פינחס.}}, בחי' היחידה, שהיא ניצוץ מבחי' יחידה הכללית, נשמתו של משיח<ref>רמ"ז לזח"ב מ, ב. ולזח"ג רס, ב. ועוד.}}, וגילוי זה פועל חידוש בכל מציאותו ובכל עניניו שנעשים חדורים בבחינת היחידה, והעיקר, שעי"ז נעשה התגלות וביאת משיח צדקנו ועד כפשוטו ממש, נשמה בגוף, "מלך מבית דוד כו'" | ויש לומר, שבראש חודש<ref>וכשר"ח הוא ב' ימים – מתגלה בשניהם בחי' היחידה (באופן כפול), ובהדגשה יתירה כשנכנסים מב' הימים דר"ח ליום השבת, שאין לו בן זוג (כמו שישראל אין להם בן זוג (ב"ר פי"א, ח)), בחי' היחידה בימים, וממנו נכנסים ליום ראשון, שנקרא "יום אחד", "שבו הי' הקב"ה יחידי '''בעולמו'''" (ב"ר פ"ג, ח), בחי' היחידה בעולם.}} מתגלה בכאו"א מישראל ניצוץ משיח שבו<ref>ראה מאור עינים ס"פ פינחס.}}, בחי' היחידה, שהיא ניצוץ מבחי' יחידה הכללית, נשמתו של משיח<ref>רמ"ז לזח"ב מ, ב. ולזח"ג רס, ב. ועוד.}}, וגילוי זה פועל חידוש בכל מציאותו ובכל עניניו שנעשים חדורים בבחינת היחידה, והעיקר, שעי"ז נעשה התגלות וביאת משיח צדקנו ועד כפשוטו ממש, נשמה בגוף, "מלך מבית דוד כו'"{{הערה|שם=:0|רמב"ם הל' מלכים ספי"א.}}. | ||
ג. וענין זה מודגש ביותר בר"ח כסלו – מצד ענינו הפרטי של חודש '''כסלו''': | ג. וענין זה מודגש ביותר בר"ח כסלו – מצד ענינו הפרטי של חודש '''כסלו''': | ||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
מצינו במדרשי חז"ל ששלימותם של בנ"י בזמן (דוד ו)שלמה היא ע"ד ובדוגמת מילוי ושלימות הלבנה – "הלבנה בראשון של ניסן מתחלת להאיר וכל שהיא הולכת מאירה עד ט"ו ימים ודסקוס שלה מתמלא . . כך ישראל ט"ו דור מן אברהם ועד שלמה, אברהם התחיל להאיר . . כיון שבא שלמה נתמלא דיסקוס של לבנה, שנאמר<ref>דה"א כט, כג.}} וישב שלמה על כסא ה' למלך"<ref>שמו"ר שם, כו.}}, "קיימא סיהרא באשלמותא"<ref>זהר ח"א קנ, רע"א. ח"ב פה, רע"א. ועוד.}}. | מצינו במדרשי חז"ל ששלימותם של בנ"י בזמן (דוד ו)שלמה היא ע"ד ובדוגמת מילוי ושלימות הלבנה – "הלבנה בראשון של ניסן מתחלת להאיר וכל שהיא הולכת מאירה עד ט"ו ימים ודסקוס שלה מתמלא . . כך ישראל ט"ו דור מן אברהם ועד שלמה, אברהם התחיל להאיר . . כיון שבא שלמה נתמלא דיסקוס של לבנה, שנאמר<ref>דה"א כט, כג.}} וישב שלמה על כסא ה' למלך"<ref>שמו"ר שם, כו.}}, "קיימא סיהרא באשלמותא"<ref>זהר ח"א קנ, רע"א. ח"ב פה, רע"א. ועוד.}}. | ||
וכיון שבגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, "מבית דוד ומזרע שלמה" | וכיון שבגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, "מבית דוד ומזרע שלמה"{{הערה|שם=:1|סהמ"צ להרמב"ם מל"ת שסב. פיה"מ סנהדרין ר"פ חלק יסוד הי"ב. אגרת תימן.}}, יהי' מעמדם מצבם של בנ"י '''בתכלית השלימות''' (עוד יותר מהשלימות שהיתה בזמן דוד ושלמה) – שייך ומתאים יותר הדמיון '''למילוי ושלימות''' הלבנה (בט"ו בחודש), ולא למולד הלבנה (בר"ח), שזה־עתה '''נתחדש''' אור (ומציאות<ref>דכיון שתכלית בריאתה "להאיר על הארץ" (בראשית א, טו־יז), הרי, כשאינה מאירה על הארץ (ברגע שלפני המולד), ה"ז כמו שאינה במציאות.}}) הלבנה באופן של ''נקודה'' בלבד (לאחרי ההעלם והכיסוי לגמרי ברגע שלפני המולד), '''שלא בערך''' למילוי ושלימות אור הלבנה באמצע החודש, כש"נתמלא דיסקוס של לבנה", ועאכו"כ שלא בערך למילוי ושלימות אור הלבנה לעתיד לבוא כש"יהי'<ref>נוסח קידוש לבנה.}} אור הלבנה כאור החמה . . כמו שהיתה קודם מיעוטה"?! | ||
ולהוסיף, ששאלה זו מודגשת יותר בשייכות לר"ח כסלו, "כס לו", כי "'''לו'''" מורה (לא רק על '''התחלת''' הגילוי, כס א', אלא גם) על '''שלימות הגילוי''' (כנ"ל ס"ג), שנעשה בפועל כש"נתמלא דיסקוס של לבנה", ולא ברגע שלאחרי ההעלם והכיסוי ("כס"), רגע המולד. | ולהוסיף, ששאלה זו מודגשת יותר בשייכות לר"ח כסלו, "כס לו", כי "'''לו'''" מורה (לא רק על '''התחלת''' הגילוי, כס א', אלא גם) על '''שלימות הגילוי''' (כנ"ל ס"ג), שנעשה בפועל כש"נתמלא דיסקוס של לבנה", ולא ברגע שלאחרי ההעלם והכיסוי ("כס"), רגע המולד. | ||