2,977
עריכות
מ
החלפת טקסט – "\<ref\sname.+?\"(.+?)"\>" ב־"{{הערה|שם=$1|"
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – "\<ref\sname.+?\"(.+?)"\>" ב־"{{הערה|שם=$1|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
== משיחות חמשה עשר בשבט* ה'תשנ"ב == | == משיחות חמשה עשר בשבט* ה'תשנ"ב == | ||
א. ענינו המיוחד של חמשה עשר בשבט{{הערה|נוסף על המעלה ד"קיימא סיהרא באשלמותא" ביום חמשה עשר שבכל חודש, ועאכו"כ וביתר שאת וביתר עוז בחודש האחד עשר, שקשור עם בחי' "אחד עשר" שלמעלה מכל עשר ספירות, כמדובר (סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 317 (לעיל ע' 258) ואילך).}} – שאין אומרים בו תחנון{{הערה|להעיר, שבימים שאין אומרים תחנון '''אין צורך''' בתחנון, כלומר, לא זו בלבד שהענינים דתחנון '''נעשים מעצמם''' (ללא אמירת תחנון) מצד מעלת היום, אלא שמלכתחילה אין צורך בהענין דתחנון.}}, וגם לא במנחה שלפניו{{הערה|שו"ע או"ח סקל"א ס"ו. השלמה לשו"ע אדה"ז שם ס"ח. סידור אדה"ז לפני ובא לציון גואל.}} – שהוא "'''ראש השנה לאילן'''", כדאיתא במשנה{{הערה|ריש מס' ר"ה.}}: "באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי ב"ש, ב"ה אומרים בחמשה עשר בו", והלכה כב"ה | א. ענינו המיוחד של חמשה עשר בשבט{{הערה|נוסף על המעלה ד"קיימא סיהרא באשלמותא" ביום חמשה עשר שבכל חודש, ועאכו"כ וביתר שאת וביתר עוז בחודש האחד עשר, שקשור עם בחי' "אחד עשר" שלמעלה מכל עשר ספירות, כמדובר (סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 317 (לעיל ע' 258) ואילך).}} – שאין אומרים בו תחנון{{הערה|להעיר, שבימים שאין אומרים תחנון '''אין צורך''' בתחנון, כלומר, לא זו בלבד שהענינים דתחנון '''נעשים מעצמם''' (ללא אמירת תחנון) מצד מעלת היום, אלא שמלכתחילה אין צורך בהענין דתחנון.}}, וגם לא במנחה שלפניו{{הערה|שו"ע או"ח סקל"א ס"ו. השלמה לשו"ע אדה"ז שם ס"ח. סידור אדה"ז לפני ובא לציון גואל.}} – שהוא "'''ראש השנה לאילן'''", כדאיתא במשנה{{הערה|ריש מס' ר"ה.}}: "באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי ב"ש, ב"ה אומרים בחמשה עשר בו", והלכה כב"ה{{הערה|שם=:0|רמב"ם הל' תרומות פ"ה הי"א. הל' מע"ש פ"א ה"ב.}}. | ||
ולכן מנהג ישראל{{הערה|מג"א או"ח שם. השלמה שם.}} לאכול ביום זה מיני פירות, ובפרט פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל, שבה מודגש ענינו של "ראש השנה לאילן" '''לדינא''' – "לענין מעשר"{{הערה|"שאין מעשרין פירות האילן שחנטו קודם (ט"ו ב)שבט על שחנטו לאחר (ט"ו ב)שבט" (פרש"י ורע"ב ר"ה שם. רמב"ם שם).}}. | ולכן מנהג ישראל{{הערה|מג"א או"ח שם. השלמה שם.}} לאכול ביום זה מיני פירות, ובפרט פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל, שבה מודגש ענינו של "ראש השנה לאילן" '''לדינא''' – "לענין מעשר"{{הערה|"שאין מעשרין פירות האילן שחנטו קודם (ט"ו ב)שבט על שחנטו לאחר (ט"ו ב)שבט" (פרש"י ורע"ב ר"ה שם. רמב"ם שם).}}. | ||