2,974
עריכות
מ
החלפת טקסט – "על ידי" ב־"ע"י"
מ (החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי") תגית: שוחזרה |
מ (החלפת טקסט – "על ידי" ב־"ע"י") תגית: שחזור ידני |
||
| שורה 64: | שורה 64: | ||
לכל עיר ועיירה יש פרק משלה בהיסטוריה היהודית, אך יש ערים ועיירות המייצגות תנועות שלמות וחלקים שלמים בחיים היהודיים. עיר – נכון יותר: עיירה – כזאת מהוה ליובאוויטש, ששימשה, במשך מאה ושתים שנה וחדשיים, כמקום מושבם של ארבעה דורות נשיאי חב"ד וכמרכז לחסידות החב"דית על מאות אלפי חסידיה במרחבי רוסיה ובמדינות אחרות. | לכל עיר ועיירה יש פרק משלה בהיסטוריה היהודית, אך יש ערים ועיירות המייצגות תנועות שלמות וחלקים שלמים בחיים היהודיים. עיר – נכון יותר: עיירה – כזאת מהוה ליובאוויטש, ששימשה, במשך מאה ושתים שנה וחדשיים, כמקום מושבם של ארבעה דורות נשיאי חב"ד וכמרכז לחסידות החב"דית על מאות אלפי חסידיה במרחבי רוסיה ובמדינות אחרות. | ||
חסידות חב"ד שנוסדה | חסידות חב"ד שנוסדה ע"י אדמו"ר הזקן שניאור זלמן נ"ע, בעל ה"תניא", היא בסך הכל בת 175 שנה{{הערה|חסידות חב"ד נוסדה בשנת תקל"ב, ובשנת תש"ז – שנת הופעת הספר במקורו באידיש – מלאו לה, איפוא, 175 שנה.}}. פירוש הדבר שבתקופת של שבעים ושתים שנה ועשרה חדשים – היה מרכזה של חב"ד במקום אחר או שנדד בגולה. בראשית ייסודה היה המרכז בליוז'נא, שם נולדה למעשה חסידות חב"ד. מאוחר יותר עבר לליאדי, הקשורה יותר מכל מקום אחר בשמו של אדמו"ר הזקן. למן י"ח חשון, תרע"ו, בזמן מלחמת העולם הראשונה, כאשר ליובאוויטש נעזבה וכבוד קדושת אבי נ"ע נעלץ לעקור משם עם משפחתו – חדלה להיות ליובאוויטש מקום מושב האדמו"רים ומרכז חב"ד. ברם, השם "ליובאוויטש" ישאר לעד קשור עם חסידות חב"ד, יעורר תמיד זכרונות נעימים, ויבטא פרק מפואר בהיסטוריה היהודית. | ||
אופייני הדבר שלמרות העובדה שרק למן הדור השני לאדמו"רי משפחת שניאורסון קשורה ליובאוויטש קשר הדוק עם תולדות והתפתחות חסידות חב"ד – הרי כבר מראשית תקופת יסוד חב"ד, ואולי מיסוד החסידות בכלל וקודם לכן, תפסה היא את מקומה כאשר "נסתרים", "מקובלים" וצדיקים מסוגים וכיוונים שונים פעלו בחיי היהדות וסללו את הדרך להופעת הבעש"ט הקדוש. | אופייני הדבר שלמרות העובדה שרק למן הדור השני לאדמו"רי משפחת שניאורסון קשורה ליובאוויטש קשר הדוק עם תולדות והתפתחות חסידות חב"ד – הרי כבר מראשית תקופת יסוד חב"ד, ואולי מיסוד החסידות בכלל וקודם לכן, תפסה היא את מקומה כאשר "נסתרים", "מקובלים" וצדיקים מסוגים וכיוונים שונים פעלו בחיי היהדות וסללו את הדרך להופעת הבעש"ט הקדוש. | ||
| שורה 74: | שורה 74: | ||
זו הסיבה לעובדה שצדיקים נסתרים רבים קשרו אל גורלם עם ליובאוויטש והטביעו עליה את חותמם, עד שאנשים המתוודעים אל תולדותיה של ליובאוויטש, מראשית ייסודה, מתרשמים ממנה כעיר אגדית, הקשורה בפרק מרתק ומותח של חיים יהודים. | זו הסיבה לעובדה שצדיקים נסתרים רבים קשרו אל גורלם עם ליובאוויטש והטביעו עליה את חותמם, עד שאנשים המתוודעים אל תולדותיה של ליובאוויטש, מראשית ייסודה, מתרשמים ממנה כעיר אגדית, הקשורה בפרק מרתק ומותח של חיים יהודים. | ||
פרשת ייסודה של ליובאוויטש, בעבר הרחוק־רחוק, קשורה האישיות יהודית מענינת, שזכרה לא נשכח במשך הדורות עד לזמננו. שם האיש היה רבי מאיר, ונמנה על אותם צדיקים שרצו לחיות רק על יגיע כפיהם. כיון שלא רצה להשאר במקום מגוריו הישן, כי אם להניח בסיס חדש לקיומו וקיום יהודים נוספים – עזב, יחד אם שלש משפחות נוספות, את עירו והלך לחפש איזו שהיא פנה נדחת כדי להתנחל שם ולהתפרנס מעמל כפים. נראה שחלומו היה להקים כפר יהודי, רעיון שאומץ שנים רבות לאחר מכן | פרשת ייסודה של ליובאוויטש, בעבר הרחוק־רחוק, קשורה האישיות יהודית מענינת, שזכרה לא נשכח במשך הדורות עד לזמננו. שם האיש היה רבי מאיר, ונמנה על אותם צדיקים שרצו לחיות רק על יגיע כפיהם. כיון שלא רצה להשאר במקום מגוריו הישן, כי אם להניח בסיס חדש לקיומו וקיום יהודים נוספים – עזב, יחד אם שלש משפחות נוספות, את עירו והלך לחפש איזו שהיא פנה נדחת כדי להתנחל שם ולהתפרנס מעמל כפים. נראה שחלומו היה להקים כפר יהודי, רעיון שאומץ שנים רבות לאחר מכן ע"י אדמו"רי ליובאוויטש והגיע על־ידם לשלב מעשי ביותר. השטח שנבחר, עליו קמה ליובאוויטש, התאים מאוד להגשמת הרעיון, שכן היה מוקף יערות ונמצא לחופו של נהר. רבי מאיר והמשפחות שהלכו אתו התמסרו מיד לעבודה: חטבו עצים ביער ובנו להם בתים. | ||
שמו של הישוב הקטן עם ייסודו – אם בכלל חשבו מייסדיו לתת לו שם – לא ידוע. ברם, השם "ליובאוויטש", שניתן מאוחר יותר למושבה שנוסדה | שמו של הישוב הקטן עם ייסודו – אם בכלל חשבו מייסדיו לתת לו שם – לא ידוע. ברם, השם "ליובאוויטש", שניתן מאוחר יותר למושבה שנוסדה ע"י רבי מאיר, נועד לסמל ולאפיין את אישיותו של המייסד. | ||
לפי המוספר הצטיין רבי מאיר במיוחד באהבתו הגדולה ליהודים, ואף לאינם־יהודים. אהבת ישראל שלו היתה בלתי מוגבלת, וגם כלפי אחרים גילה אהבה. בפיו היה שגור הפתגם:"כל שרוח הבריות נוחה ממי הימינו – רוח המקום נוחה הימנו", וברור שרוח הבריות נוחה ממי שמתייחס בידידות ובחסד לכל אחד. | לפי המוספר הצטיין רבי מאיר במיוחד באהבתו הגדולה ליהודים, ואף לאינם־יהודים. אהבת ישראל שלו היתה בלתי מוגבלת, וגם כלפי אחרים גילה אהבה. בפיו היה שגור הפתגם:"כל שרוח הבריות נוחה ממי הימינו – רוח המקום נוחה הימנו", וברור שרוח הבריות נוחה ממי שמתייחס בידידות ובחסד לכל אחד. | ||
