משנה/דמאי פרק ב: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "{{ניווט ספר | משנה | דמאי | {{פרקים/{{שם הדף}}}}}}") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט ספר | [[משנה]] | דמאי | {{פרקים/ | {{ניווט ספר|כותרת=[[משנה]]|כותרת משנית1=דמאי|טקסט1={{תבנית:פרקים/משנה/דמאי}}}} | ||
== משנה א == | |||
ואלו דברים מתעשרין דמאי בכל מקום. הדבילה, והתמרים, והחרובים, האורז, והכמון. האורז שבחוצה לארץ, כל המשתמש ממנו פטור. | |||
== משנה ב == | |||
המקבל עליו להיות נאמן, מעשר את שהוא אוכל, ואת שהוא מוכר, ואת שהוא לוקח, ואינו מתארח אצל עם הארץ. רבי יהודה אומר, אף המתארח אצל עם הארץ נאמן. אמרו לו, על עצמו אינו נאמן, כיצד יהא נאמן על של אחרים? | |||
== משנה ג == | |||
המקבל עליו להיות חבר, אינו מוכר לעם הארץ לח ויבש, ואינו לוקח ממנו לח, ואינו מתארח אצל עם הארץ, ולא מארחו אצלו בכסותו. רבי יהודה אומר, אף לא יגדל בהמה דקה, ולא יהא פרוץ בנדרים ובשחוק, ולא יהא מטמא למתים, ומשמש בבית המדרש. אמרו לו, לא באו אלו לכלל. | |||
== משנה ד == | |||
הנחתומים לא חייבו אותם חכמים להפריש אלא כדי תרומת מעשר וחלה. החנוונים אינן רשאין למכור את הדמאי. כל המשפיעין במדה גסה, רשאין למכור את הדמאי. אלו הן המשפיעין במדה גסה, כגון הסיטונות ומוכרי תבואה. | |||
== משנה ה == | |||
רבי מאיר אומר, את שדרכו להמדד בגסה ומדדו בדקה, טפלה דקה לגסה. את שדרכו להמדד בדקה ומדד בגסה, טפלה גסה לדקה. איזו היא מדה גסה? ביבש, שלושת קבין, ובלח, דינר. רבי יוסי אומר, סלי תאנים וסלי ענבים וקופות של ירק, כל זמן שהוא מוכרן אכסרה, פטור. | |||
[[קטגוריה:משנה]] | |||
[[קטגוריה:משנה/דמאי]] | |||
[[קטגוריה:ש"ס]] | |||
[[קטגוריה:תנאים]] | |||
גרסה מ־18:35, 5 בנובמבר 2025
| משנה |
|---|
| דמאי |
| פרק א • פרק ב • פרק ג • פרק ד • פרק ה • פרק ו • פרק ז |
משנה א
ואלו דברים מתעשרין דמאי בכל מקום. הדבילה, והתמרים, והחרובים, האורז, והכמון. האורז שבחוצה לארץ, כל המשתמש ממנו פטור.
משנה ב
המקבל עליו להיות נאמן, מעשר את שהוא אוכל, ואת שהוא מוכר, ואת שהוא לוקח, ואינו מתארח אצל עם הארץ. רבי יהודה אומר, אף המתארח אצל עם הארץ נאמן. אמרו לו, על עצמו אינו נאמן, כיצד יהא נאמן על של אחרים?
משנה ג
המקבל עליו להיות חבר, אינו מוכר לעם הארץ לח ויבש, ואינו לוקח ממנו לח, ואינו מתארח אצל עם הארץ, ולא מארחו אצלו בכסותו. רבי יהודה אומר, אף לא יגדל בהמה דקה, ולא יהא פרוץ בנדרים ובשחוק, ולא יהא מטמא למתים, ומשמש בבית המדרש. אמרו לו, לא באו אלו לכלל.
משנה ד
הנחתומים לא חייבו אותם חכמים להפריש אלא כדי תרומת מעשר וחלה. החנוונים אינן רשאין למכור את הדמאי. כל המשפיעין במדה גסה, רשאין למכור את הדמאי. אלו הן המשפיעין במדה גסה, כגון הסיטונות ומוכרי תבואה.
משנה ה
רבי מאיר אומר, את שדרכו להמדד בגסה ומדדו בדקה, טפלה דקה לגסה. את שדרכו להמדד בדקה ומדד בגסה, טפלה גסה לדקה. איזו היא מדה גסה? ביבש, שלושת קבין, ובלח, דינר. רבי יוסי אומר, סלי תאנים וסלי ענבים וקופות של ירק, כל זמן שהוא מוכרן אכסרה, פטור.