11,477
עריכות
מ (החלפת טקסט – "על ידי" ב־"ע"י") תגית: שחזור ידני |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דבר מלכות}} | {{דבר מלכות}} | ||
== שיחת אור ליום ה' פ' ויגש, ה' טבת* ה'תשנ"ב == | == שיחת אור ליום ה' פ' ויגש, ה' טבת* ה'תשנ"ב == | ||
{{יישור טקסט|שני הצדדים| | |||
=== – אחרי תפלת ערבית – === | === – אחרי תפלת ערבית – === | ||
====– תרגום מאידית –==== | ====– תרגום מאידית –==== | ||
| שורה 42: | שורה 43: | ||
ד. ויש להוסיף ולקשר כל הנ"ל – ע"ד הרמז – לפרשת השבוע, פ' ויגש: | ד. ויש להוסיף ולקשר כל הנ"ל – ע"ד הרמז – לפרשת השבוע, פ' ויגש: | ||
איתא בזהר{{הערה|ח"א ריש פרשתנו (רה, ב). וראה סה"מ מלוקט ח"ה ע' קכח. '''וש"נ'''.}}, ש"ויגש אליו יהודה" הוא הענין דסמיכת{{הערה|ברכות ד, ב. שם ט, ב. רמב"ם הל' תפלה פ"ז הי"ז. טושו"ע או"ח סי' ס"ו ס"ח. שו"ע אדה"ז שם ס"ט. טושו"ע ודאדה"ז שם ר"ס קיא.}} גאולה לתפלה (שמברכת "גאל ישראל" עוברים מיד – בלי שום הפסק – לתפלת העמידה, מתחיל עם הפסוק{{הערה|תהלים נא, יז.}} "אדנ־י שפתי תפתח גו'", ש"כתפלה{{הערה|ברכות שבהערה 23.}} אריכתא דמיא"{{הערה|ועד"ז ברכת השכיבנו בתפלת ערבית – ש"כגאולה אריכתא דמיא" (שם).}}). | איתא בזהר{{הערה|ח"א ריש פרשתנו (רה, ב). וראה סה"מ מלוקט ח"ה ע' קכח. '''וש"נ'''.}}, ש"ויגש אליו יהודה" הוא הענין דסמיכת{{הערה|ברכות ד, ב. שם ט, ב. רמב"ם הל' תפלה פ"ז הי"ז. טושו"ע או"ח סי' ס"ו ס"ח. שו"ע אדה"ז שם ס"ט. טושו"ע ודאדה"ז שם ר"ס קיא.}} גאולה לתפלה (שמברכת "גאל ישראל" עוברים מיד – בלי שום הפסק – לתפלת העמידה, מתחיל עם הפסוק{{הערה|[[תהלים פרק נ"א|תהלים נא, יז]].}} "אדנ־י שפתי תפתח גו'", ש"כתפלה{{הערה|ברכות שבהערה 23.}} אריכתא דמיא"{{הערה|ועד"ז ברכת השכיבנו בתפלת ערבית – ש"כגאולה אריכתא דמיא" (שם).}}). | ||
עיקר{{הערה|ראה שו"ע אדה"ז שם ס"ב (מב"י שם): "לימוד זה (ממ"ש (תהלים יט, טו) יהיו לרצון וגו' צורי וכתיב אחריו (שם כ, ב) יענך ה' ביום צרה) אינו אלא סמך בעלמא ועיקר סמיכת גאולה לתפלה הוא מדברי חכמים וכו'".}} הטעם על סמיכת גאולה לתפלה הוא בכדי שתתקבל התפלה, כדאיתא בירושלמי{{הערה|ברכות פ"א ה"א. הובא בפרש"י ברכות ד, ב ד"ה זה הסומך. טור ושו"ע אדה"ז שם.}} "כל מי שאינו תוכף לגאולה תפלה למה הוא דומה לאוהבו של מלך שבא והרתיק (ודפק{{הערה|פני משה לירושלמי שם. וכ"ה הלשון במקומות שבהערה הקודמת.}}) על פתחו של מלך, יצא לידע מה הוא מבקש ומצאו שהפליג, עוד הוא הפליג (גם המלך הפליג ממנו{{הערה|פ"מ שם.}})". | עיקר{{הערה|ראה שו"ע אדה"ז שם ס"ב (מב"י שם): "לימוד זה (ממ"ש ([[תהלים פרק י"ט|תהלים יט, טו]]) יהיו לרצון וגו' צורי וכתיב אחריו (שם כ, ב) יענך ה' ביום צרה) אינו אלא סמך בעלמא ועיקר סמיכת גאולה לתפלה הוא מדברי חכמים וכו'".}} הטעם על סמיכת גאולה לתפלה הוא בכדי שתתקבל התפלה, כדאיתא בירושלמי{{הערה|ברכות פ"א ה"א. הובא בפרש"י ברכות ד, ב ד"ה זה הסומך. טור ושו"ע אדה"ז שם.}} "כל מי שאינו תוכף לגאולה תפלה למה הוא דומה לאוהבו של מלך שבא והרתיק (ודפק{{הערה|פני משה לירושלמי שם. וכ"ה הלשון במקומות שבהערה הקודמת.}}) על פתחו של מלך, יצא לידע מה הוא מבקש ומצאו שהפליג, עוד הוא הפליג (גם המלך הפליג ממנו{{הערה|פ"מ שם.}})". | ||