| שורה 82: | שורה 82: | ||
לא רק את האדם, בחיר היצורים, בלבד הוקיר רבי מאיר – כי אם גם את כל נברא, ואף אם זה בעלי־חיים ההולך על ארבע או מעופף בשמים. | לא רק את האדם, בחיר היצורים, בלבד הוקיר רבי מאיר – כי אם גם את כל נברא, ואף אם זה בעלי־חיים ההולך על ארבע או מעופף בשמים. | ||
מובן שרבי מאיר זה הרבה לגמול חסד עם יהודים ועם אינםי יהודים. כך נודע מיד שמו לתהלה בכל הסביבה ואף התפרסם למרחקים. אין, איפרא, כל חידוש בכך שכאשר הגיעו הדברים לידי קביעת שם לישוב החדש, שנוסד | מובן שרבי מאיר זה הרבה לגמול חסד עם יהודים ועם אינםי יהודים. כך נודע מיד שמו לתהלה בכל הסביבה ואף התפרסם למרחקים. אין, איפרא, כל חידוש בכך שכאשר הגיעו הדברים לידי קביעת שם לישוב החדש, שנוסד ע"י רבי מאיר, הותאם השם למעשיו האופייניים של המייסד. מה איפיין את רבי מאיר, אם לא מדת האהבה שלו, אהבה ליהודים, לאינם יהודים ולבעלי חיים? כך נקרא הישוב בשם "ליובא" שפירושו, ברוסית ובפולנית, "אהבה", ובמשך הזמן צורפה הסיומת "וויטש", צירוף שיצר את השם יליובאוויטש". | ||
כך היתה "ליובאוויטש" סמל לאהבת ישראל, אהבת הבריות, ועל הכל, כמובן, אהבת ה', בורא הכל. | כך היתה "ליובאוויטש" סמל לאהבת ישראל, אהבת הבריות, ועל הכל, כמובן, אהבת ה', בורא הכל. | ||
| שורה 108: | שורה 108: | ||
כנופיה של שודדי דרכים הסתתרה אז ביער שבין ליובאוויטש לבין דוברומיסל, וכל עובר אורח דרך היער הותקף ונשדד על־ידה. שודדים אלה לא הסתפקו בכך, שכן לא רצו, כנראה, להמתין עד שהקרבנות יבואו אליהם, הם הדלו להתנפל גם על הכפרים הסמוכים ולחמוס מן האכרים את כל רכושם, את סוסיהם, בקרם וצאנם. מובן שכל הסביבה היתה שרויה בפחד השודדים. | כנופיה של שודדי דרכים הסתתרה אז ביער שבין ליובאוויטש לבין דוברומיסל, וכל עובר אורח דרך היער הותקף ונשדד על־ידה. שודדים אלה לא הסתפקו בכך, שכן לא רצו, כנראה, להמתין עד שהקרבנות יבואו אליהם, הם הדלו להתנפל גם על הכפרים הסמוכים ולחמוס מן האכרים את כל רכושם, את סוסיהם, בקרם וצאנם. מובן שכל הסביבה היתה שרויה בפחד השודדים. | ||
משך זמן ניכר לא נפגעה ליובאוויטש עצמה | משך זמן ניכר לא נפגעה ליובאוויטש עצמה ע"י השודדים, שכן הללו לא העזו להכנס לעיירה שהיתה מאוכלסת במספר ניכר של תושבים. אלא שפעם אזרו אומץ ושנים מהם נשלחו ל"פעולה" בליובאוויטש. כנראה שחשו שפחדם נפל גם על בני ליובאוויטש והניחו שאיש לא יהין לעמוד נגדם. לא ידעו השודדים שבליובאוויטש נמצא רבי בנימין, שלמרות היותו יהודי כפרי פשוט, לכאורה, ניחן בכחות נסתרים. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ספר הזכרונות]] | [[קטגוריה:ספר הזכרונות]] | ||