לקוטי אמרים · פרק יח: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דטקסט, מאגר ספרים חב"דים חופשי בגרסת טקסט.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (גרסה אחת יובאה)
(החלפת הדף בתוכן "{{פרק תניא|פרק=יח|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק י"ח}}}} {{סדרה|הקודם=פרק י"ז|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=פרק י"ט}} קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא")
תגית: החלפה
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט
|כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים י"ג-כ"ה)
|הסתרה=כן
|מוסתר=כן
|תמונה=
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים יג-כה}}}}
{{תניא}}
'''פרק י"ח - האהבה המסותרת'''
==מבוא לפרק==
עבודת השם שהתבארה בפרקים הקודמים אמנם קרובה, אבל לא '''מאד'''. הרי ישנם אנשים{{הערה|בלשון [[אדמו"ר הזקן]] "מי שאין דעתו יפה".}} שהמוח והלב שנתן להם הקב"ה לא יכולים להוליד [[אהבת ה'|אהבת]] ו[[יראת השם]]. בפרק זה מתחיל אדמו"ר הזקן להסביר שישנה דרך נוספת לעבוד את השם, והיא קרובה מאד לכל אחד ואחת: במקום להוליד אהבה חדשה{{הערה|על ידי התבוננות, כמבואר בפרקים הקודמים.}}, יכול הוא לעורר את האהבה הקיימת אצלו{{הערה|שכל יהודי נולד איתה. והיא הנקראת "[[אהבה מסותרת]]", משום שבדרך כלל לא רק שאינה גלויה אלא עוד זאת שאיננו מודעים כלל לקיומה.}}. אלא שכדי להבין כיצד מעוררים אותה יש להבין תחילה מהי.
בפרקים הבאים{{הערה|י"ח עד כ"ה.}} תוסבר מהות אהבה זו וכיצד מעוררים אותה.
'''בפרקים י"ח-[[ליקוטי אמרים - פרק י"ט|י"ט]]''' מוסברים שורשה, עניינה, ופעולתה של האהבה המסותרת.
'''בפרקים [[ליקוטי אמרים - פרק כ'|כ']]-[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ב|כ"ב]]''' מוסברים הדביקות שנפעלת אצל יהודי על ידי [[אחדות השם]], לעומת הפירוד שגורמת אצלו [[עבודה זרה]].
'''בפרקים [[ליקוטי אמרים - פרק כ"ג|כ"ג]]-[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ד|כ"ד]]''' מוסבר שדביקות ופירוד אלו הם לא רק על ידי [[קידוש השם]] ועבודה זרה, אלא על ידי כל מצווה, וכל עבירה.
ועל סמך כל זה יוסבר ב[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ה|פרק כ"ה]] '''כיצד קרוב מאד''' לכל אחד ואחת לעורר אצל עצמו אהבה זו.
==גוף הפרק==
{{פרק תניא|פרק=יח|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק י"ח}}}}
{{פרק תניא|פרק=יח|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק י"ח}}}}
==סיכום הפרק==
בשני הפרקים הראשונים (של ההסבר איך מעוררים את האהבה המסותרת (י"ח-י"ט)) מסביר הרבי את מהותה של האהבה המסותרת: שורשה, עניינה, כיצד היא ירושה לנו וכיצד היא כוללת גם יראה. בפרק הנוכחי מוסברים שניים מתוך ארבעת העניינים:
'''כיצד היא ירושה לנו''' - ה[[אבות]] הקדושים זכו לנו בעבודתם{{הערה|לכל אחד מישראל יש בטבעו קדושה שהיא האהבה המסותרת, והבאה בירושה מהאבות הקדושים שמורישים לנו [[נפש רוח ונשמה]] דקדושה, כי לכל אחד מישראל יש שורש לכל הפחות ב[[מלכות דעשיה]], שבה מלובש בהעלם כל הספירות העליונות עד חכמה דאצילות, ומכח זה יש לכל אחד מישראל כח למסירות נפש על קידוש השם, אפילו לקל שבקלים.}}, שלכל צאצאיהם עד עולם תהיה נשמה קדושה.
'''שורשה''' - שורש הנשמה הוא מאור אין סוף ברוך הוא, המתלבש בחכמה שבנפש של כל יהודי - אפילו קל שבקלים.
==מושגים יסודיים בפרק==
*[[אהבה טבעית]]
*[[ירושה]]
*[[מסירות נפש]]
*[[חכמה]]
{{הערות שוליים}}
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק י"ז|פרק י"ז]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק י"ט|פרק י"ט]]}}
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק י"ז|פרק י"ז]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק י"ט|פרק י"ט]]}}
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]

גרסה מ־02:59, 27 ביוני 2024

►►               פרק יח               ◄◄

פרק יח

הקודם:
פרק י"ז
פרקי לקוטי אמרים הבא:
פרק י"ט