משתמש:מ. רובין/קונטרס ומעין מבית ה'/מבוא: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 221: שורה 221:


כחדש ימים שהה במסעו זה, במאסקווא ובפטרבורג וכה הי' מעונה מנסיעתו זאת, עד כי בשני שבועות לא קבל אנשים וכארבעה חמשה שבתות לא אמר דא"ח.
כחדש ימים שהה במסעו זה, במאסקווא ובפטרבורג וכה הי' מעונה מנסיעתו זאת, עד כי בשני שבועות לא קבל אנשים וכארבעה חמשה שבתות לא אמר דא"ח.
מבואר באחת מרשימותי (בפרק אברהם דוב לעווין – אד"ל דק"נ) אשר בחורף זה – תרסב – הוסדר ועד תלמידי התמימים.
במוצש"ק יב אור ליג כסלו, היתה אסיפת ועד הנ"ל, ואנכי הרצאתי, כי ספק בדבר אם יבא הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק על חג הגאולה לביתו. ולכן סדר ימי החג אשר הוקבע מאת ועד הפועל של המשפיעים והמשגיחים.
כי בליל ש"ק יאכלו כל התלמידים (גם מהישיבות קטנות וגם מהחדרים) באולם הגדול יחדו עם כל המשפיעים משגיחים ראשי הישיבה מלמדים ומנהלי בית הפקידות ואני וכן בלילה השני (במוש"ק).
יתקיים בלי שינוי וביום א כא כסלו יתקבצו חברי הועד בביתי ויהי' "פארבריינגען", ורשות נתונה לכל אחד מחברי הועד להציע מי מהתלמידים ישתתף בפארבריינגען זה. הצעת חברי הועד ע"ד התלמידים כנ"ל צריכה להיות בכתב, ולא יאוחר מיום ד טז כסלו, וביום ד בערב תתקיים ישיבת הועד בהשתתפותי לדון בזה וביום ה בלילה אחליט מה לקבל ומה לדחות.
ההודעה הכללית כי ביאתו של הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק לחג הגאולה לביתו מוטלת בספק עשתה רושם עז על חברי הועד ובעיני אחדים נראו דמעות. – קשה לצייר את ההתקשרות של התלמידים התמימים בעת ההיא להוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק, והתשוקה והחפץ הפנימי להיות במסיבתו בימי החג, גם אפי' אך ורק לחזות בנועם פניו הק', ומה גם לשמוע הגה היוצא מפי קדשו, וכל תנועה נכנסת בלב כל אחד מהם לזכרה ולשמרה. –
המשגיחים המשפיעים ופקידי הקונטורה התבוננו בהמצב ופה אחד הוחלט, כי סדר החגיגה לא ישתנה, וכן גם מה שהרשו לתלמידי המערכות הנמצאים במקומות אחרים לבא על חג הגאולה לליובאוויטש ישאר בתקפו.
בכל יום מימי השבוע שלפני החג נעשו כל ההכנות, כי בתחלה היתה עוד תקוה גדולה כי בא יבא הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק ביום ג. ביום ד באו אורחים נכבדים הרה"ג החסיד ר' דוד צבי חן מטשרניגוב, המכונה רד"ץ, הרה"ג החסיד ר' דוד זאב קאזעווניקאוו מיעקאטערינאסלאוו וגם אחדים מתלמידי המערכות שבמקומות שונים באו.
ביום ה קודם התפלה בשעה ח בקר שוחחו בביהכנ"ס "זאל הקטן" הרד"ץ והרד"ז וכו' כי צריך לבקש את כ"ק אדמו"ר לבוא או לנסוע אליו למאסקווא, אבל איך אפשר לנסוע למאסקווא בלא תעודות? ומשעה לשעה מתגבר ענן העצבות, הנני רואה בצערם וצערי מתגבר.
– ביחוד קוינו לחג הגאולה השנה זו, כי בשנה העברה – תרסא – לא הי' כ"ק אאמו"ר הרה"ק בביתו. –
בתחלת הערב באו אורחים הנ"ל לכבוד אבי זקנתי הרבנית הצדקנית מרת רבקה לבקשה, אשר תואיל לבקש את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק לבא על יום אחד (כי הגדתי להם, אשר עוד כשבועים יוכרח להתעכב במסעו). כבוד א"ז השיבה, אשר אם היתה באפשריותו לבא בודאי הי' בא, ולבקשו דבר שא"א לו ואין דעתו הק' מסכמת לזה לא תוכל.
