11,477
עריכות
אין תקציר עריכה
מ (ש. א. העביר את הדף לקוטי שיחות חלק ל ויחי א לשם לקוטי שיחות חלק ל/ויחי א בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 54: | שורה 54: | ||
ביאור הענין: | ביאור הענין: | ||
אף שהכלל "אני נבראתי לשמש את קוני"{{הערה|משנה וברייתא סוף קידושין.}} חל על אנשים ונשים בשוה, מ"מ קיים הבדל בין האיש והאשה{{הערה|להעיר משבת (סב, א) "עם בפני עצמן הן".}}, שעיקר ענין של '''עבודת השם''' של האיש הוא – עסק התורה והתפלה וקיום כל המצות, ובזה נכללה (כיון שצריך לעסוק בדרך ארץ ועסק הפרנסה{{הערה|להעיר מהל' ת"ת לאדה"ז פ"ג ס"ג ואילך.}} –) גם עבודתו "בכל דרכיך דעהו"{{הערה|משלי ג, ו.}} ו"כל מעשיך יהיו לשם שמים"{{הערה|אבות פ"ב מי"ב.}}; משא"כ בנוגע לנשים – פטורות ממ"ע שהזמ"ג{{הערה|משנה קידושין כט, א.}} (וכן פטורות מתלמוד תורה{{הערה|קידושין שם, ב.}}), כיון שצ"ל עסוקות בצרכי הבית (כמבואר בראשונים{{הערה|אבודרהם סדר תפלות של חול. כלבו ר"ס עג.}} שמטעם זה אשה פטורה ממ"ע שהזמ"ג – לפי שצרכי הבית עלי'). | אף שהכלל "אני נבראתי לשמש את קוני"{{הערה|משנה וברייתא סוף קידושין.}} חל על אנשים ונשים בשוה, מ"מ קיים הבדל בין האיש והאשה{{הערה|להעיר משבת (סב, א) "עם בפני עצמן הן".}}, שעיקר ענין של '''עבודת השם''' של האיש הוא – עסק התורה והתפלה וקיום כל המצות, ובזה נכללה (כיון שצריך לעסוק בדרך ארץ ועסק הפרנסה{{הערה|להעיר מהל' ת"ת לאדה"ז פ"ג ס"ג ואילך.}} –) גם עבודתו "בכל דרכיך דעהו"{{הערה|משלי ג, ו.}} ו"כל מעשיך יהיו לשם שמים"{{הערה|[[משנה/אבות פרק ב#משנה יב|אבות פ"ב מי"ב]].}}; משא"כ בנוגע לנשים – פטורות ממ"ע שהזמ"ג{{הערה|משנה קידושין כט, א.}} (וכן פטורות מתלמוד תורה{{הערה|קידושין שם, ב.}}), כיון שצ"ל עסוקות בצרכי הבית (כמבואר בראשונים{{הערה|אבודרהם סדר תפלות של חול. כלבו ר"ס עג.}} שמטעם זה אשה פטורה ממ"ע שהזמ"ג – לפי שצרכי הבית עלי'). | ||
ואולי י"ל שבזה ניכרת מעלת הנשים: באנשים, עיקר ענין עבודת ה' שלהם הוא באופן גלוי, ולכן עבודה זו יכולה לגרום לרגש של שביעת רצון ("שמח בחלקו"{{הערה|ראה [[היום יום ל' סיון|"היום יום" (ל' סיון)]] ע"ד "שמח בחלקו" בענינים רוחניים.}}) ומזה – לרגש של ישות (עכ"פ בדקות דדקות{{הערה|דאף שזו שביעת רצון מקדושה, מ"מ עצם הרגש של שביעת רצון מורה שהאדם מציאות בפ"ע (ראה לקו"ש חט"ז ע' 273. וש"נ).}}); משא"כ בנשים. | ואולי י"ל שבזה ניכרת מעלת הנשים: באנשים, עיקר ענין עבודת ה' שלהם הוא באופן גלוי, ולכן עבודה זו יכולה לגרום לרגש של שביעת רצון ("שמח בחלקו"{{הערה|ראה [[היום יום ל' סיון|"היום יום" (ל' סיון)]] ע"ד "שמח בחלקו" בענינים רוחניים.}}) ומזה – לרגש של ישות (עכ"פ בדקות דדקות{{הערה|דאף שזו שביעת רצון מקדושה, מ"מ עצם הרגש של שביעת רצון מורה שהאדם מציאות בפ"ע (ראה לקו"ש חט"ז ע' 273. וש"נ).}}); משא"כ בנשים. | ||
| שורה 60: | שורה 60: | ||
ובזה מבואר טעם החילוק בענין היחוס, שעצם וכללות שם ישראל תלוי דוקא בהאם, שהנולד לאם ישראלית הוי ישראל (גם כשהאב אינו יהודי), אבל הפרטים, החילוקים בבני ישראל גופא – כהן לוי ישראל – תלויים במשפחת האב: | ובזה מבואר טעם החילוק בענין היחוס, שעצם וכללות שם ישראל תלוי דוקא בהאם, שהנולד לאם ישראלית הוי ישראל (גם כשהאב אינו יהודי), אבל הפרטים, החילוקים בבני ישראל גופא – כהן לוי ישראל – תלויים במשפחת האב: | ||
להיות יהודי – תלוי בזה שהוא '''חלק''' אלקה ממעל '''ממש'''{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק ב | להיות יהודי – תלוי בזה שהוא '''חלק''' אלקה ממעל '''ממש'''{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק ב|תניא רפ"ב]].}}, למעלה מהתחלקות לפרטים; ואילו החילוקים דכהן לוי ישראל, שהן דרגות שונות '''בגילוי''' הקדושה, הרי זה תלוי בהאיש שעבודת השם שלו היא בעניני קדושה גלוי'. | ||
ה. וזוהי כוונת יעקב באמרו ליוסף "ואע"פ שאני מטריח עליך להוליכני להקבר בארץ כנען ולא כך עשיתי לאמך כו'" – שזהו החילוק בין יעקב לרחל: | ה. וזוהי כוונת יעקב באמרו ליוסף "ואע"פ שאני מטריח עליך להוליכני להקבר בארץ כנען ולא כך עשיתי לאמך כו'" – שזהו החילוק בין יעקב לרחל: | ||