|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{ניווט | | {{פרק תניא}} |
| |כותרת=תרשים כולל של שער היחוד והאמונה
| |
| |הסתרה=כן
| |
| |מוסתר=כן
| |
| |תמונה=
| |
| |תוכן={{עץ תניא/שער היחוד והאמונה}}}}
| |
| {{תניא}}
| |
| '''פרק י - יחוד הספירות באלוקות, המשל והנמשל'''
| |
| | |
| ==מבוא לפרק==
| |
| למרות האמור בפרק [[שער היחוד והאמונה פרק ט'|הקודם]] '''שאין ביכולתנו''' להשיג את מהות יחוד הספירות עם עצמותו יתברך{{הערה|מאחר ואיננו יכולים להבין את אפילו את מהות הספירות (וכל שכן את מהות עצמותו יתברך) קל וחומר שאיננו יכולים להבין את מהות יחודם.}}, יבאר כעת אדמו"ר הזקן שבכל זאת אפשר '''קצת''' לקרב זאת לשכלנו - על ידי משל.
| |
| | |
| ==גוף הפרק==
| |
| {{ספר התניא/שער היחוד והאמונה - פרק י'}}
| |
| | |
| ==סיכום הפרק==
| |
| ===אופן ביטול הספירות===
| |
| ▪ [[שער היחוד והאמונה פרק ג'|בפרק ג']] המשיל הרבי את '''ביטול הנבראים''' לביטול האור '''לגוף''' השמש{{הערה|שאינו נחשב כמציאות לגבי מקורו.}}.
| |
| ▪ בפרק זה ממשיל הרבי את '''יחוד הספירות''' עם העצמות ליחוד האור עם '''המאור'''{{הערה|שבעודו במקורו אינם שני דברים שאחד בטל לשני - אלא נמצא רק המאור בלבד.}}.
| |
| | |
| ▪ אך צריך לבאר: אם הספירות אינן קיימות ובטלות לגבי עצם האלוקות (ורק הוא הנמצא היחידי) - כיצד מדברים על "חכמה", "חסד" וכו'? מסביר אדמו"ר הזקן שהספירות רק נראות '''לנבראים''' כמציאות. מאחר ולהם אין השגה במקורן '''הם''' מרגישים כאילו הספירות הן מציאות.
| |
| | |
| ===התכללות המידות===
| |
| אך מאחר ומצד האמת הספירות בטילות במציאות - כיצד אנו רואים הבדל בין חסד לגבורה? אין זה מפני שחסד וגבורה הן מציאות, אלא מפני שעצם האלוקות '''מתגלה''' פעם באופן כזה ופעם באופן אחר{{הערה|הכוונה '''שאותו''' האלוקים מתגלה פעם באופן חסד ופעם באופן גבורה. והמשל לזה הוא מאב המכה את בנו, שאפשרי בזה שני אופנים: כשההכאה באה מרצון לחנך פעולת הענישה נפרדת מאהבת האב. אבל אצל אב שמרוב אהבתו לא יכול לסבול התנהגות הבן (ומכהו) אין שני דברים - פעולת ההכאה היא רק ביטוי של האהבה, היא עצמה אהבה.}}.
| |
| | |
| {{הערות שוליים}}
| |
| | |
| [[קטגוריה:תניא|ג]]
| |
| [[קטגוריה:שער היחוד והאמונה|כ]]
| |