11,477
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
{{יישור טקסט|שני הצדדים|א. ענינו של ר"ח סיון (שמתברך ביום הש"ק מברכים החודש{{הערה|נוסף על המשכת הברכה דיום השבת על כל ימי השבוע – "מיני' מתברכין כולהו יומין" (ראה זח"ב סג, ב. פח, א).}}) מפורש בקרא{{הערה|[[שמות פרק יט|יתרו יט, א]].}} – "בחודש השלישי גו' ביום הזה (בראש חודש{{הערה|פרש"י עה"פ (משבת פו, ב: "כתיב הכא ביום הזה באו מדבר סיני, וכתיב התם החודש הזה לכם ראש חדשים, מה להלן ר"ח אף כאן ר"ח").}}) '''באו מדבר סיני'''": | {{יישור טקסט|שני הצדדים|א. ענינו של ר"ח סיון (שמתברך ביום הש"ק מברכים החודש{{הערה|נוסף על המשכת הברכה דיום השבת על כל ימי השבוע – "מיני' מתברכין כולהו יומין" (ראה זח"ב סג, ב. פח, א).}}) מפורש בקרא{{הערה|[[שמות פרק יט|יתרו יט, א]].}} – "בחודש השלישי גו' ביום הזה (בראש חודש{{הערה|פרש"י עה"פ (משבת פו, ב: "כתיב הכא ביום הזה באו מדבר סיני, וכתיב התם החודש הזה לכם ראש חדשים, מה להלן ר"ח אף כאן ר"ח").}}) '''באו מדבר סיני'''": | ||
"מדבר סיני" קשור עם מתן־תורה: "סיני" – "משה קיבל תורה '''מסיני'''"{{הערה|[[משנה אבות פרק א#משנה א|אבות רפ"א]].}}, ו"מדבר (סיני)" – כדרשת חז"ל{{הערה|יל"ש עה"פ (רמז ערה). וראה גם במדב"ר פ"א, ז: "במדבר . . חנם לכל באי העולם".}} "ניתנה '''במדבר''' . . במקום הפקר{{הערה|נוסף על הלימוד '''שהאדם''' צריך להיות "'''כמדבר'''" – "אם משים אדם עצמו כמדבר זה שהכל דשין בו תלמודו מתקיים בידו" (עירובין נד, א), "כיון שעושה אדם את עצמו כמדבר שהוא מופקר לכל תורה ניתנה לו במתנה" (נדרים נה, סע"א), "כל מי שאינו עושה עצמו כמדבר הפקר אינו יכול לקנות את החכמה והתורה" (במדב"ר שם), "מי מקיים את התורה מי שמשים עצמו כמדבר ומפליג עצמו מן הכל" (שם פי"ט, כו. תנחומא חוקת כא). וראה לקמן סי"ב ובהערה 112.}}, כל הרוצה לקבל יבוא ויקבל". | "מדבר סיני" קשור עם מתן־תורה: "סיני" – "משה קיבל תורה '''מסיני'''"{{הערה|[[משנה/אבות פרק א#משנה א|אבות רפ"א]].}}, ו"מדבר (סיני)" – כדרשת חז"ל{{הערה|יל"ש עה"פ (רמז ערה). וראה גם במדב"ר פ"א, ז: "במדבר . . חנם לכל באי העולם".}} "ניתנה '''במדבר''' . . במקום הפקר{{הערה|נוסף על הלימוד '''שהאדם''' צריך להיות "'''כמדבר'''" – "אם משים אדם עצמו כמדבר זה שהכל דשין בו תלמודו מתקיים בידו" (עירובין נד, א), "כיון שעושה אדם את עצמו כמדבר שהוא מופקר לכל תורה ניתנה לו במתנה" (נדרים נה, סע"א), "כל מי שאינו עושה עצמו כמדבר הפקר אינו יכול לקנות את החכמה והתורה" (במדב"ר שם), "מי מקיים את התורה מי שמשים עצמו כמדבר ומפליג עצמו מן הכל" (שם פי"ט, כו. תנחומא חוקת כא). וראה לקמן סי"ב ובהערה 112.}}, כל הרוצה לקבל יבוא ויקבל". | ||
ולכן, כש"באו מדבר סיני" (בר"ח סיון) – המקום הראוי למתן־תורה – התחיל הענין דמתן־תורה ("מיד אחר ר"ח{{הערה|אבל בר"ח עצמו "לא אמר להו ולא מידי משום חולשא דאורחא" (שבת שם). וראה לקו"ש חכ"ח ע' 7 ואילך. וש"נ.}} התחיל משה להתעסק עמהם בענין קבלת התורה"{{הערה|שו"ע אדה"ז או"ח סו"ס תצד – משבת שם.}}), ובלשון המדרש{{הערה|דא"ז פרק השלום. ועוד. – ולהעיר, שהמדובר שם הוא בנוגע '''להמצב דבנ"י''', "הואיל ושנאו ישראל את המחלוקת ואהבו את השלום ונעשו חני' אחת הרי השעה כו'", שענין זה למדים ממש"נ בהמשך הכתוב "ויחן שם ישראל נגד ההר", "ויחן" לשון יחיד, "כאיש אחד בלב אחד" (פרש"י יתרו יט, ב), ומזה מובן גם בנוגע '''להמקום עצמו''' (שבו נעשה השינוי במצבם של ישראל) שאודותיו מדובר בהתחלת הכתוב (לפני ההמשך ד"ויחן") – "באו '''מדבר סיני'''", ש"מדבר סיני" הוא '''המקום הראוי''' למתן־תורה, כבפנים (וראה לקמן סי"ב).}} "אמר הקב"ה . . הרי '''השעה''' שאתן להם את תורתי". | ולכן, כש"באו מדבר סיני" (בר"ח סיון) – המקום הראוי למתן־תורה – התחיל הענין דמתן־תורה ("מיד אחר ר"ח{{הערה|אבל בר"ח עצמו "לא אמר להו ולא מידי משום חולשא דאורחא" (שבת שם). וראה לקו"ש חכ"ח ע' 7 ואילך. וש"נ.}} התחיל משה להתעסק עמהם בענין קבלת התורה"{{הערה|שו"ע אדה"ז או"ח סו"ס תצד – משבת שם.}}), ובלשון המדרש{{הערה|דא"ז פרק השלום. ועוד. – ולהעיר, שהמדובר שם הוא בנוגע '''להמצב דבנ"י''', "הואיל ושנאו ישראל את המחלוקת ואהבו את השלום ונעשו חני' אחת הרי השעה כו'", שענין זה למדים ממש"נ בהמשך הכתוב "ויחן שם ישראל נגד ההר", "ויחן" לשון יחיד, "כאיש אחד בלב אחד" (פרש"י יתרו יט, ב), ומזה מובן גם בנוגע '''להמקום עצמו''' (שבו נעשה השינוי במצבם של ישראל) שאודותיו מדובר בהתחלת הכתוב (לפני ההמשך ד"ויחן") – "באו '''מדבר סיני'''", ש"מדבר סיני" הוא '''המקום הראוי''' למתן־תורה, כבפנים (וראה לקמן סי"ב).}} "אמר הקב"ה . . הרי '''השעה''' שאתן להם את תורתי". | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
ד. ויש לבאר תחילה היחס והחשיבות של '''המקום בעולם''' שבו ניתנה התורה (בהר סיני שבמדבר סיני) – דלכאורה, כיון שפעולת התורה היא '''בכל העולם כולו''', מה נוגע (כל כך) '''המקום המסויים''' בעולם שבו ניתנה התורה{{הערה|ובפרט שלא נקבעה קדושה במקום זה, כמ"ש (יתרו יט, יג) "במשוך היובל המה (וגם הצאן) יעלו בהר".}} – דיש לומר, שבבחירת מקום מסויים בעולם '''שראוי''' לנתינת התורה מודגשת המטרה והתכלית '''דפעולת התורה בעולם''', כדלקמן. | ד. ויש לבאר תחילה היחס והחשיבות של '''המקום בעולם''' שבו ניתנה התורה (בהר סיני שבמדבר סיני) – דלכאורה, כיון שפעולת התורה היא '''בכל העולם כולו''', מה נוגע (כל כך) '''המקום המסויים''' בעולם שבו ניתנה התורה{{הערה|ובפרט שלא נקבעה קדושה במקום זה, כמ"ש (יתרו יט, יג) "במשוך היובל המה (וגם הצאן) יעלו בהר".}} – דיש לומר, שבבחירת מקום מסויים בעולם '''שראוי''' לנתינת התורה מודגשת המטרה והתכלית '''דפעולת התורה בעולם''', כדלקמן. | ||
ויובן בהקדים הביאור בהשייכות '''דתורה לעולם''' שמודגשת במאמר המשנה במסכת אבות שלומדים ביום הש"ק זה – "בעשרה מאמרות נברא העולם"{{הערה|[[משנה אבות פרק ה#משנה א|ריש פ"ה]].}}: | ויובן בהקדים הביאור בהשייכות '''דתורה לעולם''' שמודגשת במאמר המשנה במסכת אבות שלומדים ביום הש"ק זה – "בעשרה מאמרות נברא העולם"{{הערה|[[משנה/אבות פרק ה#משנה א|ריש פ"ה]].}}: | ||
