|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{תניא}} | | {{פרק תניא}} |
| '''הוכח תוכיח את עמיתך'''
| |
| | |
| ==מבוא לפרק==
| |
| יתכן שאגרת זו נבחרה להיות האחרונה שבקונטרס אחרון והחותם '''לתניא כולו'''{{הערה|כידוע ש'''הכל''' הולך אחר החיתום.}}, משום שהיא מעוררת על הצורך בחיזוק כמה עניינים כלליים ויסודיים בעבודת השם{{הערה|ויש לומר שעד כמה שהעניינים מוזכרים כאן יסודיים, הנה כולם יחד עומדים כאחד על "יסוד היסודות", ה"עיקר הגדול" של עבודת ה': '''קבלת עול'''.}} בתפילה, בתורה ובמצוות.
| |
| | |
| הרבי מעיר אודות זה שהאגרת החותמת את התניא מסתיימת בדבר הנראה כשלילי{{הערה|ובפרט שלפי פשט הענינים היא כלל לא היתה אמורה להופיע שם.}}, כיון שבכך רמוז תכלית ופנימיות הכוונה של תורת החסידות, להפוך את ה'לעומת זה' ולגלות בו את האלוקות שבו{{הערה|[[שיחת י"ט כסלו תש"כ (פירושונים)|שיחת י"ט כסלו תש"כ]].}}.
| |
| | |
| ==גוף הפרק==
| |
| {{תבנית:ספר התניא/קונטרס אחרון - פרק ט'}}
| |
| | |
| ==סיכום הפרק==
| |
| באגרת זו מעורר הרבי על כמה עניינים, שלמרות חשיבותם משום מה נוהג ה"עולם" לזלזל בהם:
| |
| | |
| * להתפלל עם החזן מילה במילה, לא לחלום ולא לדבר.
| |
| * למצוא בכל קהילה אנשים המתפללים במתינות, ולמנות אותם כשליחי ציבור קבועים – איש איש ביומו.
| |
| * לחלק הש"ס לשנה בין אנשי הקהילה (וקהילה קטנה תצרף אליה אנשים מקהילה גדולה).
| |
| * לומר מידי שבוע את התמניא אפי, [[תהלים פרק קי"ט|פרק קי"ט בתהלים]].
| |
| * להיות בקי כל אחד ואחד בהלכות שבת.
| |
| * משך '''כל יום השבת''' להתאמץ במיוחד בכוונת התפילות ולהזהר '''מאד''' מדיבורים בטלים.
| |
| | |
| {{הערות שוליים}}
| |
| | |
| [[קטגוריה:תניא|ו]]
| |
| [[קטגוריה:תניא קונטרס אחרון|ט]]
| |