עמוד ראשי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דטקסט, מאגר ספרים חב"דים חופשי בגרסת טקסט.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 16: שורה 16:
|id=mp-tfp
|id=mp-tfp
|title=דבר מלכות שבועי
|title=דבר מלכות שבועי
|תוכן={{דבר מלכות שבועי}}
|תוכן={{עמוד ראשי/דבר מלכות שבועי}}
}}
}}
|
|
שורה 27: שורה 27:
|id=mp-tfp
|id=mp-tfp
|title=[[:תבנית:היום יום|הפתגם היומי]] - [[לוח היום יום]] - [[{{#זמןמ:xhxjj xjx}}]] [[{{#time:xhxjY}}]]
|title=[[:תבנית:היום יום|הפתגם היומי]] - [[לוח היום יום]] - [[{{#זמןמ:xhxjj xjx}}]] [[{{#time:xhxjY}}]]
|תוכן={{היום יום}}
|תוכן={{עמוד ראשי/היום יום}}
}}
}}
{{עמוד ראשי/תיבה
{{עמוד ראשי/תיבה
שורה 36: שורה 36:
|id=mp-tfp
|id=mp-tfp
|title=תניא יומי
|title=תניא יומי
|תוכן={{תניא יומי}}
|תוכן={{עמוד ראשי/תניא יומי}}
}}
}}



גרסה מ־18:14, 27 ביוני 2024

שימו לב! האתר כעת בעבודה וייפתח בעזרת ה' בקרוב.
ברוכים הבאים לחב"דטקסט
חב"דטקסט הינו מאגר חב"די חופשי לקריאה, כתיבה ועריכה. מטרתנו היא הפצת תורת חסידות חב"ד תוך דגש על ענייני גאולה ומשיח בשפה פשוטה וברורה. המיזם עוסק גם בנושאים אחרים הקשורים בחסידות חב"ד וביהדות בכלל, מושגים, אישים והיסטוריה.
בחב"דטקסט יש כעת: 86 דפים. הצטרפו למיזם!


קטע מהדבר מלכות השבועי

כולל גם – בימים אלו ממש – השקו"ט והרצון דכו"כ במדינה ההיא להחזיר את שם העיר "לענינגררד" (שבה הי' המאסר והישיבה בבית האסורים) – השם שהם נתנו לה (על שם מנהיגם) – בחזרה לשם "פעטערבורג" (שם העיר בזמן המאסר והגאולה דאדמו"ר הזקן) – השם שהצרר קרא לה בזמן בניית העיר (שמייצג את ההיפך הגמור מהקומוניסטים). והגם שאף תחת שלטון הצרר היו מניעות ועיכובים ליהדות – אין זה מגיע למה שנעשה ע"י אלו שאסרו את בעל המאסר והגאולה; ויש לומר, שבהשקו"ט והרצון להחזיר את שם העיר מ"לענינגררד" ל"פעטערבורג" – רואים בגלוי יותר את הפעולה הנמשכת מהגאולה בי"ב־י"ג תמוז, הגאולה הכללית דכל בנ"י ממנגדיהם בכלל, ובפרט במדינה ההיא
תרגום מאידית משיחת דבר מלכות קרח סימן ז'

היום יום

ראש חודש. העברת הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום - פסוק פסוק. וקורים גם ההפטרה, או שתי ההפטרות אם הוא שבת ראש חודש, או פרשיות מחוברות וכיוצא בזה.

מענה רבינו הזקן לאברך עילוי מצוין ובעל כשרון מפורסם כשנכנס ליחידות שלו הראשונה - בשנת תקנ"ה בליאזנא: רוחניות וגשמיות זיינען הפכים בעצם מהותם. דאס וואס עס איז א מעלה אין גשמיות, איז א חסרון אין רוחניות.

אין גשמיות איז א שמח בחלקו דער גרעסטער בעל מעלה. און דורך עבודה וועט אזא איינער צוקומען צו די העכסטע מדריגות. אין רוחניות אבער איז א שמח בחלקו דער גרעסטער חסרון, און ער ווערט, ר"ל, א יורד ונופל.


תרגום מאידיש: מענה רבינו הזקן לאברך עילוי מצוין ובעל כשרון מפורסם כשנכנס ליחידות שלו הראשונה - בשנת תקנ"ה בליאזנא: רוחניות וגשמיות הם הפכים בעצם מהותם. מה שמעלה בגשמיות, הוא חסרון ברוחניות.

בגשמיות, השמח בחלקו הוא הבעל מעלה הגדול ביותר. ועל ידי עבודה יגיע אחד כזה למדרגות הגבוהות ביותר. ברוחניות אבל השמח בחלקו החסרון הגדול ביותר, והוא, רחמנא ליצלן, יורד ונופל.

ספרים חדשים באתר


יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד