אגרת התשובה פרק ט: הבדלים בין גרסאות בדף

תניא
דף השער וההקדמה
	דף השער • הסכמה א • הסכמה ב • הסכמה ג • הקדמת המלקט
לקוטי אמרים
	פרק א • פרק ב • פרק ג • פרק ד • פרק ה • פרק ו • פרק ז • פרק ח • פרק ט • פרק י • פרק יא • פרק יב • פרק יג • פרק יד • פרק טו • פרק טז • פרק יז • פרק יח • פרק יט • פרק כ • פרק כא • פרק כב • פרק כג • פרק כד • פרק כה • פרק כו • פרק כז • פרק כח • פרק כט • פרק ל • פרק לא • פרק לב • פרק לג • פרק לד • פרק לה • פרק לו • פרק לז • פרק לח • פרק לט • פרק מ • פרק מא • פרק מב • פרק מג • פרק מד • פרק מה • פרק מו • פרק מז • פרק מח • פרק מט • פרק נ • פרק נא • פרק נב • פרק נג
שער היחוד והאמונה
	הקדמה - חינוך קטן • פרק א • פרק ב • פרק ג • פרק ד • פרק ה • פרק ו • פרק ז • פרק ח • פרק ט • פרק י • פרק יא • פרק יב
אגרת התשובה
	פרק א • פרק ב • פרק ג • פרק ד • פרק ה • פרק ו • פרק ז • פרק ח • פרק ט • פרק י • פרק יא • פרק יב
אגרת הקודש
	סימן א • סימן ב • סימן ג • סימן ד • סימן ה • סימן ו • סימן ז • סימן ח • סימן ט • סימן י • סימן יא • סימן יב • סימן יג • סימן יד • סימן טו • סימן טז • סימן יז • סימן יח • סימן יט • סימן כ • סימן כא • סימן כב • סימן כג • סימן כד • סימן כה • סימן כו • סימן כז • סימן כח • סימן כט • סימן ל • סימן לא • סימן לב
קונטרס אחרון
	פרק א • פרק ב • פרק ג • פרק ד • פרק ה • פרק ו • פרק ז • פרק ח • פרק ט
הוספות
	מורה שיעור בספר התניא • מפתחות לספר התניא

חזותיקוד ויקי

גרסה מ־02:11, 13 ביולי 2025

פרק ט' – תשובה עילאה "מלמעלה למטה

מבוא לפרק

הביאור לעיל (שתשובה עילאה היא דביקות באלוקות) אינו שלם: מאחר ודביקות הוא רגש^[1] מדוע אומר הזהר שהיא קשורה לאות ה'^[2] – הרומזת לשכל?

גוף הפרק

תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה - פרק ט'

סיכום הפרק

בהמשך לביאור לעיל (שתשובה עילאה היא דביקות באלוקות) מבהיר כאן אדמו"ר הזקן, שרגש הדביקות המתעורר בתשובה עילאה לא נובע מטבע הנפש האלוקית^[3], אלא הוא נולד מהתבוננות^[4], וההתבוננות "מורגשת" בו.

וכעת יובנו גם דברי הזהר (שהובאו בפרק ד) שרק תשובה עילאה מועלת לפוגם בריתו: מאחר ועבירות אלו פוגמות במוחין, גם תיקונן הוא ע"י המוחין.

ואף שקיום התורה והמצוות הוא פעולת האדם – דביקותו באלוקות היא שנמשכת עליו הקדושה^[5] "מלמעלה למטה".

הערות שוליים

↑ ורגש הוא מידות ולא שכל.
↑ בארבע אותיות שם הוי' נרמזים: י'=חכמה, ה'=בינה, ו'=מידות, ה'=דיבור. ונמצא ה' הראשונה הוא עניין השכל ולא הרגש.
↑ שהתבאר בפרק י"ט בתניא.
↑ ראה הערה 2 לעיל לגבי הקשר בין ההתבוננות בשכל לבין ה' ראשונה שבשם הוי'.
↑ ע"י מצוות נמשך עליו רצון ה', וע"י תורה חכמתו.

[1] ורגש הוא מידות ולא שכל.

[2] בארבע אותיות שם הוי' נרמזים: י'=חכמה, ה'=בינה, ו'=מידות, ה'=דיבור. ונמצא ה' הראשונה הוא עניין השכל ולא הרגש.

[3] שהתבאר בפרק י"ט בתניא.

[4] ראה הערה 2 לעיל לגבי הקשר בין ההתבוננות בשכל לבין ה' ראשונה שבשם הוי'.

[5] ע"י מצוות נמשך עליו רצון ה', וע"י תורה חכמתו.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 בהמשך לביאור [[אגרת התשובה פרק ח'|לעיל]] (שתשובה עילאה היא דביקות באלוקות) מבהיר כאן אדמו"ר הזקן, שרגש הדביקות המתעורר בתשובה עילאה לא נובע מ'''טבע''' הנפש האלוקית{{הערה|שהתבאר ב[[לקוטי אמרים פרק י"ט|פרק י"ט]] בתניא.}}, אלא הוא '''נולד''' מהתבוננות{{הערה|ראה הערה 2 לעיל לגבי הקשר בין ההתבוננות בשכל לבין ה' ראשונה שבשם הוי'.}}, וההתבוננות "מורגשת" בו.
-וכעת יובנו גם דברי הזהר (שהובאו בפרק ד) שרק תשובה עילאה מועלת לפוגם בריתו: מאחר ועבירות אלו פוגמות במוחין, גם תיקונן הוא על ידי המוחין.
+וכעת יובנו גם דברי הזהר (שהובאו בפרק ד) שרק תשובה עילאה מועלת לפוגם בריתו: מאחר ועבירות אלו פוגמות במוחין, גם תיקונן הוא ע"י המוחין.
-ואף שקיום התורה והמצוות הוא פעולת '''האדם''' – דביקותו באלוקות היא שנמשכת עליו הקדושה{{הערה|על ידי מצוות נמשך עליו '''רצון''' ה', ועל ידי תורה '''חכמתו'''.}} "'''מלמעלה''' למטה".
+ואף שקיום התורה והמצוות הוא פעולת '''האדם''' – דביקותו באלוקות היא שנמשכת עליו הקדושה{{הערה|ע"י מצוות נמשך עליו '''רצון''' ה', וע"י תורה '''חכמתו'''.}} "'''מלמעלה''' למטה".
 {{הערות שוליים}}