תבנית:רש"י/יהושע פרק ה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הפעיל הגנה על הדף "תבנית:רש"י/יהושע פרק ה": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{יישור טקסט|שני הצדדים| | {{יישור טקסט|שני הצדדים| | ||
(א) ''' | (א) '''אשר בעבר הירדן ימה.''' {{גופן|לצד שעברו בני ישראל הוא צד של מערבי ועד עכשיו היו בעבר מזרחי|רשי}}: | ||
(ב) ''' | (ב) '''חרבות צורים.''' {{גופן|כתרגומו אזמלון חריפין וכן ([[תהלים פרק פט|תהלים פט, מד]]) אף תשיב צור חרבו כשהחריפות נהפך לצדדין ואינו חותך יפה וכן ([[ישעיה פרק נד|ישעיה נד, יז]]) כל כלי יוצר עליך|רשי}}: '''שנית.''' {{גופן|שמלו כבר בליל יציאתם ממצרים קהל גדול יחד וזו פעם שנית שכל הארבעים שנה שהיו במדבר לא נשבה להם רוח צפונית ולא היה להם יום נוח למול כמו ששנינו (יבמות עא, ב) ורבותינו אמרו (שם) שנית זו פריעת מילה שלא נתנה לאברהם אבינו|רשי}}: | ||
(ג) ''' | (ג) '''גבעת הערלות.''' {{גופן|על שם המאורע נקרא שנעשה כמין גבעה|רשי}}: | ||
(ד) ''' | (ד) '''וזה הדבר.''' {{גופן|על ידי דבור מל אותם אמר להם סבורים אתם לירש את הארץ ערלים לא כך נאמר לאברהם ([[בראשית פרק יז|בראשית יז, ט]]) ואתה את בריתי תשמור וגו' ([[בראשית פרק יז|שם ח]]) ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך|רשי}}: '''כל העם היוצא.''' {{גופן|לא היה אחד מהם כאן שכלם מתו והם היו מולים שנאמר כי מולים היו|רשי}}: | ||
( | (ה) '''לא מלו.''' {{גופן|כמו שפירשתי שלא נשבה רוח צפונית והם שמלו עכשיו|רשי}}: | ||
(ז) ''' | (ז) '''ואת בניהם הקים תחתם.''' {{גופן|ואת בניהם שהקים תחתיהם הם הילודים במדבר אותם מל יהושוע|רשי}}: | ||
(ח) ''' | (ח) '''וישבו תחתם.''' {{גופן|באתריהון ולא צרו על העיר|רשי}}: '''עד חיותם.''' {{גופן|מן המכה|רשי}}: | ||
(ט) ''' | (ט) '''גלותי.''' {{גופן|הסירותי את חרפת מצרים שהיו אומרים ראו כי רעה נגד פניכם כוכב אחד יש ששמו רעה והוא סימן של דם רואין אנו אותו עליכם במדבר והוא שאמר משה במדבר ([[שמות פרק לב|שמות לב, יב]]) למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם והם אינם יודעים שהוא דם מילה וכשמלו בימי יהושוע ובא אותו הדם הוסרה אותה החרפה שעדיין ערב רב שעלו עמהם היו מונים להם כך דרש ר' משה הדרשן|רשי}}: '''גלות.''' {{גופן|הסירותי כמו ([[תהלים פרק קיט|תהלים קיט, כב]]) גל מעלי חרפה ([[בראשית פרק כט|בראשית כט, י]]) ויגל את האבן|רשי}}: | ||
( | (יא) '''ממחרת הפסח.''' {{גופן|יום הנפת העומר שהקריבו עומר תחלה ומז' באדר שמת משה שפסק המן היו מסתפקין עד עכשיו ממן שבכליהם שלקטו בשבעה באדר שנאמר ([[שמות פרק טז|שמות טז, לה]]) את המן אכלו ארבעים שנה והלא מ' שנה חסר שלשים יום שהרי תחלת ירידת המן בט"ו באייר אמור מעתה בחררה שהוציאו ישראל ממצרים טעמו טעם מן|רשי}}: | ||
( | (יב) '''ולא היה עוד לבני ישראל מן.''' {{גופן|לפיכך ויאכלו מעבור הארץ אם היה להם מן לא היו אוכלים מן התבואה שהמן היה נוח להם משל אומר לתינוק מפני מה אתה אוכל פת שעורין לפי שאין לי פת חטין לכך נאמר ולא היה עוד וגו'|רשי}}: | ||
( | (יג) '''בהיות יהושוע ביריחו.''' {{גופן|מכאן לעיבורה של עיר שהיא מן העיר שאי אפשר לומר בתוך יריחו|רשי}}: '''הלנו אתה.''' {{גופן|הלמסעדנא אתיתא|רשי}}: | ||
