לקוטי שיחות חלק ל הוספות/ויחי: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הפעיל הגנה על הדף "לקוטי שיחות חלק ל הוספות ויחי": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
== ויחי == | == ויחי == | ||
. . . כתב כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א במכתבו מיום ד' סיון ה'תש"א (והעתקתיו ב[[היום יום י"ח טבת|"היום יום" ע' יב]]) אשר בהיות הצ"צ ילד ולמד את הכתוב ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה, תירגם לו מורו – ע"פ פי' בעה"ט – יעקב אבינו האָט געלעבט די זיבעצען בעסטע יאָהרן אין מצרים כשבא הביתה מהחדר שאל את זקנו אדמו"ר הזקן, היתכן שיעקב אבינו, בחיר האבות, יהיו מבחר שנות חייו י"ז שנה שגר בארץ מצרים ערות הארץ. | {{יישור טקסט|שני הצדדים|. . . כתב כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א במכתבו מיום ד' סיון ה'תש"א (והעתקתיו ב[[היום יום י"ח טבת|"היום יום" ע' יב]]) אשר בהיות הצ"צ ילד ולמד את הכתוב ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה, תירגם לו מורו – ע"פ פי' בעה"ט – יעקב אבינו האָט געלעבט די זיבעצען בעסטע יאָהרן אין מצרים כשבא הביתה מהחדר שאל את זקנו אדמו"ר הזקן, היתכן שיעקב אבינו, בחיר האבות, יהיו מבחר שנות חייו י"ז שנה שגר בארץ מצרים ערות הארץ. | ||
ויענהו אדמוה"ז: כתיב ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גשנה, ואיתא במדרש – מובא ברש"י – א"ר נחמי' להתקין לו בית תלמוד, שתהא שם תורה ושיהיו השבטים הוגים בתורה להורות לפניו גשנה, אַז מען לערנט תורה ווערט מען נעהנטער צום אויבערשטען ב"ה, און אויך אין מצרים איז געווען ויחי געלעבט עכ"ל. | ויענהו אדמוה"ז: כתיב ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גשנה, ואיתא במדרש – מובא ברש"י – א"ר נחמי' להתקין לו בית תלמוד, שתהא שם תורה ושיהיו השבטים הוגים בתורה להורות לפניו גשנה, אַז מען לערנט תורה ווערט מען נעהנטער צום אויבערשטען ב"ה, און אויך אין מצרים איז געווען ויחי געלעבט עכ"ל. | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
. . . אחכה מכתבו מבשר טוב . . בהקדם יעוין בת"י עה"פ נפתלי אילה, ובמדרש הובא בס' צרור המור נפתלי אילה שלוחה על נפתלי נאמר שהי' איש שלום ולו עשו אביו ואחיו שליח לבשר שלום, וי"ל שייכות נפתלי, מהירות ובשורות טובות ע"פ המבואר באוה"ת להצ"צ{{הערה|בראשית כרך ב שפ, א. '''המו"ל.'''}} שנפתלי הוא מל' תפלה וחבור מלמע' מעלה עד למטה מטה וכשהולך במהירות הוא אך טוב וחסד וכנודע בענין שקדים דאהרן (לקו"ת ס"פ קרח). | . . . אחכה מכתבו מבשר טוב . . בהקדם יעוין בת"י עה"פ נפתלי אילה, ובמדרש הובא בס' צרור המור נפתלי אילה שלוחה על נפתלי נאמר שהי' איש שלום ולו עשו אביו ואחיו שליח לבשר שלום, וי"ל שייכות נפתלי, מהירות ובשורות טובות ע"פ המבואר באוה"ת להצ"צ{{הערה|בראשית כרך ב שפ, א. '''המו"ל.'''}} שנפתלי הוא מל' תפלה וחבור מלמע' מעלה עד למטה מטה וכשהולך במהירות הוא אך טוב וחסד וכנודע בענין שקדים דאהרן (לקו"ת ס"פ קרח).}} | ||
<small>(ממכתב ג' ויחי, ה'תש"ז)</small> | <small>(ממכתב ג' ויחי, ה'תש"ז)</small> | ||
גרסה מ־01:12, 15 ביולי 2025
| לקוטי שיחות |
|---|
| חלק ל |
| בראשית א • בראשית ב • נח א • נח ב • נח ג • לך לך א • לך לך ב • לך לך ג • וירא א • וירא ב • וירא ג • חיי שרה א • חיי שרה ב • חיי שרה ג • תולדות א • תולדות ב • תולדות א • ויצא א • ויצא ב • ויצא ג • וישלח א • וישלח ב • וישלח ג • י"ט כסלו • וישב א • וישב ב • מקץ א • מקץ ב • חנוכה א • חנוכה ב • ויגש א • ויגש ב • ויגש ג • ויחי א • ויחי ב • ויחי ג • הוספות: בראשית • נח • לך לך • וירא • ויצא • וישלח • י"ט כסלו • וישב • י"ט כסלו־חנוכה • חנוכה • מקץ • ויגש • חורף • ויחי |
ויחי
ויענהו אדמוה"ז: כתיב ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גשנה, ואיתא במדרש – מובא ברש"י – א"ר נחמי' להתקין לו בית תלמוד, שתהא שם תורה ושיהיו השבטים הוגים בתורה להורות לפניו גשנה, אַז מען לערנט תורה ווערט מען נעהנטער צום אויבערשטען ב"ה, און אויך אין מצרים איז געווען ויחי געלעבט עכ"ל.
