2,974
עריכות
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "א" ב־"") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 47: | שורה 47: | ||
בבחירה – זה שהוא בוחר באחד מהם (ולא בשני) אין זה בגלל טעם כלשהו, אלא רק משום שכך בחר. אם הוא בוחר דבר מסויים בגלל טעם (בגלל המעלה שבדבר) – זו גם אינה בחירה אמיתית, בחירה חפשית – היות והטעם פועל נטי' אשר '''מכריחה''' אותו לבחור דבר זה; בחירה אמיתית (בחירה חפשית) היא כאשר אין בה שום טעם ושום נטי' כו', בחירתו היא אך ורק משום שכך הוא רוצה. | בבחירה – זה שהוא בוחר באחד מהם (ולא בשני) אין זה בגלל טעם כלשהו, אלא רק משום שכך בחר. אם הוא בוחר דבר מסויים בגלל טעם (בגלל המעלה שבדבר) – זו גם אינה בחירה אמיתית, בחירה חפשית – היות והטעם פועל נטי' אשר '''מכריחה''' אותו לבחור דבר זה; בחירה אמיתית (בחירה חפשית) היא כאשר אין בה שום טעם ושום נטי' כו', בחירתו היא אך ורק משום שכך הוא רוצה. | ||
ולכן בחירה אמיתית שייכת לומר רק בנוגע לגוף ה"נדמה בחומריותו לגופי אומות העולם": כאשר מדובר על '''נשמתו''' של יהודי – אין שייך לומר "ובנו '''בחרת'''", שהרי לנשמה היהודית, שהיא "חלק אלוקה ממעל ממש"{{הערה|[[איוב פרק לא|איוב לא, ב]]. [[לקוטי אמרים פרק ב|תניא רפ"ב]].}}, אין שום דמיון לאומות העולם להבדיל, וממילא אין מתאים על זה הלשון '''בחירה'''. ועד"ז בכללות – כאשר מדובר על בנ"י כפי שהם נמצאים למעלה מכל עניני העולם ואומות העולם – גם לא שייך לומר הלשון בחירה. דוקא על גוף היהודי, הנמצא למטה בין העמים, ו"נדמה" לגופי אוה"ע – שייך הענין של "ובנו בחרת", "בך בחר ה' אלקיך להיות לו לעם סגולה '''מכל''' '''העמים''' (דוקא)"{{הערה|[דברים פרק ז|ואתחנן ז, ו]]. ועד"ז ב[[דברים פרק יג|פ' ראה יג, ב]].}}, "אתה בחרתנו (דוקא) '''מכל העמים'''"{{הערה|נוסח תפלת יו"ט.}}. | ולכן בחירה אמיתית שייכת לומר רק בנוגע לגוף ה"נדמה בחומריותו לגופי אומות העולם": כאשר מדובר על '''נשמתו''' של יהודי – אין שייך לומר "ובנו '''בחרת'''", שהרי לנשמה היהודית, שהיא "חלק אלוקה ממעל ממש"{{הערה|[[איוב פרק לא|איוב לא, ב]]. [[לקוטי אמרים פרק ב|תניא רפ"ב]].}}, אין שום דמיון לאומות העולם להבדיל, וממילא אין מתאים על זה הלשון '''בחירה'''. ועד"ז בכללות – כאשר מדובר על בנ"י כפי שהם נמצאים למעלה מכל עניני העולם ואומות העולם – גם לא שייך לומר הלשון בחירה. דוקא על גוף היהודי, הנמצא למטה בין העמים, ו"נדמה" לגופי אוה"ע – שייך הענין של "ובנו בחרת", "בך בחר ה' אלקיך להיות לו לעם סגולה '''מכל''' '''העמים''' (דוקא)"{{הערה|[[דברים פרק ז|ואתחנן ז, ו]]. ועד"ז ב[[דברים פרק יג|פ' ראה יג, ב]].}}, "אתה בחרתנו (דוקא) '''מכל העמים'''"{{הערה|נוסח תפלת יו"ט.}}. | ||
ויתירה מזה: דיוק לשון התניא הוא "גוף '''החומרי''' הנדמה '''בחומריותו''' לגופי אוה"ע", ולא "גוף הגשמי הנדמה בגשמיותו" – שכן: גם הגוף הגשמי של היהודי הוא שונה (גם) '''בגשמיותו''' מגופי אוה"ע (מצד זיכוך הגוף (דם ובשר) הנעשה ע"י כשרות האכילה ושתי' (הנעשים דם ובשר כבשרו{{הערה|ל' ה[[לקוטי אמרים פרק ה|תניא פ"ה]] (ט, סע"ב).}}), וכיו"ב), במילא אין שייך על זה בחירה אמיתית, כי בזה שונה היהודי מהאינו־יהודי; דוקא ב"גוף החומרי הנדמה '''בחומריותו''' לגופי אוה"ע" – שחומריות היא הדרגא הכי תחתונה [כפשטות הענין, שחומר הוא מיסוד העפר, היסוד והנברא הכי תחתון, והכל דשין עלי'{{הערה|ראה ב"ר פמ"א, ט ובמ"כ שם. וראה תו"א ויגש מג, סע"ד.}}], ולכן הוא "נדמה (בחומריותו) לגופי אוה"ע" – הנה על זה (זקוקים ובזה) הי' "ובנו בחרת מכל עם ולשון", בחירת הקב"ה שלמעלה מטעם ודעת ב"גוף החומרי" של יהודי. | ויתירה מזה: דיוק לשון התניא הוא "גוף '''החומרי''' הנדמה '''בחומריותו''' לגופי אוה"ע", ולא "גוף הגשמי הנדמה בגשמיותו" – שכן: גם הגוף הגשמי של היהודי הוא שונה (גם) '''בגשמיותו''' מגופי אוה"ע (מצד זיכוך הגוף (דם ובשר) הנעשה ע"י כשרות האכילה ושתי' (הנעשים דם ובשר כבשרו{{הערה|ל' ה[[לקוטי אמרים פרק ה|תניא פ"ה]] (ט, סע"ב).}}), וכיו"ב), במילא אין שייך על זה בחירה אמיתית, כי בזה שונה היהודי מהאינו־יהודי; דוקא ב"גוף החומרי הנדמה '''בחומריותו''' לגופי אוה"ע" – שחומריות היא הדרגא הכי תחתונה [כפשטות הענין, שחומר הוא מיסוד העפר, היסוד והנברא הכי תחתון, והכל דשין עלי'{{הערה|ראה ב"ר פמ"א, ט ובמ"כ שם. וראה תו"א ויגש מג, סע"ד.}}], ולכן הוא "נדמה (בחומריותו) לגופי אוה"ע" – הנה על זה (זקוקים ובזה) הי' "ובנו בחרת מכל עם ולשון", בחירת הקב"ה שלמעלה מטעם ודעת ב"גוף החומרי" של יהודי. | ||