מעין ועל־דרך זה הוא גם בנידון־דידן: | מעין ועל־דרך זה הוא גם בנידון־דידן: | ||
| שורה 50: | שורה 51: | ||
ה' טבת הוא יום שקשור עם ענין ה"'''גאולה'''" – הגאולה והפדיון דספרי רבותינו נשיאינו (כנ"ל סעיף א). ותיכף בסמיכות לה"גאולה" קיימת ה"'''תפלה'''" ובקשה כו' על הספרים שעדיין מחכים לפדיונם, ועוד ועיקר – התפלה על הפדיון הכללי בגאולה האמיתית והשלימה (כנ"ל ס"א ואילך). | ה' טבת הוא יום שקשור עם ענין ה"'''גאולה'''" – הגאולה והפדיון דספרי רבותינו נשיאינו (כנ"ל סעיף א). ותיכף בסמיכות לה"גאולה" קיימת ה"'''תפלה'''" ובקשה כו' על הספרים שעדיין מחכים לפדיונם, ועוד ועיקר – התפלה על הפדיון הכללי בגאולה האמיתית והשלימה (כנ"ל ס"א ואילך). | ||
ועי"ז שהתפלה באה בסמיכות לגאולה, ובנדו"ד – שהתפלות הנ"ל באות בסמיכות להפעולה ד"גאולה" – הפדיון שבויים שנפעל ביום זה, ה' טבת{{הערה|ביחד עם השבח וההודאה להשי"ת על "גאולה" זו, מעין וע"ד ברכת "גאל ישראל" – ש"מרצהו (להקב"ה) בתשבחות וקלוסין של יצי"מ והוא מתקרב אליו, ובעודו קרוב אליו יש לו לתבוע צרכיו" (פרש"י שם).}} – ה"ז פועל, שהקב"ה יקבל את תפלות בני ישראל, ותיכף ומיד{{הערה|די"ל, שכשם שסמיכת גאולה לתפלה היא באופן שאין שום הפסק ביניהן [גם לא באמירת פסוקי תורה, שלכן אחז"ל שהפסוק אדנ"י שפתי תפתח גו' כתפלה אריכתא דמיא, כנ"ל בפנים (ראה הגמ"י הל' תפלה פ"ב אות ד. מרדכי לברכות ט, ב. טושו"ע ואדה"ז או"ח ר"ס קיא)], עד"ז הוא גם בנוגע למילוי הבקשות שבתפלה (שנפעל ע"י סמיכת גאולה לתפלה, כבפנים) – שהוא בסמיכות ממש להתפלה והבקשה. | ועי"ז שהתפלה באה בסמיכות לגאולה, ובנדו"ד – שהתפלות הנ"ל באות בסמיכות להפעולה ד"גאולה" – הפדיון שבויים שנפעל ביום זה, ה' טבת{{הערה|ביחד עם השבח וההודאה להשי"ת על "גאולה" זו, מעין וע"ד ברכת "גאל ישראל" – ש"מרצהו (להקב"ה) בתשבחות וקלוסין של יצי"מ והוא מתקרב אליו, ובעודו קרוב אליו יש לו לתבוע צרכיו" (פרש"י שם).}} – ה"ז פועל, שהקב"ה יקבל את תפלות בני ישראל, ותיכף ומיד{{הערה|די"ל, שכשם שסמיכת גאולה לתפלה היא באופן שאין שום הפסק ביניהן [גם לא באמירת פסוקי תורה, שלכן אחז"ל שהפסוק אדנ"י שפתי תפתח גו' כתפלה אריכתא דמיא, כנ"ל בפנים (ראה הגמ"י הל' תפלה פ"ב אות ד. מרדכי לברכות ט, ב. טושו"ע ואדה"ז או"ח ר"ס קיא)], עד"ז הוא גם בנוגע למילוי הבקשות שבתפלה (שנפעל ע"י סמיכת גאולה לתפלה, כבפנים) – שהוא בסמיכות ממש להתפלה והבקשה.{{ש}}וראה [אגרת התשובה פרק י"א|תניא אגה"ת פי"א]] (ק, א): ואילו לא היינו חוזרים וחוטאים היינו נגאלין מיד כמו שאנו מברכין בא"י גואל ישראל (וראה גם לעיל שם בנוגע לבקשת הסליחה בברכת סלח לנו).}} יפדה את כל הספרים, ויפדה את כל בנ"י בגאולה האמיתית והשלימה; | ||
וראה תניא אגה"ת פי"א (ק, א): ואילו לא היינו חוזרים וחוטאים היינו נגאלין מיד כמו שאנו מברכין בא"י גואל ישראל (וראה גם לעיל שם בנוגע לבקשת הסליחה בברכת סלח לנו).}} יפדה את כל הספרים, ויפדה את כל בנ"י בגאולה האמיתית והשלימה; | |||