בלילה בשעה חצי התשיעית נתקבל המכתב, אגרת הקודש מיום ד טז כסלו. בשעה חצי העשירית באתי אל אולם הישיבה ובמעמד המשגיחים המשפיעים פקידי המוסד והאורחים הנכבדים, הודעתי כי זכינו לאגרת הקדש, המבארת פרשת החג הקדוש הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה, ואשר המכתב הלזה יקרא ברבים בסעודת חג הגאולה
למחר בערב.
הידיעה מקבלת אגרת הקדש ואשר בה מדובר אדות פרשת החג וענינו, הגביה רוח כל – מלבד אד"ל – ובתשוקה גדולה חכו לשעה שיקראו את האגרת, כי לא הראיתי' גם להמשגיח על דא"ח.
ביום ועש"ק אחר מנחה והדלקת נרות באתי לאולם הגדול של הישיבה וצויתי כי כל התלמידים ישבו על מקומותיהם הקבועים וילמדו דא"ח. המשגיחים המשפיעים האורחים הנכבדים ואני ישבנו אל שולחן מיוחד.
כשעה וחצי לבדו דא"ח והוכרזה הפסקה לקבלת שבת ותפלת ערבית. אח"כ חזרו כל התלמידים לשבת איש איש על מקומו והכריזו אשר עתה יקראו את אגרת הקדש.
עליתי על בימת המשגיחים ואתי עמי עלו על הבימה שני המשגיחים, של דא"ח ושל נגלה. קראתי את המכתב{{הערה|ראה [[#פקסימיליא|הפוטוגרפיא של מכתב זה מעבר לדף]].}} מלה במלה וכל הנמצאים באולם שומעים בעמידה ופניהם צוהלים. ככלותי לקרוא נגנו, ונתקיים כל הסדר אשר הומתח בתחלה, ככל הכתוב ברשימת תרסב.
{{מרכז|<nowiki>*</nowiki> * *}}
ב. כ טבת (תרסב, ליובאוויטש).
שעה אחת עשרה לילה.
בשעה השביעית בערב בא הרבי מסלאנים (כבר התארח פעם בליובאוויטש, ככתוב ברשימת אייר תרס), בדבר התייסדות חברת מחזיקי הדת.
זה כשתי שנים אשר הרבי מסלאנים עוסק בדבר "מחזיקי הדת", ובעיקר בשביל אנשים פשוטים לקבוע להם שיעורי לימוד בשו"ע ובאגדה כנהוג מימים ימימה, ואשר יחזיקו את סדר החנוך במסורת אבות. הוא מרעיש נגד החדרים בסגנון החדש – חדרים מתוקנים – והדפיס מכתב גילוי ביידיש להסביר לההורים, כי החדרים המתוקנים אל תקרי מתוקנים אלא מסוכנים, עס איז – כותב הרבי מסלאנים – א סכנה בנפש אפילו א קוק טאָן אויף דעם מורה אין די חדרים מתוקנים וואס מורא שמים אין ניכר על פניו, עס איז א סכנת נפשות צו געבען א אידיש קינד אין זייערע הענט.
בשעה חצי השמינית מקבל הוד כ"ק אאמו"ר הרחיק לראין את הרבי מסלאנים. נושא השיחה הי' על אדות התייסדות חברת "מחזיקי הדת" ואשר ליום המחרת – ג כא טבת – הוגבלה אסיפה רבה בעי"ת מינסק והרה"ג ר' אליעזר ממינסק כתב לו, שבאם יקבל הסכמתו והשתתפותו של הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק בענין זה אז מקוה כי רוב הנאספים יסכימו על זה. הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק נתן הסכמתו להרבי מסלאנים, והבטיח אשר לעת הדרושה יכתוב מכתב חוזר כללי בענין זה.
{{עוגן|פקסימיליא}}[[קובץ:פקסימיליא מגוף כתיק של כק אדמור נע - קונטרס ומעין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|פקסימיליא מגוף כתב יד קדשו של כ"ק אדמו"ר נ"ע]]
ע"פ צווי הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק ערכתי תלגרמה להאחים קאבאקאוו במינסק אשר ישתדלו שאנ"ש ישתתפו
בהאספה לטובת התייסדות "מחזיקי הדת" ויחזיקו בדעת הרבי מסלאנים והרה"ג ר' אליעזר.
הרבי הוזמן לסעודת הלילה עם הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק וגם אני. בתוך הסעודה סיפר אשר בהיותו נער הי' בווארשא בעת שעבר דרך ווארשא הרבי מליובאוויטש{{הערה|אדמו"ר מהר"ש נ"ע.}} והתעכב בווארשא רק
איזה שעות, כי בא עם המסע מפאריז דרך וויען ונסע לפטרבורג, וכפי זכרונו אמרו אז – בסוד גדול – כי הרבי מליובאוויטש עסוק עכשו בענין כללי הנוגע לנפשות.
{{להשלים}}
{{להשלים}}