|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{ניווט | | {{פרק תניא}} |
| |כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים מ"א-נ')
| |
| |הסתרה=כן
| |
| |מוסתר=כן
| |
| |תמונה=
| |
| |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים מא-נ}}}}
| |
| {{תניא}}
| |
| '''פרק מט: מסירות נפש על אהבת ה''''
| |
| | |
| ==מבוא לפרק==
| |
| פרק זה מסכם את המידה כנגד מידה שצריכה להיות לאדם באהבת ה':{{ש}}
| |
| כשם שהקב"ה מרוב רצונו בנו ואהבתו אותנו סילק את אורו האין סופי וצמצם עצמו בלי גבול, כך ראוי לנו להניח ולעזוב הכל מנפש ועד בשר, ולהפקיר הכל בשביל לדבקה בו יתברך ולא יהיה שום מונע מבית ומבחוץ –{{ש}}
| |
| לא גוף ולא נפש ולא ממון ולא אשה ובנים.
| |
| | |
| ==גוף הפרק==
| |
| {{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק מ"ט}}
| |
| | |
| ==סיכום הפרק==
| |
| :* בתחילת הפרק מסביר אדמו"ר הזקן, שתכלית הצמצומים (שהתבארו [[לקוטי אמרים פרק מ"ח|בפרק הקודם]]) היא בריאת האדם (ומביא לזה ראיה).
| |
| :* בהמשך מוסבר, שהתבוננות עמוקה בזה תביא אותו לדביקות נפלאה.
| |
| :* ובסיום – שכשיעיין בתורה מתוך דביקות זו ובפרט כשיוציא בפיו תתגלה אלוקותו בעולם.
| |
| | |
| וזו כל תכלית האדם, ותכלית השתלשלות העולמות, ותכלית הבריאה כולה.
| |
| | |
| [[קטגוריה:תניא|ב]]
| |
| [[קטגוריה:לקוטי אמרים]]
| |