דבר מלכות/כ"ו ניסן: הבדלים בין גרסאות בדף

דבר מלכות/כ"ו ניסן (הצגת מקור)

גרסה מ־02:06, 13 ביולי 2025

הוסרו 42 בתים , 13 יולי

מ

החלפת טקסט – "על ידי" ב־"ע"י"

חזותיקוד ויקי

מ. רובין

מפעילי מערכת

2,974

עריכות

@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 ויתירה מזה: גאולת מצרים "פתחה" את הדרך (הצנור){{הערה|ד"ה כימי צאתך תש"ח פי"ב (סה"מ ע' 164). וראה גם [[מאמר כימי צאתך מארץ מצרים תשמ"ב - מוגה|ד"ה זה תשמ"ב]] (סה"מ מלוקט ח"ב ע' לז ואילך) ס"ג.}} ונתנה את הכח לחירות וגאולה – ובאופן נסי – של בנ"י במשך כל הדורות וכל הזמנים{{הערה|וראה גבורות ה' (להמהר"ל) פס"א.}}; גאולת מצרים היא הפתיחה וההתחלה וכוללת{{הערה|וכן מסעות בנ"י במדבר העמים (וכן מסעות בנ"י במשך כל הדורות) נכללים בהמסע ויציאה ממצרים, ולכן נאמר "אלה מסעי בנ"י אשר '''יצאו מארץ מצרים'''", מסעי לשון רבים (אף ש"מארץ מצרים הוא רק יציאה ונסיעה ראשונה שנסעו מרעמסס לסוכות") – ראה לקו"ת מסעי פח, ג ואילך.}} את כל הגאולות (כולל גאולה ש"לאו גאולה דגלות היא אלא שיגאלנו מן הצרות הבאות עלינו כו'"{{הערה|ד"שם גאולה עלה" (רש"י ד"ה אתחלתא – מגילה יז, ב).}}), עד גם – הגאולה האמיתית והשלימה{{הערה|ואילו זכו היתה גאולת מצרים הגאולה שלימה (ראה ספרי דברים א, ב. הנסמן בלקו"ש חי"ט ע' 346), כפי שאמרו בשירת הים "מקדש אד' כוננו ידיך ה' ימלוך לעולם ועד" (בשלח טז, יז־יח. ובפרש"י שם), כי גאולת מצרים היא ההתחלה דגאולה השלימה.}} (שאין אחרי' גלות{{הערה|מכילתא עה"פ בשלח טו, ב. תוד"ה ד"ה ה"ג ונאמר – פסחים שם. ועוד.}}), שעלי' נאמר{{הערה|מיכה ז, טו.}} "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות". ולכן אומרים בהברכה{{הערה|בהגש"פ – ממשנה פסחים שם.}} "אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים" (בהמשך ובסיום ה"לפיכך" הנ"ל): "כן ה' אלקינו כו' יגיענו למועדים כו' בבנין עירך כו' ונודה לך '''שיר חדש''' על גאולתנו כו'".
-ע"פ האמור לעיל מובן – כיון ש"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים", ויציאת מצרים ה"ה ההתחלה וכוללת את כל הגאולות דבנ"י – שעל ידי התבוננות בהנסים והנפלאות דיציאת מצרים אפשר לראות איך שהם משתקפים – "בכל דור ודור", "בכל יום ויום" – בנסים ונפלאות עתה, שעל ידם "הקדוש ברוך הוא מצילנו מידם"{{הערה|הגש"פ פיסקא ד"ה והיא שעמדה.}} מאלו ה"עומדים עלינו" "בכל דור ודור", עד – (כפי שזה מביא את) הנסים והנפלאות בהגאולה השלימה (שהם בדומה להנסים דיציאת מצרים). וכדלקמן (סעיף ג).
+ע"פ האמור לעיל מובן – כיון ש"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים", ויציאת מצרים ה"ה ההתחלה וכוללת את כל הגאולות דבנ"י – שע"י התבוננות בהנסים והנפלאות דיציאת מצרים אפשר לראות איך שהם משתקפים – "בכל דור ודור", "בכל יום ויום" – בנסים ונפלאות עתה, שעל ידם "הקדוש ברוך הוא מצילנו מידם"{{הערה|הגש"פ פיסקא ד"ה והיא שעמדה.}} מאלו ה"עומדים עלינו" "בכל דור ודור", עד – (כפי שזה מביא את) הנסים והנפלאות בהגאולה השלימה (שהם בדומה להנסים דיציאת מצרים). וכדלקמן (סעיף ג).
 ב. והנהגה נסית זו – שנפעלה לכל הזמנים בעת יציאת מצרים – נמצאת עוד יותר בגלוי בחודש '''ניסן''', אשר "בניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל"{{הערה|ר"ה יא, א. שמו"ר שבהערה 1.}}, וכידוע שניסן הוא מלשון נס{{הערה|ראה מדרש לקח טוב עה"פ בא יב, ב: ניסן שבו נעשו נסים לישראל.}}, ויתירה מזו: ניסן (עם שני נוני"ן) מורה על "נסי נסים"{{הערה|ראה ברכות נז, רע"א ובפרש"י וחדא"ג מהרש"א שם.}}; ובמיוחד – בחציו השני של החודש, שמתחיל עם חג הפסח (בחמשה עשר בניסן), "זמן חירות'''נו'''",
@@ שורה 29: / שורה 29: @@
 אחר־כך – ביום חמשה עשר בניסן – היתה יציאת מצרים בפועל, ודוקא באופן ד"ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם גו'"{{הערה|בא יב, לג.}}, "בשלח פרעה את העם"{{הערה|ר"פ בשלח (יג, יז).}}. ובנ"י יצאו בשלימות, "ברכוש גדול"{{הערה|לך לך טו, יד. וראה ברכות ט, סע"א ואילך. הובא בפרש"י עה"ת בא יא, ב.}}, "כספם וזהבם אתם"{{הערה|לשון הכתוב – ישעי' ס, ט.}}, ובאופן ד"וינצלו את מצרים"{{הערה|בא יב, לו. וראה ברכות שם.}}, "כלי כסף וכלי זהב ושמלות"{{הערה|בא שם, לה.}}, עד ש"אף מה שלא היו שואלים מהם היו נותנים להם"{{הערה|פרש"י שם, לו, ממכילתא עה"פ.}}.
-עד – הגמר והסיום דיציאת מצרים בקריעת ים סוף, שכן אפילו כשבנ"י יצאו ממצרים הרי המצריים נשארו עדיין בתקפם, עד ש"וירדפו מצרים אחריהם"{{הערה|בשלח יד, ט.}}, והי' (שייך) הפחד והמורא דמצרים עליהם; משא"כ על ידי טביעת מצרים בים, "לא נשאר בהם עד אחד"{{הערה|בשלח שם, כח.}}, חוץ מה"אחד", פרעה מלך מצרים (שאח"כ נעשה מלך נינוה){{הערה|מכילתא עה"פ. מדרש תהלים קו, ה. פדר"א פמ"ג. מדרש שכל טוב עה"פ. וראה תו"ש עה"פ אות קפו.}} בכדי שיראה את הנסים והנפלאות שהקב"ה עשה לבנ"י.
+עד – הגמר והסיום דיציאת מצרים בקריעת ים סוף, שכן אפילו כשבנ"י יצאו ממצרים הרי המצריים נשארו עדיין בתקפם, עד ש"וירדפו מצרים אחריהם"{{הערה|בשלח יד, ט.}}, והי' (שייך) הפחד והמורא דמצרים עליהם; משא"כ ע"י טביעת מצרים בים, "לא נשאר בהם עד אחד"{{הערה|בשלח שם, כח.}}, חוץ מה"אחד", פרעה מלך מצרים (שאח"כ נעשה מלך נינוה){{הערה|מכילתא עה"פ. מדרש תהלים קו, ה. פדר"א פמ"ג. מדרש שכל טוב עה"פ. וראה תו"ש עה"פ אות קפו.}} בכדי שיראה את הנסים והנפלאות שהקב"ה עשה לבנ"י.
 ד. "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות":
@@ שורה 43: / שורה 43: @@
 ולאחמ"כ הי' ההמשך בזה – בחודש ניסן, ובו גופא – בימי הפסח, "זמן חירותנו" – ש"בכוריהם" בה"יונייטעד ניישענס" המשיכו בנזיפה ובזיון שלו:
-בימי הפורים ולאחרי זה עדיין לא ידעו מה יהי' ההמשך, עד היכן יבזו ויזיקו אותו, כמה חזק הוא ישאר, כמה הוא יצטרך להודות ולשלם, ואיך הוא ימלא אחר כל הדברים, או שהדברים יתבצעו על ידי אחרים; אח"כ בימי חודש ניסן, בימי הפסח – "בכוריהם" יצאו בנזיפה חזקה ובהחלטה למסקנא ותנאים חזקים (נוסף על ההוראות שלפני זה) איך סאַדאַם צריך לנהוג, וגם לראות ולוודא שהוא יקיים אותם: לשחרר את השבויים, להשיב את אשר לקח, ולשלם על הנזקים וההיזקות שעשה כעת (וגם על מה שעשה בעבר),
