מאמר באתי לגני תשי"ט - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
'''בס"ד, יו"ד שבט, ה'תשי"ט'''*
{{עריכה}}'''בס"ד, יו"ד שבט, ה'תשי"ט'''*


'''באתי לגני'''1 אחותי כלה2, ומבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר בעל ההילולא בהמאמר3 עפ"י המבואר במדרש4 לגני לגנוני, למקום שהי' עיקרי בתחילה, דעיקר שכינה בתחתונים היתה, דבתחלת הבריאה עולם על מלואו נברא5, וע"י חטא עה"ד והחטאים שלאחריו סילקו את השכינה מלמטה למעלה עד רקיע הז', והצדיקים ע"י עבודתם המשיכו את השכינה מלמעלה למטה, דהתחלת ההמשכה הי' מאברהם, שהוא הי' הראשון, והורידה מרקיע הז' לו' וכו' עד שבא משה שהוא השביעי וכל השביעין חביבין6 והורידה מרקיע הא' למטה בארץ, ולכן למשה נאמר7 ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, דכפשוטו קאי על המשכת אלקות שהי' למטה בארץ, וגם כמאמר רז"ל8 בתוכו לא נאמר אלא בתוכם, בתוך כאו"א מישראל, ועפי"ז מבאר בהמאמר9 הטעם מה שהמשכן, דמשכן איהו מקדש ומקדש איהו משכן10, הי' מעצי שטים11, דשטים הוא מל' הטי'12 כמ"ש13 שטו העם, והוא ההטי' מדרך הישר והמיצוע, שישנה בב' אופנים, ההטי' מדרך המיצוע לגרוע והטי' מדרך המיצוע לטוב, שההטי' לגרוע הוא כמרז"ל14 אין אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רוח שטות, ושטות זה שהוא השטות דעולם והשטות דלעו"ז צריך להפוך לבחי' השטות דקדושה והוא העבודה שלמעלה מטעם ודעת, וזהו (האתהפכא משטות דלעו"ז לשטות דקדושה) עיקר עבודת המשכן ומקדש, שעי"ז נעשה ושכנתי בתוכם, שיהי' עיקר שכינה בתחתונים, באתי לגני לגנוני15. ועפי"ז מבאר גם בהמאמר16 הטעם מה שעצי שטים נק' בשם קרשים11, שכל השמות שבתורה הם בדיוק ומתאימים לתוכן ענינם17, דהנה האותיות דקרש הם אותיות שקר ואותיות קשר, והיינו אשר מהשקר דעולם צריך להפכם ולעשות מהם קרשי המשכן, בחי' קשר, והיינו לקשר כל עניני העולם בשכינה ובעיקר שכינה שהוא פנימיות ועצמות א"ס ב"ה. וכמו שמבאר בפרטיות אותיות קו"ף ורי"ש ואיך שייך כנגדם בקדושה, ואשר צריך להפכם מהאותיות כמו שהם באתוון דזיופא18 לעניני טוב וקדושה, וכמבואר כל הנ"ל באריכות בסעיפים הקודמים19.
'''באתי לגני'''1 אחותי כלה2, ומבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר בעל ההילולא בהמאמר3 עפ"י המבואר במדרש4 לגני לגנוני, למקום שהי' עיקרי בתחילה, דעיקר שכינה בתחתונים היתה, דבתחלת הבריאה עולם על מלואו נברא5, וע"י חטא עה"ד והחטאים שלאחריו סילקו את השכינה מלמטה למעלה עד רקיע הז', והצדיקים ע"י עבודתם המשיכו את השכינה מלמעלה למטה, דהתחלת ההמשכה הי' מאברהם, שהוא הי' הראשון, והורידה מרקיע הז' לו' וכו' עד שבא משה שהוא השביעי וכל השביעין חביבין6 והורידה מרקיע הא' למטה בארץ, ולכן למשה נאמר7 ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, דכפשוטו קאי על המשכת אלקות שהי' למטה בארץ, וגם כמאמר רז"ל8 בתוכו לא נאמר אלא בתוכם, בתוך כאו"א מישראל, ועפי"ז מבאר בהמאמר9 הטעם מה שהמשכן, דמשכן איהו מקדש ומקדש איהו משכן10, הי' מעצי שטים11, דשטים הוא מל' הטי'12 כמ"ש13 שטו העם, והוא ההטי' מדרך הישר והמיצוע, שישנה בב' אופנים, ההטי' מדרך המיצוע לגרוע והטי' מדרך המיצוע לטוב, שההטי' לגרוע הוא כמרז"ל14 אין אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רוח שטות, ושטות זה שהוא השטות דעולם והשטות דלעו"ז צריך להפוך לבחי' השטות דקדושה והוא העבודה שלמעלה מטעם ודעת, וזהו (האתהפכא משטות דלעו"ז לשטות דקדושה) עיקר עבודת המשכן ומקדש, שעי"ז נעשה ושכנתי בתוכם, שיהי' עיקר שכינה בתחתונים, באתי לגני לגנוני15. ועפי"ז מבאר גם בהמאמר16 הטעם מה שעצי שטים נק' בשם קרשים11, שכל השמות שבתורה הם בדיוק ומתאימים לתוכן ענינם17, דהנה האותיות דקרש הם אותיות שקר ואותיות קשר, והיינו אשר מהשקר דעולם צריך להפכם ולעשות מהם קרשי המשכן, בחי' קשר, והיינו לקשר כל עניני העולם בשכינה ובעיקר שכינה שהוא פנימיות ועצמות א"ס ב"ה. וכמו שמבאר בפרטיות אותיות קו"ף ורי"ש ואיך שייך כנגדם בקדושה, ואשר צריך להפכם מהאותיות כמו שהם באתוון דזיופא18 לעניני טוב וקדושה, וכמבואר כל הנ"ל באריכות בסעיפים הקודמים19.