אגרת הקודש סימן ב

תניא
דף השער וההקדמה
דף השער • הסכמה א • הסכמה ב • הסכמה ג • הקדמת המלקט
לקוטי אמרים
פרק א • פרק ב • פרק ג • פרק ד • פרק ה • פרק ו • פרק ז • פרק ח • פרק ט • פרק י • פרק יא • פרק יב • פרק יג • פרק יד • פרק טו • פרק טז • פרק יז • פרק יח • פרק יט • פרק כ • פרק כא • פרק כב • פרק כג • פרק כד • פרק כה • פרק כו • פרק כז • פרק כח • פרק כט • פרק ל • פרק לא • פרק לב • פרק לג • פרק לד • פרק לה • פרק לו • פרק לז • פרק לח • פרק לט • פרק מ • פרק מא • פרק מב • פרק מג • פרק מד • פרק מה • פרק מו • פרק מז • פרק מח • פרק מט • פרק נ • פרק נא • פרק נב • פרק נג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטן • פרק א • פרק ב • פרק ג • פרק ד • פרק ה • פרק ו • פרק ז • פרק ח • פרק ט • פרק י • פרק יא • פרק יב
אגרת התשובה
פרק א • פרק ב • פרק ג • פרק ד • פרק ה • פרק ו • פרק ז • פרק ח • פרק ט • פרק י • פרק יא • פרק יב
אגרת הקודש
סימן א • סימן ב • סימן ג • סימן ד • סימן ה • סימן ו • סימן ז • סימן ח • סימן ט • סימן י • סימן יא • סימן יב • סימן יג • סימן יד • סימן טו • סימן טז • סימן יז • סימן יח • סימן יט • סימן כ • סימן כא • סימן כב • סימן כג • סימן כד • סימן כה • סימן כו • סימן כז • סימן כח • סימן כט • סימן ל • סימן לא • סימן לב
קונטרס אחרון
פרק א • פרק ב • פרק ג • פרק ד • פרק ה • פרק ו • פרק ז • פרק ח • פרק ט
הוספות
מורה שיעור בספר התניא • מפתחות לספר התניא

סימן ב' – קטונתי מכל החסדים

מבוא לאגרת

בדיעבד התברר, שמאסר פטרבורג היה ירידה לצורך עליה. שחרור אדמו"ר הזקן בי"ט כסלו ונצחון החסידות גרם להתעלות עצומה, ומתואר על ידי רבותינו כתקופה חדשה בהפצת החסידות וכגדלות שניה ברבי עצמו

אדמו"ר הזקן חשש שה"ויגבה ליבו בדרכי ה" העצום שנפעל אצל החסידים על ידי הנצחון יפיל אותם בישות ומידות לא טובות, וכתב את אגרת הקודש "קטונתי" כדי להכניס את האורות בכלים.

סיכום האגרת

עניינה של אגרת זו מבואר בשיחת הרבי הריי"ץ שקטע ממנה מובא בהיום יום ו' מנחם אב, ועל הרקע לכתיבתה ומשמעותה מובא שם בתאריך י' באב:

• א) מתחלה היה אגרת הקודש "קטנתי" מסיימת "ורוח נכאה כולי", ואחרי אשר אמר רבינו הגדול שלש פעמים – בליאזנא – המאמר "כמים הפנים" גו' כפירוש רש"י ולא כתרגומו, אז הוסיף התיבות "וכולי האי – הפנים וגו'", ובזה נטע בהחסידים מדות טובות.
• ב) אם הרבי לא היה כותב את שלושת המילים "במדת אמת ליעקב" – באגרת הקודש קטנתי – היה לו עוד חמישים אלף חסידים, אבל הרבי תובע מדת אמת.

באגרת תובע אדמו"ר הזקן שחסד ה' צריך להביא את האדם לשפלות, ולא – זהו סימן לגסות רוחו שעליו לתקנה.

קישורים חיצוניים

• ביאורים על הפרק: פניני התניא  •  ביאורים בספר התניא