עמוד ראשי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 74: | שורה 74: | ||
{{עמוד ראשי/תיבה | {{עמוד ראשי/תיבה | ||
|שם=מיזמי חב"דפדיה | |||
|תמונה=[[קובץ:סמל חבדפדיה.png|25px|חב"דפדיה]] | |תמונה=[[קובץ:סמל חבדפדיה.png|25px|חב"דפדיה]] | ||
|רוחב=33 | |רוחב=33 | ||
|צבע=כחול | |||
|צבע= | |||
|title=מיזמי חב"דפדיה | |title=מיזמי חב"דפדיה | ||
|id=mf-otherProjects | |id=mf-otherProjects | ||
|תוכן= | |תוכן={{עמוד ראשי/מיזמים}} | ||
{{עמוד ראשי/מיזמים}} | }} | ||
---- | ---- | ||
'''{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|5|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד}}}}''' | '''{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|5|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד}}}}''' | ||
גרסה מ־17:04, 15 ביולי 2025
חב"דטקסט הינו מאגר ספרים חב"די לקריאה, כתיבה ועריכה. מטרתנו היא הפצת תורת חסידות חב"ד תוך דגש על ספרי גאולה ומשיח. המיזם מביא גם ספרים אחרים הקשורים בחסידות חב"ד וביהדות בכלל.
בחב"דטקסט יש כעת: 209 ספרים, בהם יש 1541 יחידות טקסט. הצטרפו למיזם!
בחב"דטקסט יש כעת: 209 ספרים, בהם יש 1541 יחידות טקסט. הצטרפו למיזם!
ספרי אדמו"ר הזקן
ספרי אדמו"ר האמצעי
ספרי אדמו"ר הצמח צדק
ספרי אדמו"ר המהר"ש
ספרי אדמו"ר הרש"ב
ספרי אדמו"ר הריי"צ
ספרי אדמו"ר שליט"א
ספרי יהדות
ספרי חסידים
ספרי גאולה ומשיח
|
|
| |
| הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים בשנת תש"ו, הדפיס כ"ק אדמו"ר שליט"א את "הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים", בה ליקט וערך מאות ביאורים מעשרות ספרים על סדר ונוסח ההגדה, בעיקר ע"פ נוסח אדמו"ר הזקן ופסקיו, בתוספת ליקוט מנהגים עבור חסידי חב"ד. |
בואו לתרום
הצטרפו למיזם, ובואו לתרום ולהשלים את החסר:
ראו עוד >
טקסטים חדשים

מזמן יציאת מצרים נקראו בני ישראל צבאות השם. ההפרש בין עבדים – שנקראו כן בני ישראל – וצבאות הוא: עבד עושה עבודת רבו – ובזה כמה דרגות נוקב מרגליות, עושה שאר מלאכות, עושה מלאכות פשוטות - ויש בזה יגיעה ועמל רב, אבל אין זה ענין של מסירת נפש. צבא הם במלחמת תנופה, ועומדים על משמרתם בתכלית התוקף מבלי התפעל מהמנגד ושונא, ועבודתם זו אינה ענין של השגה, כי הם מתנהגים על פי הוראת מצביאם. והנה נשמות ישראל במצרים היו בתכלית השפלות בעינוים קשים ומרים, ועם זה לא שינו שמם ולשונם ולבושיהם, ועמדו על משמרתם בתכלית החוזק, כי ידעו שהקדוש ברוך הוא הבטיח לגאול אותם, והמתנהג בזה במצב זה הוא מצבא ה', דה' עוזרו בדרך מלמעלה מן הטבע.
התניא היומי

לקוטי אמרים פרק לט
וכשעוסק שלא לשמה ממש לשום איזו פניה לכבוד עצמו כגון להיות ת"ח וכהאי גוונא אזי אותה פניה שמצד הקליפה דנוגה מתלבשת בתורתו והתורה היא בבחי' גלות בתוך הקליפה לפי שעה עד אשר יעשה תשובה שמביאה רפואה לעולם שבשובו אל ה' גם תורתו שבה עמו ולכן אמרו רז"ל לעולם יעסוק אדם וכו' שמתוך שלא לשמה בא לשמה בודאי שבודאי סופו לעשות תשובה בגלגול זה או בגלגול אחר כי לא ידח ממנו נדח אך כשעושה סתם לא לשמה ולא שלא לשמה אין הדבר תלוי בתשובה אלא מיד שחוזר ולומד דבר זה לשמה הרי גם מה שלמד בסתם מתחבר ומצטרף ללימוד זה ופרחא לעילא מאחר שלא נתלבש בו עדיין שום קליפה דנוגה ולכן לעולם יעסוק אדם כו' וכן הענין בתפלה שלא בכוונה כמ"ש בזהר:
מיזמי חב"דפדיה
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד
