|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{ניווט | | {{פרק תניא}} |
| |כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים כ"ו-ל"ד)
| |
| |הסתרה=כן
| |
| |מוסתר=כן
| |
| |תמונה=
| |
| |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים כו-לד}}}}
| |
| {{תניא}}
| |
| '''פרק לא – מעלת המרירות: שמביאה לשמחה אמיתית'''
| |
| | |
| ==מבוא לפרק==
| |
| כדי לנצח את היצר לא מספיק להפטר מעצבות וטמטום הלב{{הערה|שלזה הובאו עצות בפרקים הקודמים, מ[[לקוטי אמרים פרק כ"ו|פרק כ"ו]] עד [[לקוטי אמרים פרק ל'|פרק ל']].}}, אלא צריך גם להיות בשמחה{{הערה|כפי שמתחיל אדמו"ר הזקן את ביאור כל העניין ב[[לקוטי אמרים פרק כ"ו|פרק כ"ו]].}}. מתחיל{{הערה|העצות לשמחה הן בשלושת הפרקים [[לקוטי אמרים פרק ל"א|ל"א]], [[לקוטי אמרים פרק ל"ג|ל"ג]]־[[לקוטי אמרים פרק ל"ד|ל"ד]], אך [[לקוטי אמרים פרק ל"ב|פרק ל"ב]] שבאמצע הוא עניין בפני עצמו, ראה שם.}} אם כן אדמו"ר הזקן להביא עצות להוספה בשמחה:
| |
| | |
| ==גוף הפרק==
| |
| {{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ל"א}}
| |
| | |
| ==סיכום הפרק==
| |
| העצות להיפטר מטמטום הלב{{הערה|שהובאו בשני הפרקים הקודמים: [[לקוטי אמרים פרק כ"ט|פרק כ"ט]] ו[[לקוטי אמרים פרק ל'|פרק ל']].}} מביאות לעצבות, והרי בתחילת [[לקוטי אמרים פרק כ"ו|פרק כ"ו]] הוסבר ש'''אי אפשר לנצח את היצר''' מתוך עצבות? מבאר אדמו"ר הזקן, שאדרבה: דוקא ע"י ביטוש עצמו יכול האדם להגיע לשמחה אמיתית:
| |
| | |
| :ראשית, מקור העצבות הוא אמנם בקליפות{{הערה|מאחר ומדובר בעצבות ממילי דשמיא הרי היא מהטוב שבקליפת נוגה, אך גם הטוב שבנוגה הוא עדיין קליפה ולא קדושה}}, אך היא מביאה למרירות – ומרירות היא קדושה ממש{{הערה|ובאה מצד הנפש האלוקית.}}.
| |
| | |
| :שנית, ככל שתגדל מרירות האדם על הגלות נשמתו כך '''תגדל השמחה''' על צאתה מהגלות{{הערה|תורה ומצוות מוציאים את הנשמה מהגלות.}}.
| |
| | |
| :ובנוסף, תוקף הנפש הבהמית לא צריך להפריע לשמחה בעבודת ה'{{הערה|בניגוד למה שנראה לנו, וכמשל עם ישראל שיצא ממצרים למרות שעדיין היו שקועים במ"ט שערי טומאה.}}, ואדרבה: ההתבוננות שעבודת ה' מעלה לקדושה גם את הנפש הבהמית{{הערה|והיא תכלית בריאת העולם}} תוסיף עוד שמחה.
| |
| | |
| {{הערות שוליים}}
| |
| | |
| [[קטגוריה:תניא|ב]]
| |
| [[קטגוריה:לקוטי אמרים]]
| |