ו"בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו"{{הערה|בא י, ט.}} הולכים ביחד עם כל הספרים – הן הספרים שכבר הוחזרו, והן הספרים (וכת"י) שישובו תיכף ומיד ממש – לארצנו הקדושה. | ו"בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו"{{הערה|בא י, ט.}} הולכים ביחד עם כל הספרים – הן הספרים שכבר הוחזרו, והן הספרים (וכת"י) שישובו תיכף ומיד ממש – לארצנו הקדושה. | ||
ה. על פי מ"ש (בהמשך ל"ציון במשפט תפדה", כנ"ל ס"ג) "'''ושבי'''' בצדקה"<ref name=":0" />, ז.א. שצדקה פועלת את הענין דפדיון שבויים (וכמאחז"ל{{הערה|ב"ב י, א. וראה תניא פל"ז (מח, ב).}} "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה") – נעשה כעת כאו"א מכם שליח לצדקה. יתנו שתי שטרות: שטר אחד שבו כל אחד יכול לעשות כטוב בעיניו, ושטר נוסף לתת לצדקה. | ה. על פי מ"ש (בהמשך ל"ציון במשפט תפדה", כנ"ל ס"ג) "'''ושבי'''' בצדקה"<ref name=":0" />, ז.א. שצדקה פועלת את הענין דפדיון שבויים (וכמאחז"ל{{הערה|ב"ב י, א. וראה [[לקוטי אמרים פרק ל"ז|תניא פל"ז]] (מח, ב).}} "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה") – נעשה כעת כאו"א מכם שליח לצדקה. יתנו שתי שטרות: שטר אחד שבו כל אחד יכול לעשות כטוב בעיניו, ושטר נוסף לתת לצדקה. | ||
ויה"ר שקיום מצות הצדקה לא רק יקרב ויזרז את הגאולה, אשר גם בזירוז ישנם כמה שיעורים ואופנים, אלא שיהי' זירוז ע"ד סמיכות גאולה לתפלה – שזה בלי שום הפסק. ז.א. שעל־ידי מעשה הצדקה ישנה תיכף ומיד (ועוד לפני המשך הדיבור בכל דברים אלו) הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו (ביחד עם אלי' הנביא זכור לטוב המבשר את הגאולה{{הערה|פרש"י בחוקותי כו, מב. ועוד.}}). ובמילא יתנו לצדקה (וכל המשך הענינים שלאח"ז) בארצנו הקדושה, ובירושלים עיה"ק, ובהר הקודש. – [ואם ח"ו יהי' עיכוב, יתנו זאת בזריזות כאו"א במקומו ובעירו, ובהוספה מדילי']. | ויה"ר שקיום מצות הצדקה לא רק יקרב ויזרז את הגאולה, אשר גם בזירוז ישנם כמה שיעורים ואופנים, אלא שיהי' זירוז ע"ד סמיכות גאולה לתפלה – שזה בלי שום הפסק. ז.א. שעל־ידי מעשה הצדקה ישנה תיכף ומיד (ועוד לפני המשך הדיבור בכל דברים אלו) הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו (ביחד עם אלי' הנביא זכור לטוב המבשר את הגאולה{{הערה|פרש"י בחוקותי כו, מב. ועוד.}}). ובמילא יתנו לצדקה (וכל המשך הענינים שלאח"ז) בארצנו הקדושה, ובירושלים עיה"ק, ובהר הקודש. – [ואם ח"ו יהי' עיכוב, יתנו זאת בזריזות כאו"א במקומו ובעירו, ובהוספה מדילי']. | ||
| שורה 66: | שורה 65: | ||
[כ"ק אדמו"ר שליט"א נתן לכאו"א מהנוכחים שיחיו ב' שטרות של דולר, הא' – לעשות בו כטוב בעיניהם, והב' – לתתו (או חילופו) לצדקה]. | [כ"ק אדמו"ר שליט"א נתן לכאו"א מהנוכחים שיחיו ב' שטרות של דולר, הא' – לעשות בו כטוב בעיניהם, והב' – לתתו (או חילופו) לצדקה]. | ||
{{הערות שוליים}}*) היום בו "דידן נצח" באופן גלוי לעיני כל העמים (בבית המשפט הפדרלי) בנוגע לספרי וכתבי רבותינו נשיאינו שבספריית ליובאַוויטש. | {{הערות שוליים}}*) היום בו "דידן נצח" באופן גלוי לעיני כל העמים (בבית המשפט הפדרלי) בנוגע לספרי וכתבי רבותינו נשיאינו שבספריית ליובאַוויטש.}} | ||
[[קטגוריה:דבר מלכות|א]] | [[קטגוריה:דבר מלכות|א]] | ||
[[קטגוריה:דבר מלכות ספר בראשית|נ]] | [[קטגוריה:דבר מלכות ספר בראשית|נ]] | ||