ויש להוסיף דיוק בזה אשר דוקא את יודא שלח, וי"ל הענין כי עדיין אינו מובן פי' אדמוה"ז אליבי' דבעה"ט גושנה, נעהנטער צום אויבערשטען ב"ה, נעשה ע"י לימוד התורה, ופשיטא אשר גם בהיותם בארץ ישראל הי' יעקב זקן ויושב בישיבה, וכמו שאר האבות (אלא שהכתוב משמיענו שאפילו במצרים הי' כן, ראה יומא כח, ב) ולמה נחשבים שני חייו במצרים דוקא למבחר שנותיו, ואי משום הריבוי הניצוצות שהיו דוקא במצרים (תו"א וארא ד"ה ויאמר גו' ויבלע מטה וראה פ' בא סד"ה בעצם) הרי לא נתבררו אלא זמן רב אח"כ אחרי שוימת כל הדור ההוא, ועוד שמלשון אדמוה"ז מוכח שתלוי בלמוד התורה ולא בבירור הניצוצות (ואי משום שכך היא דרכה של תורה חיי צער תחי' ואז אשריך וטוב לך כו', הרי זהו בנוגע לתענוגים, וכמ"ש פת במלח כו' ובזה הרי אדרבה במצרים דוקא אכלו את חלב הארץ, ולא מצינו זאת בהיותם בארץ כנען) – אבל לולא זאת הרי מצרים היא ערות הארץ וא"י שיצאו משם אוירה מחכים בלמוד התורה (ב"ב קנח, ב, ודוחק קצת לומר שאוירא מחכים רק משנכנסו ישראל לארץ וע"ד מרז"ל במגילה יד, א).
ולכן שלח לפניו את יודא דוקא, קבלת עול דעבד פשוט, אשר גם תענוג יש לו בעבודתו בקב"ע, כי תענוג האדון הוא תענוג שלו (ראה קונטרס עץ החיים ספי"ט, ד"ה אחרי ד"א תלכו תרס"ו ועוד) ותענוג האדון בזה עמוק הוא ביותר דוקא בלמוד התורה בארמ"צ, כי בענין עבודת הבירורים יש מקום בשכל שצ"ל הירידה למצרים וכנ"ל, משא"כ ת"ת שלכאורה הוא היפך השכל גם שכל דנה"א, אלא שהוא מעצה עמוקה של האדון גילוי העצמות (אור תורה ד"ה ידוע תדע), וע"י מדת יהודא גם להעבד תענוג עמוק ועצמי בזה, ולכן ע"י ת"ת במצרים דוקא הוא מבחר שני חייו.
(ממכתב ג' לפרשת ויחי יעקב בארץ מצרים, תש"ז)
. . . מעורר על דברי הרשב"ם עה"פ דן ידין, שהמפרש על שמשון לא ידע בעומק פשוטו וכו', והרי בכמה מדרשי חז"ל פירשו באופן האמור.
דיוק הרשב"ם, שפירושם הנ"ל הם מחלק הדרוש שבתורה ולא מחלק הפשט, ומבוארת שייכות הרשב"ם בזה יותר – בפירושו ריש פ' וישב, עיי"ש.
(ממכתב כ"ד טבת, תשי"ט)
(ממכתב ג' ויחי, ה'תש"ז)
הערות שוליים
- ↑ בראשית כרך ב שפ, א. המו"ל.