|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{תניא}} | | {{פרק תניא}} |
| '''סימן כ"ז – אהובי אחיי/ צדיקא דאתפטר'''{{ש}}רבי מנחם מענדל מוויטבסק (רבו של אדמו"ר הזקן) עלה לארץ בתקל"ז וכעבור 11 שנים הסתלק לעולמו. כשהגיעה הידיעה על כך לרוסיה{{הערה|כמה חודשים אחר כך, בתחילת תקמ"ט}} כתב אדמו"ר הזקן לחסידים אגרת ניחומין זו.
| |
| | |
| ==מבוא לאגרת==
| |
| לעיתים קרובות נהג אדמו"ר הזקן לומר "ביאור" על '''מאמרים''' – אך לעולם לא על ה'''אגרות''' שכתב{{הערה|הגיעו לידינו כ200 מכתבים של אדמו"ר הזקן, חלקם כלליים וחלקם פרטיים, ועל אף אחד מהם לא נמצא "ביאור" למעט זו.}} – למעט זו (שהיא '''היחידה''' שיש עליה גם ביאור). בשונה מ'נוהג העולם', ביאורי אדמו"ר הזקן לא באים לפשט את הנאמר, אלא '''עמוקים יותר''' מהמאמרים עצמם (וכן באגרת זו).
| |
| | |
| בשתי אגרות אלו מוסבר בהרחבה שחיי הצדיק אינם בשריים אלא רוחניים, ולכן אין הסתלקותו מפרידה אותו ממקושריו, ואדרבה: אחר הסתלקותו יכולים תלמידו להתקר אליו '''יותר'''{{הערה|דברי הרבי באגרת זו מתבססים על דברי הזוהר 'צדיקא דאתפטר אשתכח בכולהו עלמין יתיר מבחיוהי' [=צדיק שנפטר נמצא בכל העולמות יותר מבחייו].}}.
| |
| | |
| ==גוף האגרת==
| |
| {{ספר התניא/אגרת הקודש - סימן כ"ז}}
| |
| | |
| ==סיכום האגרת==
| |
| '''אהובי אחיי'''
| |
| אמרו חז"ל, שצדיק המסתלק משאיר חיים לכל ("שבק חיים לכל חי", שבק תרגומו השאיר). מסביר אדמו"ר הזקן שהכוונה היא הן ברוחניות והן בגשמיות:
| |
| | |
| '''ברוחניות:''' יכולים המקושרים אליו לקבל '''בפנימיות''' את חייו העצמיים (אמונה יראה ואהבה).
| |
| | |
| '''בעולם המעשה:'''
| |
| : א. הארה מעליית נשמתו פועלת על תלמידיו הרהורי תשובה והוספה במעשים טובים.
| |
| : ב. לאחר הסתלקותו מגין צדיק על העולם (בגשמיות) יותר מבחייו, והקרוב לו בחייו קודם לברכה.
| |
| | |
| ונמצא, שמכל הבחינות יכולים התלמידים להתקשר לצדיק אחרי הסתלקותו '''יותר''' מבחייו.
| |
| | |
| '''צדיקא דאתפטר'''
| |
| | |
| כאמור לעייל (במבוא) אגרת זו היא "ביאור" על הקודמת, אך לא ביאור המפשט אותה אלא אדרבה – המגלה בה עומק גדול יותר.
| |
| | |
| בתחילתה מוכיח אדמו"ר הזקן (מכמה פסוקים), את הנאמר באגרת שחיי הצדיק אינם בשריים (אלא אהבת ה', יראה ואמונה), ובהמשך מסביר כיצד יכולים תלמידיו לקבל מהם אחר הסתלקותו:
| |
| | |
| * '''קבלה הפנימית''' של עצם חיי הצדיק (שדובר עליה באגרת) היא '''מרוחו:''' לאחר ההסתלקות עולה רוח הצדיק '''לגן עדן''' (והיות ואויר גן עדן מתפשט סביב כל{{הערה|מאחר ואויר גן עדן אינו מוגבל הוא מתפשט סביב '''כל''' אדם.}} אדם), ולכן כשמתקשר לרבו באהבה יכול לקבל משם את עצם רוח רבו.
| |
| * '''הארה באופן מקיף''' המביאה למעשים טובים (שדובר עליה באגרת) היא '''מנשמתו''' (העולה גבוה יותר, '''למעלה''' מגן עדן).
| |
| | |
| {{הערות שוליים}}
| |
| | |
| [[קטגוריה:תניא|ה]]
| |
| [[קטגוריה:אגרת הקודש]]
| |