איתא בזהר{{הערה|ח"ג יא, סע"ב.}} "כתיב{{הערה|[[במדבר פרק ז|נשא ז, פו]]. – ולהעיר, שפרשת נשא קורין בסמיכות למתן־תורה (בשבת שלאחרי מ"ת, ובכמה שנים – בשבת שלפני מ"ת).}} עשרה עשרה הכף בשקל הקודש . . עשרה מאמרות למעשה בראשית כדתנן בעשרה מאמרות נברא העולם, עשרה מאמרות למתן תורה אלו עשרת הדברות"{{הערה|וממשיך לבאר הקשר והשייכות שביניהם: "כתיב (בעשה"ד) אנכי ה' אלקיך, וכתיב במעשה בראשית יהי אור ויהי אור, דא מהימנותא דקב"ה אור אקרי, דכתיב ה' אורי וישעי ממי אירא וגו'", ועד"ז בשאר עשה"ד ועש"מ.}}, "בגין דעלמא לא אתברי אלא בגין אורייתא, וכל זמנא דישראל מתעסקי באורייתא עלמא מתקיים . . אם{{הערה|ירמי' לג, כה.}} לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי"{{הערה|וראה גם שבת פח, א. ע"ז ג, א.}}, ומסיים שעי"ז "אשתכח בי' שלמא", ע"ד מארז"ל{{הערה|רמב"ם הל' חנוכה בסופן (וראה לקו"ש ח"ח ע' 349 ואילך. וש"נ).}} "כל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם"{{הערה|ולכן ניתנה התורה "בחודש '''השלישי'''", "אוריאן תליתאי בירחא תליתאי" (שבת שם) – כי, ענינו של "שלישי" לחבר ולאחד ההתחלקות והניגוד ד"שנים", שזהו"ע השלום (ראה בארוכה לקו"ש חכ"א ע' 110 ואילך. ועוד).}}. | איתא בזהר{{הערה|ח"ג יא, סע"ב.}} "כתיב{{הערה|[[במדבר פרק ז|נשא ז, פו]]. – ולהעיר, שפרשת נשא קורין בסמיכות למתן־תורה (בשבת שלאחרי מ"ת, ובכמה שנים – בשבת שלפני מ"ת).}} עשרה עשרה הכף בשקל הקודש . . עשרה מאמרות למעשה בראשית כדתנן בעשרה מאמרות נברא העולם, עשרה מאמרות למתן תורה אלו עשרת הדברות"{{הערה|וממשיך לבאר הקשר והשייכות שביניהם: "כתיב (בעשה"ד) אנכי ה' אלקיך, וכתיב במעשה בראשית יהי אור ויהי אור, דא מהימנותא דקב"ה אור אקרי, דכתיב ה' אורי וישעי ממי אירא וגו'", ועד"ז בשאר עשה"ד ועש"מ.}}, "בגין דעלמא לא אתברי אלא בגין אורייתא, וכל זמנא דישראל מתעסקי באורייתא עלמא מתקיים . . אם{{הערה|ירמי' לג, כה.}} לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי"{{הערה|וראה גם שבת פח, א. ע"ז ג, א.}}, ומסיים שעי"ז "אשתכח בי' שלמא", ע"ד מארז"ל{{הערה|רמב"ם הל' חנוכה בסופן (וראה לקו"ש ח"ח ע' 349 ואילך. וש"נ).}} "כל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם"{{הערה|ולכן ניתנה התורה "בחודש '''השלישי'''", "אוריאן תליתאי בירחא תליתאי" (שבת שם) – כי, ענינו של "שלישי" לחבר ולאחד ההתחלקות והניגוד ד"שנים", שזהו"ע השלום (ראה בארוכה לקו"ש חכ"א ע' 110 ואילך. ועוד).}}. | ||
| שורה 56: | שורה 56: | ||
ע"י ה"מאמר אחד" שבתורה, שמודגש ב(לימוד התורה ע"י ה)הקדמה ד"ברכו בתורה תחילה"{{הערה|ב"מ פה, ריש ע"ב. וש"נ. וראה לקו"ש חט"ו ע' 3. וש"נ.}}, שזהו"ע הביטול ל"נותן התורה", היינו, שניכר בתורה (לא כ"כ ההתחלקות דפרטי ההלכות שמדברים בעניני העולם, אלא נקודת האחדות) שהיא חכמתו של הקב"ה ("אחת דיבר אלקים") – מגלים בעולם ה"מאמר אחד", היינו, שניכר בעולם (לא ההתחלקות דפרטי הנבראים לפי מזגם ותכונתם, אלא) כח העצמות שמהוה את העולם מאין ליש; | ע"י ה"מאמר אחד" שבתורה, שמודגש ב(לימוד התורה ע"י ה)הקדמה ד"ברכו בתורה תחילה"{{הערה|ב"מ פה, ריש ע"ב. וש"נ. וראה לקו"ש חט"ו ע' 3. וש"נ.