שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן צא

שֶׁיֶּאֱזֹר מָתְנָיו וִיכַסֶּה רֹאשׁוֹ בִּשְׁעַת תְּפִלָּה וּבוֹ ו' סְעִיפִים: בְּגָדָיו כֵּיצַד? אֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁתְּהֵא עֶרְוָתוֹ מְכֻסָּה וְלֹא יְהֵא לִבּוֹ רוֹאֶה אֶת הָעֶרְוָה, אֶלָּא אֲפִלּוּ אִם הָיְתָה טַלִּית חֲגוּרָה לוֹ עַל מָתְנָיו לְכַסּוֹתוֹ מִמָּתְנָיו וּלְמַטָּה, וְחוֹצֵץ בְּטַלִּיתוֹ עַל מָתְנָיו שֶׁלֹּא יְהֵא לִבּוֹ רוֹאֶה אֶת הָעֶרְוָה — אָסוּר לְהִתְפַּלֵּל עַד שֶׁיְּכַסֶּה לִבּוֹ, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר סִימָן ע"ד. וְאִם לֹא כִּסָּה אֶת לִבּוֹ, אוֹ שֶׁנֶּאֱנַס וְאֵין לוֹ בְּמַה שֶּׁיִּתְכַּסֶּה, הוֹאִיל וְכִסָּה עֶרְוָתוֹ וְהִתְפַּלֵּל — יָצָא: צָרִיךְ לֶאֱזֹר אֵזוֹר בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה אֲפִלּוּ אִם יֵשׁ לוֹ אַבְנֵט שֶׁאֵין לִבּוֹ רוֹאֶה אֶת הָעֶרְוָה, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: "הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל". אֲבָל בִּשְׁאָר בְּרָכוֹת מֻתָּר לְבָרֵךְ בְּלֹא חֲגוֹרָה, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַבְנֵט בַּמִּכְנָסַיִם וְאֵין לִבּוֹ רוֹאֶה אֶת הָעֶרְוָה. וְהוּא הַדִּין אֲפִלּוּ בְּלֹא מִכְנָסַיִם אִם בְּגָדָיו מֻנָּחִים מַמָּשׁ עַל בִּטְנוֹ וְחוֹצְצִים בֵּין לִבּוֹ לָעֶרְוָה. וּמִי שֶׁהוֹלֵךְ כָּל הַיּוֹם בְּלֹא חֲגוֹרָה — אֵין צָרִיךְ לֶאֱזֹר בִּשְׁעַת תְּפִלָּה: אָסוּר לְהוֹצִיא אַזְכָּרָה מִפִּיו בְּרֹאשׁ מְגֻלֶּה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ לִמְחוֹת שֶׁלֹּא לִכָּנֵס לְבֵית הַכְּנֶסֶת בְּגִלּוּי הָרֹאשׁ. וּמִדַּת חֲסִידוּת הוּא שֶׁלֹּא לֵילֵךְ ד' אַמּוֹת בְּגִלּוּי הָרֹאשׁ אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ב': כּוֹבָעִים הַקְּלוּעִים מִקַּשׁ חֲשׁוּבִים כִּסּוּי, אֲבָל הַנָּחַת יָדוֹ עַל רֹאשׁוֹ אֵינָהּ חֲשׁוּבָה כִּסּוּי, לְפִי שֶׁהַיָּד וְהָרֹאשׁ גּוּף אֶחָד הֵן וְאֵין הַגּוּף יָכוֹל לְכַסּוֹת אֶת עַצְמוֹ. אֲבָל אִם אַחֵר מַנִּיחַ יָדוֹ עַל רֹאשׁוֹ — יֵשׁ לְהָקֵל (כֵּיוָן שֶׁרש"ל מֵקֵל לְגַמְרֵי): לֹא יַעֲמֹד אָדָם בִּתְפִלָּה בַּאֲפוּנְדָּתוֹ, וְלֹא בְּרַגְלַיִם מְגֻלִּים אִם דֶּרֶךְ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם שֶׁלֹּא יַעַמְדוּ לִפְנֵי הַגְּדוֹלִים אֶלָּא בְּבָתֵּי רַגְלַיִם. אֲבָל אִם דַּרְכָּם לַעֲמֹד יְחֵפִים בִּפְנֵי הַגְּדוֹלִים כְּמוֹ בְּאֶרֶץ הָעֲרָב — מֻתָּר לְהִתְפַּלֵּל יָחֵף. וּבִמְדִינוֹת אֵלּוּ אֵין לְהִתְפַּלֵּל בְּבָתֵּי שׁוֹקַיִם שֶׁל פִּשְׁתָּן אִם לֹא יִלְבַּשׁ עֲלֵיהֶם אַנְפִּילָאוֹת (שֶׁקּוֹרִין זאקי"ן), שֶׁגְּנַאי הוּא לַעֲמֹד בִּפְנֵי הַגְּדוֹלִים בְּבָתֵּי שׁוֹקַיִם שֶׁל פִּשְׁתָּן בִּלְבַד, וּמִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁנּוֹעֲלִין סַנְדָּל (שֶׁקּוֹרִין פאנטאפי"ל) שֶׁהֶעָקֵב מְגֻלֶּה (אֲבָל בְּאַנְפִּילָאוֹת מֻתָּר לְהִתְפַּלֵּל אַף בְּלֹא בָּתֵּי שׁוֹקַיִם, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵזוֹר לְהַפְסִיק בֵּין לִבּוֹ לָעֶרְוָה, אוֹ שֶׁבְּגָדָיו מֻנָּחִים מַמָּשׁ עַל בִּטְנוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסָעִיף ב'). וְכֵן אֵין לִלְבֹּשׁ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה בָּתֵּי יָדַיִם כְּדֶרֶךְ עוֹבְרֵי דְּרָכִים: דֶּרֶךְ הַחֲכָמִים וְתַלְמִידֵיהֶם שֶׁלֹּא יִתְפַּלְּלוּ אֶלָּא כְּשֶׁהֵן עֲטוּפִים. וּמִנְהַג הַחֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים כְּשֶׁהָיָה שָׁלוֹם בָּעוֹלָם הָיוּ מִתְקַשְּׁטִים בִּבְגָדִים נָאִים וּמִתְפַּלְלִים, מִשּׁוּם "הִכּוֹן כו'", כְּלוֹמַר הִתְנָאֶה לְפָנָיו. וּבְעֵת הַזַּעַם הָיוּ עוֹמְדִים כְּעֶבֶד לִפְנֵי רַבּוֹ שֶׁמַּשְׁלִיךְ אַדַּרְתּוֹ מֵעָלָיו שֶׁלֹּא יֵרָאֶה כְּחָשׁוּב, וְחוֹבֵק אֶת יָדָיו בְּאֶצְבְּעוֹתָיו מֵאֵימַת רַבּוֹ וְיִרְאָתוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁחוֹבֵק אֶצְבְּעוֹתָיו שֶׁל יָדָיו זֶה בְּשֶׁל זֶה כְּאָדָם שֶׁשּׁוֹבֵר אֶצְבְּעוֹתָיו כְּשֶׁמִּצְטַעֵר. וְיֵשׁ מֵהַחֲכָמִים שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים כֵּן אַף בְּעֵת שָׁלוֹם. וּמִכָּל מָקוֹם, טוֹב לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְחַבֵּק אֶצְבְּעוֹתָיו בְּעֵת שָׁלוֹם, כִּי בָּזֶה מוֹרִיד דִּין עַל עַצְמוֹ, אֶלָּא יַנִּיחַ יָדָיו זֶה עַל זֶה כְּפוּתִין, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן צ"ה: .