( | (יד) '''עתה באתי.''' {{גופן|לעזרתך שאין אדם יכול להלחם עליה ולתופשה להפיל החומה אבל בימי משה רבך באתי ולא חפץ בי שנאמר ([[שמות פרק לג|שמות לג, טו]]) אם אין פניך הולכים וגו'|רשי}}: | ||
( | (טו) '''שר צבא ה'.''' {{גופן|ישראל שהוא צבא לה' ומיכאל היה שנאמר ([[דניאל פרק י|דניאל י, כא]]) ומיכאל שרכם|רשי}}: | ||
}} | }} | ||
[[קטגוריה: | <noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר יהושע|רשי]]</noinclude> | ||
גרסה מ־21:25, 28 ביולי 2025
(א) אשר בעבר הירדן ימה. לצד שעברו בני ישראל הוא צד של מערבי ועד עכשיו היו בעבר מזרחי:
(ב) חרבות צורים. כתרגומו אזמלון חריפין וכן (תהלים פט, מד) אף תשיב צור חרבו כשהחריפות נהפך לצדדין ואינו חותך יפה וכן (ישעיה נד, יז) כל כלי יוצר עליך: שנית. שמלו כבר בליל יציאתם ממצרים קהל גדול יחד וזו פעם שנית שכל הארבעים שנה שהיו במדבר לא נשבה להם רוח צפונית ולא היה להם יום נוח למול כמו ששנינו (יבמות עא, ב) ורבותינו אמרו (שם) שנית זו פריעת מילה שלא נתנה לאברהם אבינו:
(ג) גבעת הערלות. על שם המאורע נקרא שנעשה כמין גבעה:
(ד) וזה הדבר. על ידי דבור מל אותם אמר להם סבורים אתם לירש את הארץ ערלים לא כך נאמר לאברהם (בראשית יז, ט) ואתה את בריתי תשמור וגו' (שם ח) ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך: כל העם היוצא. לא היה אחד מהם כאן שכלם מתו והם היו מולים שנאמר כי מולים היו:
(ה) לא מלו. כמו שפירשתי שלא נשבה רוח צפונית והם שמלו עכשיו:
(ז) ואת בניהם הקים תחתם. ואת בניהם שהקים תחתיהם הם הילודים במדבר אותם מל יהושוע:
(ח) וישבו תחתם. באתריהון ולא צרו על העיר: עד חיותם. מן המכה:
(ט) גלותי. הסירותי את חרפת מצרים שהיו אומרים ראו כי רעה נגד פניכם כוכב אחד יש ששמו רעה והוא סימן של דם רואין אנו אותו עליכם במדבר והוא שאמר משה במדבר (שמות לב, יב) למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם והם אינם יודעים שהוא דם מילה וכשמלו בימי יהושוע ובא אותו הדם הוסרה אותה החרפה שעדיין ערב רב שעלו עמהם היו מונים להם כך דרש ר' משה הדרשן: גלות. הסירותי כמו (תהלים קיט, כב) גל מעלי חרפה (בראשית כט, י) ויגל את האבן:
(יא) ממחרת הפסח. יום הנפת העומר שהקריבו עומר תחלה ומז' באדר שמת משה שפסק המן היו מסתפקין עד עכשיו ממן שבכליהם שלקטו בשבעה באדר שנאמר (שמות טז, לה) את המן אכלו ארבעים שנה והלא מ' שנה חסר שלשים יום שהרי תחלת ירידת המן בט"ו באייר אמור מעתה בחררה שהוציאו ישראל ממצרים טעמו טעם מן:
(יב) ולא היה עוד לבני ישראל מן. לפיכך ויאכלו מעבור הארץ אם היה להם מן לא היו אוכלים מן התבואה שהמן היה נוח להם משל אומר לתינוק מפני מה אתה אוכל פת שעורין לפי שאין לי פת חטין לכך נאמר ולא היה עוד וגו':
(יג) בהיות יהושוע ביריחו. מכאן לעיבורה של עיר שהיא מן העיר שאי אפשר לומר בתוך יריחו: הלנו אתה. הלמסעדנא אתיתא:
(יד) עתה באתי. לעזרתך שאין אדם יכול להלחם עליה ולתופשה להפיל החומה אבל בימי משה רבך באתי ולא חפץ בי שנאמר (שמות לג, טו) אם אין פניך הולכים וגו':
(טו) שר צבא ה'. ישראל שהוא צבא לה' ומיכאל היה שנאמר (דניאל י, כא) ומיכאל שרכם: