לקוטי אמרים · פרק ל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (ש. א. העביר את הדף ליקוטי אמרים - פרק ל' לשם לקוטי אמרים · פרק ל בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון) |
(תיקונים) |
||
שורה 6: | שורה 6: | ||
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים כו-לד}}}} | |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים כו-לד}}}} | ||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
'''פרק ל | '''פרק ל - והוי שפל רוח בפני כל האדם''' | ||
==מבוא לפרק== | ==מבוא לפרק== | ||
בהמשך לתרופה לטמטום הלב שב[[ | בהמשך לתרופה לטמטום הלב שב[[לקוטי אמרים · פרק כט|פרק הקודם]]{{הערה|שיתבונן במעמדו ומצבו אליבא דאמת, וכך ישבור את הסטרא אחרא – והיא הנפש הבהמית שבו.}} מוסיף אדמו"ר הזקן בפרק זה עצה נוספת: עליו להתבונן בפחיתות ערכו לא רק ביחס לעצמו{{הערה|כבפרק הקודם.}} אלא אפילו ביחס ל"קל שבקלים". | ||
===מקומו של הפרק=== | ===מקומו של הפרק=== | ||
ב[[תניא - מהדורא קמא|מהדורה קמא של התניא]]{{הערה|בי' כסלו תקנ"ד גמר רבינו הזקן את התניא ונתן להעתיקו (בכתב יד) ולהפיצו. לאחר כשנתיים (כשהתברר שעותקים רבים זוייפו במתכוון ע"י המנגדים לתורת החסידות) ציווה רבינו הזקן להדפיסו באופן רשמי, ואסר הדפסות פרטיות.}} היה תוכנו של פרק זה כלול באגרת התשובה{{הערה|החלק השלישי של התניא. העניין מופיע שם בפרק ג, כהסבר כיצד עוונות שאדם דש בעקביו יכולים להביא לעונש כרת.}}. כשהדפיס רבינו את התניא (בשנת תקנ"ו) הוציא פרק זה משם והעבירו לכאן - כחלק מההתבוננות המביאה לביטוש עצמו{{הערה|שמטרתה לאכפיא לס"א, ראה [[ | ב[[תניא - מהדורא קמא|מהדורה קמא של התניא]]{{הערה|בי' כסלו תקנ"ד גמר רבינו הזקן את התניא ונתן להעתיקו (בכתב יד) ולהפיצו. לאחר כשנתיים (כשהתברר שעותקים רבים זוייפו במתכוון ע"י המנגדים לתורת החסידות) ציווה רבינו הזקן להדפיסו באופן רשמי, ואסר הדפסות פרטיות.}} היה תוכנו של פרק זה כלול באגרת התשובה{{הערה|החלק השלישי של התניא. העניין מופיע שם בפרק ג, כהסבר כיצד עוונות שאדם דש בעקביו יכולים להביא לעונש כרת.}}. כשהדפיס רבינו את התניא (בשנת תקנ"ו) הוציא פרק זה משם והעבירו לכאן - כחלק מההתבוננות המביאה לביטוש עצמו{{הערה|שמטרתה לאכפיא לס"א, ראה [[לקוטי אמרים · פרק כט|בפרק הקודם]].}}. ההבדל בין שני הפרקים רמוז בשני המשלים שבפרק ל"א{{הערה|שיחת ש"פ וארא תשכ"ח, מובא ב[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]] להרב קארף, בפרק ל"א}}: | ||
:* המשל "מיניה וביה אבא לישדי ביה נרגא"{{הערה|סנהדרין ל"ט:, ועיין מדרש רבה סוף פרק ה' (הגהת הצ"צ).}} הוא עניינו של [[ | :* המשל "מיניה וביה אבא לישדי ביה נרגא"{{הערה|סנהדרין ל"ט:, ועיין מדרש רבה סוף פרק ה' (הגהת הצ"צ).}} הוא עניינו של [[לקוטי אמרים · פרק כט|הפרק הקודם]]: התבוננות בשפלות של חומריות הגוף{{הערה|הן מצד עצמו והן מה שהוסיף בזה בבחירתו}} – שפלות שעיקרה קליפת נוגה. | ||
:* והמשל "ופגע בו כיוצא בו"{{הערה|שבת קכ"א:.}} הוא עניינו של פרק ל | :* והמשל "ופגע בו כיוצא בו"{{הערה|שבת קכ"א:.}} הוא עניינו של פרק ל: שפלות הנובעת מאיסורים{{הערה|דברים בטלים, לשון הרע וכו'}} – מירידתו לשלוש קליפות הטמאות. | ||
==גוף הפרק== | ==גוף הפרק== | ||
שורה 26: | שורה 26: | ||
==מושגים יסודיים בפרק== | ==מושגים יסודיים בפרק== | ||
*[[ | *מחשבות זרות | ||
{{סדרה|הקודם=[[לקוטי אמרים · פרק כט|פרק כט]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[לקוטי אמרים · פרק לא|פרק לא]]}} | |||
[[קטגוריה:תניא · לקוטי אמרים]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־20:08, 24 ביולי 2024
תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים כ"ו-ל"ד) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
פרק ל - והוי שפל רוח בפני כל האדם
מבוא לפרק
בהמשך לתרופה לטמטום הלב שבפרק הקודם[1] מוסיף אדמו"ר הזקן בפרק זה עצה נוספת: עליו להתבונן בפחיתות ערכו לא רק ביחס לעצמו[2] אלא אפילו ביחס ל"קל שבקלים".
מקומו של הפרק
במהדורה קמא של התניא[3] היה תוכנו של פרק זה כלול באגרת התשובה[4]. כשהדפיס רבינו את התניא (בשנת תקנ"ו) הוציא פרק זה משם והעבירו לכאן - כחלק מההתבוננות המביאה לביטוש עצמו[5]. ההבדל בין שני הפרקים רמוז בשני המשלים שבפרק ל"א[6]:
- המשל "מיניה וביה אבא לישדי ביה נרגא"[7] הוא עניינו של הפרק הקודם: התבוננות בשפלות של חומריות הגוף[8] – שפלות שעיקרה קליפת נוגה.
- והמשל "ופגע בו כיוצא בו"[9] הוא עניינו של פרק ל: שפלות הנובעת מאיסורים[10] – מירידתו לשלוש קליפות הטמאות.
גוף הפרק
דף השער וההקדמה: דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט ● לקוטי אמרים: א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג ● שער היחוד והאמונה: הקדמה חינוך קטן · א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב ● אגרת התשובה: א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב ● אגרת הקודש: א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב ● קונטרס אחרון: א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
פרק ל |
סיכום הפרק
כדי שהאדם יקלוט שהוא אכן באמת גרוע מהקל שבקלים, עליו להתבונן בדבר בשלושה שלבים:
- הנסיון שעובר הקל שבקלים גדול משלו, ויתבונן: האם הוא היה עומד בנסיון כזה? נמצא שאינו טוב מהקל שבקלים.
- ומבחינת העובדה שאין הוא מתאמץ להתגבר על יצרו יותר מהקל שבקלים - נמצא שהוא שווה לו.
- ומאחר והוא יודע ספר, נדרש ממנו יותר - ולכן הוא גרוע מהקל שבקלים.
מושגים יסודיים בפרק
- מחשבות זרות
הקודם: פרק כט |
פרקי לקוטי אמרים | הבא: פרק לא |
הערות שוליים
- ↑ שיתבונן במעמדו ומצבו אליבא דאמת, וכך ישבור את הסטרא אחרא – והיא הנפש הבהמית שבו.
- ↑ כבפרק הקודם.
- ↑ בי' כסלו תקנ"ד גמר רבינו הזקן את התניא ונתן להעתיקו (בכתב יד) ולהפיצו. לאחר כשנתיים (כשהתברר שעותקים רבים זוייפו במתכוון ע"י המנגדים לתורת החסידות) ציווה רבינו הזקן להדפיסו באופן רשמי, ואסר הדפסות פרטיות.
- ↑ החלק השלישי של התניא. העניין מופיע שם בפרק ג, כהסבר כיצד עוונות שאדם דש בעקביו יכולים להביא לעונש כרת.
- ↑ שמטרתה לאכפיא לס"א, ראה בפרק הקודם.
- ↑ שיחת ש"פ וארא תשכ"ח, מובא בליקוטי ביאורים בספר התניא להרב קארף, בפרק ל"א
- ↑ סנהדרין ל"ט:, ועיין מדרש רבה סוף פרק ה' (הגהת הצ"צ).
- ↑ הן מצד עצמו והן מה שהוסיף בזה בבחירתו
- ↑ שבת קכ"א:.
- ↑ דברים בטלים, לשון הרע וכו'