|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{תניא}} | | {{פרק תניא}} |
| '''פרק ז' – דרך האמת והישר לתשובה תתאה'''
| |
| | |
| ==מבוא לפרק==
| |
| בפרקים הקודמים הוסבר שהתשובה מחזירה את השפעת הקדושה למקומה{{הערה|שלא תוסיף עוד חיות בקליפות.}}, ובפרק זה יוסבר '''כיצד''' חוזרים בתשובה{{הערה|[[אגרת התשובה פרק א'|בפרק א']] הוסבר שתשובה היא עזיבת החטא בלבד, אך אין זה מספיק: דרך האמת והישר לתשובה (דהיינו, תשובה 'אמיתית', שאחריה לא יחזור עוד לסורו) היא להתבונן '''באריכות''', כל יום, בפגמים שגרם. צריך להקדיש לזה זמן, לחשוב בזה שוב ושוב – עד שההכרה '''תחדור ברגש''' ותגרום צער מורגש בלב.}}.
| |
| | |
| ==גוף הפרק==
| |
| {{ספר התניא/אגרת התשובה - פרק ז'}}
| |
| | |
| ==סיכום הפרק==
| |
| להפנמת '''גודל''' הפגם שגרמו העוונות יש להתבונן בשני דברים:
| |
| :'''א)''' לעורר בלב רחמים על השפעת השכינה, שבעוונות אלה "הוכרחה" לתת חיות לקליפות.
| |
| :'''ב)''' לכאוב את כאב הנשמה שנעקרה מחיי החיים, וירדה למקום הטומאה והמוות.
| |
| | |
| ובנוסף יש להפנים, שריבוי עוונות '''קלים''' יכולים לפגום '''יותר''' מעוון חמור אחד.
| |
| | |
| {{הערות שוליים}}
| |
| | |
| [[קטגוריה:תניא|ד]]
| |
| [[קטגוריה:אגרת התשובה|ז]]
| |