+בימי הפורים ולאחרי זה עדיין לא ידעו מה יהי' ההמשך, עד היכן יבזו ויזיקו אותו, כמה חזק הוא ישאר, כמה הוא יצטרך להודות ולשלם, ואיך הוא ימלא אחר כל הדברים, או שהדברים יתבצעו ע"י אחרים; אח"כ בימי חודש ניסן, בימי הפסח – "בכוריהם" יצאו בנזיפה חזקה ובהחלטה למסקנא ותנאים חזקים (נוסף על ההוראות שלפני זה) איך סאַדאַם צריך לנהוג, וגם לראות ולוודא שהוא יקיים אותם: לשחרר את השבויים, להשיב את אשר לקח, ולשלם על הנזקים וההיזקות שעשה כעת (וגם על מה שעשה בעבר),
 ובהמשך ימי החודש, עד הימים האחרונים של החודש, ניתוסף עוד יותר בהנס – שהוא הסכים להכל, וללא שום פעולה ומלחמה,
@@ שורה 57: / שורה 57: @@
 ויתירה מזה: הנסים מתרחשים בימות השנה שקשורים במיוחד עם נסים לבנ"י: ימי הפורים – שבהם אירע הנס והנצחון והגאולה דבנ"י והמפלה דהמן הרשע צורר היהודים (במלכות פרס ומדי), וכן (מיסמך גאולה לגאולה{{הערה|מגילה ו, סע"ב.}} –) ימי חודש ניסן וימי הפסח – גאולת ישראל ממצרים, ובאופן דנסים ונפלאות,
-ואדרבה<ref name=":0" />: נס פורים הי' נס המלובש בדרכי הטבע{{הערה|תו"א מג"א צג, סע"ג ואילך. שם ק, א. ובכ"מ – נסמנו סה"ש תנש"א ח"ב ע' 884 הערה ד"ה ווי באַוואוסט.}}, כך שרק על ידי הקשר של ההתחלה דמלכות אחשורוש עם "בשנת '''שלוש''' למלכו"{{הערה|אסתר א, ג.}} ועם "בשנת '''שבע''' למלכותו"{{הערה|שם ב, טז.}} ועם "חודש ניסן בשנת '''שתים עשרה'''" '''למלכותו'''{{הערה|שם ג, ז.}} וסעודות אסתר לאחשורוש והמן{{הערה|שם ה, ד ואילך. ז, א ואילך.}} וכו' – ועושים מכל זה '''המשך וענין אחד''' ומתבוננים בזה – ניכר בו יד השם. משא"כ במאורעות העכשויים מתרחשים נסים ונפלאות '''גלויות''', גלויות לא רק לבנ"י, אלא גם לאומות העולם.
+ואדרבה<ref name=":0" />: נס פורים הי' נס המלובש בדרכי הטבע{{הערה|תו"א מג"א צג, סע"ג ואילך. שם ק, א. ובכ"מ – נסמנו סה"ש תנש"א ח"ב ע' 884 הערה ד"ה ווי באַוואוסט.}}, כך שרק ע"י הקשר של ההתחלה דמלכות אחשורוש עם "בשנת '''שלוש''' למלכו"{{הערה|אסתר א, ג.}} ועם "בשנת '''שבע''' למלכותו"{{הערה|שם ב, טז.}} ועם "חודש ניסן בשנת '''שתים עשרה'''" '''למלכותו'''{{הערה|שם ג, ז.}} וסעודות אסתר לאחשורוש והמן{{הערה|שם ה, ד ואילך. ז, א ואילך.}} וכו' – ועושים מכל זה '''המשך וענין אחד''' ומתבוננים בזה – ניכר בו יד השם. משא"כ במאורעות העכשויים מתרחשים נסים ונפלאות '''גלויות''', גלויות לא רק לבנ"י, אלא גם לאומות העולם.
 ונסים אלו מתרחשים, כאמור, בחודש ניסן, כך שמיום ליום (בחודש ניסן עצמו) נוספים ענינים חדשים, בקשר עם ההחלטה ד"בכוריהם" (ב"יונייטעד ניישענס"), ובהסכמה של סאַדאַם – כפי שהי' בימים אלה בסיום חודש ניסן, חודש הגאולה, ומצפים להמשך בכיוון זה, היום בלילה, או מחר, מחרתיים וכו'.
@@ שורה 77: / שורה 77: @@
 ולכן נותנים שבח והודאה, "יודו לשמך"{{הערה|[[תהלים פרק ק"מ|תהלים קמ, יד]].}}, "למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הנסים האלו הוציאנו מעבדות לחירות מיגון לשמחה כו'".
-ועוד וג"ז עיקר: האופן העיקרי איך מקבל יהודי את הנסים ופועל שהקב"ה יוסיף בנסים – על ידי זה שהוא מוסיף בלימוד התורה וקיום המצוות בהידור,
+ועוד וג"ז עיקר: האופן העיקרי איך מקבל יהודי את הנסים ופועל שהקב"ה יוסיף בנסים – ע"י זה שהוא מוסיף בלימוד התורה וקיום המצוות בהידור,
 כולל – מצות תפילין (שהיא הרי אות וזכר ליציאת מצרים{{הערה|ס"פ בא.}}) – והוקשה כל התורה כולה לתפילין{{הערה|קידושין לה, א.}} – שעי"ז נפעל "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך"{{הערה|תבוא כח, י. ברכות ו, סע"א.}}, עד שאוה"ע מעוררים את בנ"י שהצלחתם בעבר ובעתיד (עוד יותר) היא כיון ש"שם ה' נקרא עליך", וכן – "יודו לשמך".
@@ שורה 83: / שורה 83: @@
 ובלימוד התורה עצמו – במיוחד בלימוד פנימיות התורה, שעי"ז נפעל "אתי מר" דא מלכא משיחא{{הערה|אגה"ק הידועה דהבעש"ט – נדפסה בכתר שם טוב בתחלתו. ובכ"מ.}}, "אראנו נפלאות" בגאולה האמיתית והשלימה.
-ונוסף על עבודתו הפרטית, צריך גם להשפיע על עוד יהודים, על ידי הפצת התורה והיהדות והפצת המעינות חוצה, כולל ובמיוחד – אצל יהודים אלו שיוצאים עתה (ביציאת "מצרים") מהמדינה ההיא.
+ונוסף על עבודתו הפרטית, צריך גם להשפיע על עוד יהודים, ע"י הפצת התורה והיהדות והפצת המעינות חוצה, כולל ובמיוחד – אצל יהודים אלו שיוצאים עתה (ביציאת "מצרים") מהמדינה ההיא.
 ח. ויהי רצון שהקב"ה יעזור לכאו"א מישראל שיהי' לו את ה"עינים לראות ו(במילא) אזנים לשמוע" ו"לב לדעת"{{הערה|תבוא כט, ג.}} – לראות את "המסות הגדולות אשר ראו '''עיניך''' האותות והמופתים הגדולים ההם"{{הערה|שם, ב.}}, את הנסים הגלויים שקורים בכל יום,
@@ שורה 113: / שורה 113: @@
 וכל בנ"י, "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו"{{הערה|בא י, ט.}}, בכל מקום שהם – הן מהמדינה ההיא, והן אלו שלע"ע התיישבו במדינות אחרות – הולכים, "וארו עם ענני שמיא"{{הערה|דניאל ז, יג. סנהדרין צח, א.}} (ע"ד שטסים במטוס, אבל עוד יותר מהר) – לארצנו הקדושה, לירושלים עיר הקודש, להר הקודש, לבית המקדש השלישי.
-ומזרזים זאת עוד יותר על ידי עשיית כאו"א לשליח מצוה לצדקה (ובהוספה מדילי'), ד"גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה"{{הערה|ב"ב י, א. וראה [[לקוטי אמרים פרק ל"ז|תניא פל"ז]] (מח, ב).}}. ובפרט בבית הכנסת ובית המדרש ובית מעשים טובים – בית משולש – של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו.
+ומזרזים זאת עוד יותר ע"י עשיית כאו"א לשליח מצוה לצדקה (ובהוספה מדילי'), ד"גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה"{{הערה|ב"ב י, א. וראה [[לקוטי אמרים פרק ל"ז|תניא פל"ז]] (מח, ב).}}. ובפרט בבית הכנסת ובית המדרש ובית מעשים טובים – בית משולש – של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו.
 והקיצו ורננו שוכני עפר{{הערה|ישעי' כו, יט.}}, והוא וכל בני ביתו נשמות בגוף בתוכם, יחד עם כל בנ"י מכל הדורות, ולוקחים לארץ הקודש את ביהכנ"ס וביהמ"ד זה וכל הבתי כנסיות ובתי מדרשות{{הערה|מגילה כט, א.}}.