}}, שזהו"ע הביטול ל"נותן התורה", היינו, שניכר בתורה (לא כ"כ ההתחלקות דפרטי ההלכות שמדברים בעניני העולם, אלא נקודת האחדות) שהיא חכמתו של הקב"ה ("אחת דיבר אלקים") – מגלים בעולם ה"מאמר אחד", היינו, שניכר בעולם (לא ההתחלקות דפרטי הנבראים לפי מזגם ותכונתם, אלא) כח העצמות שמהוה את העולם מאין ליש; | ||
וע"י ה"עשרה מאמרות" שבתורה, שמודגשים בריבוי ההתחלקות דהלכות התורה המלובשים בעניני העולם, ועד ל"כל מעשיך יהיו לשם שמים"{{הערה|[[משנה אבות פרק ב#משנה יב|אבות פ"ב מי"ב]]. וראה רמב"ם הל' דעות ספ"ג.}} ו"בכל דרכיך דעהו"{{הערה|משלי ג, ו. וראה רמב"ם שם. שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ו ס"ב.}} – מגלים בעולם ה"עשרה מאמרות", היינו, שניכר בעולם שהתוכן והמעלה והחשיבות שבו היא התוכן והמעלה והחשיבות ד"עשרה מאמרות" של הקב"ה, כנגד עשר ספירות עליונות, שלימות הקדושה, כפי שנמשכת ומתגלה בעולם. | וע"י ה"עשרה מאמרות" שבתורה, שמודגשים בריבוי ההתחלקות דהלכות התורה המלובשים בעניני העולם, ועד ל"כל מעשיך יהיו לשם שמים"{{הערה|[[משנה/אבות פרק ב#משנה יב|אבות פ"ב מי"ב]]. וראה רמב"ם הל' דעות ספ"ג.}} ו"בכל דרכיך דעהו"{{הערה|משלי ג, ו. וראה רמב"ם שם. שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ו ס"ב.}} – מגלים בעולם ה"עשרה מאמרות", היינו, שניכר בעולם שהתוכן והמעלה והחשיבות שבו היא התוכן והמעלה והחשיבות ד"עשרה מאמרות" של הקב"ה, כנגד עשר ספירות עליונות, שלימות הקדושה, כפי שנמשכת ומתגלה בעולם. | ||
ובסגנון אחר קצת: פעולת ה"מאמר אחד" היא '''ביטול''' העולם (שמצד עצמו, לולי הכח המהוה, ה"ה אין ואפס), '''העלאה''' מלמטה למעלה (ממציאות לביטול המציאות); ופעולת ה"עשרה מאמרות" היא '''שמציאות העולם''' תהי' חדורה בשלימות הקדושה, '''המשכה''' מלמעלה למטה{{הערה|ועפ"ז יש לבאר תוכן דברי המשנה, "בעשרה מאמרות נברא העולם . . והלא במאמר אחד יכול להבראות, אלא ליפרע מן הרשעים . . וליתן שכר טוב לצדיקים כו'" – שמפשטות לשון המשנה משמע שהחילוק בין מאמר אחד לעשרה מאמרות הוא לא רק '''הוספה''' בענין דשכר ועונש, אלא לצורך '''כללות הענין דשכר ועונש''' – כי, שכר ועונש אינו שייך מצד תנועת '''הביטול''' (מאמר אחד), כמו ש"עבד" אינו מקבל "שכר" על העבודה לרבו, כי אם מצד הגדר '''דמציאות העולם''', ולכן, הטעם ש"בעשרה מאמרות נברא העולם" (אף ש"במאמר אחד יכול להבראות") הוא כדי שיהי' הענין דשכר ועונש, "ליפרע מן הרשעים . . וליתן שכר טוב לצדיקים".}}. | ובסגנון אחר קצת: פעולת ה"מאמר אחד" היא '''ביטול''' העולם (שמצד עצמו, לולי הכח המהוה, ה"ה אין ואפס), '''העלאה''' מלמטה למעלה (ממציאות לביטול המציאות); ופעולת ה"עשרה מאמרות" היא '''שמציאות העולם''' תהי' חדורה בשלימות הקדושה, '''המשכה''' מלמעלה למטה{{הערה|ועפ"ז יש לבאר תוכן דברי המשנה, "בעשרה מאמרות נברא העולם . . והלא במאמר אחד יכול להבראות, אלא ליפרע מן הרשעים . . וליתן שכר טוב לצדיקים כו'" – שמפשטות לשון המשנה משמע שהחילוק בין מאמר אחד לעשרה מאמרות הוא לא רק '''הוספה''' בענין דשכר ועונש, אלא לצורך '''כללות הענין דשכר ועונש''' – כי, שכר ועונש אינו שייך מצד תנועת '''הביטול''' (מאמר אחד), כמו ש"עבד" אינו מקבל "שכר" על העבודה לרבו, כי אם מצד הגדר '''דמציאות העולם''', ולכן, הטעם ש"בעשרה מאמרות נברא העולם" (אף ש"במאמר אחד יכול להבראות") הוא כדי שיהי' הענין דשכר ועונש, "ליפרע מן הרשעים . . וליתן שכר טוב לצדיקים".}}. | ||
| שורה 142: | שורה 142: | ||
יד. ויש לקשר האמור לעיל עם הוראה לפועל בענין שהזמן גרמא: | יד. ויש לקשר האמור לעיל עם הוראה לפועל בענין שהזמן גרמא: | ||
א) "להקהיל קהילות בכל שבת להכנס בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ללמוד בהם תורה לרבים"{{הערה|שו"ע אדה"ז או"ח סר"צ ס"ג (מיל"ש ר"פ ויקהל).}} (כולל גם באופן ד"העמידו{{הערה|[[משנה אבות פרק א#משנה א|אבות פ"א מ"א]].}} תלמידים הרבה"{{הערה|ו"הרבה" בבת אחת – ע"ד מש"נ ביצי"מ "ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד", "שהיו יולדות ששה* בכרס אחד", ועד"ז בהיציאה מגלות האחרון ("כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות") בנוגע '''לתלמידים''', ש"כל המלמד כו' כאילו ילדו" (סנהדרין יט, סע"ב. פרש"י במדבר ג, א).{{ש}}'''*) "ויש אומרים שנים עשר . . ויש אומרים ששים" (שמו"ר פ"א, ח).'''}}), אשר, אם הדברים אמורים בכל שבת, בשבת שממנו מתברך "זמן מתן תורתנו" על אחת כמה וכמה. | א) "להקהיל קהילות בכל שבת להכנס בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ללמוד בהם תורה לרבים"{{הערה|שו"ע אדה"ז או"ח סר"צ ס"ג (מיל"ש ר"פ ויקהל).}} (כולל גם באופן ד"העמידו{{הערה|[[משנה/אבות פרק א#משנה א|אבות פ"א מ"א]].}} תלמידים הרבה"{{הערה|ו"הרבה" בבת אחת – ע"ד מש"נ ביצי"מ "ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד", "שהיו יולדות ששה* בכרס אחד", ועד"ז בהיציאה מגלות האחרון ("כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות") בנוגע '''לתלמידים''', ש"כל המלמד כו' כאילו ילדו" (סנהדרין יט, סע"ב. פרש"י במדבר ג, א).{{ש}}'''*) "ויש אומרים שנים עשר . . ויש אומרים ששים" (שמו"ר פ"א, ח).'''}}), אשר, אם הדברים אמורים בכל שבת, בשבת שממנו מתברך "זמן מתן תורתנו" על אחת כמה וכמה. | ||
ב) לעורר ולזרז בכל מקום ומקום שבקריאת עשרת הדברות ב"זמן מתן תורתנו" יהיו בבתי־כנסיות '''כל ילדי ישראל''' (גם הקטנים ביותר, ועד לתינוקות שבעריסה{{הערה|להעיר מירושלמי יבמות פ"א ה"ו.}}) שהם ה"ערבים" לקבלת התורה, "בנינו עורבים אותנו"{{הערה|שהש"ר פ"א, ד (א). וראה לקו"ש חכ"ח ע' 315. ועוד.}}. | ב) לעורר ולזרז בכל מקום ומקום שבקריאת עשרת הדברות ב"זמן מתן תורתנו" יהיו בבתי־כנסיות '''כל ילדי ישראל''' (גם הקטנים ביותר, ועד לתינוקות שבעריסה{{הערה|להעיר מירושלמי יבמות פ"א ה"ו.}}) שהם ה"ערבים" לקבלת התורה, "בנינו עורבים אותנו"{{הערה|שהש"ר פ"א, ד (א). וראה לקו"ש חכ"ח ע' 315. ועוד.}}. | ||