לקוטי אמרים פרק מג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (ש. א. העביר את הדף ליקוטי אמרים - פרק מ"ג לשם לקוטי אמרים · פרק מג בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון) |
(תיקונים) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים מא-נ}}}} | |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים מא-נ}}}} | ||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
'''פרק | '''פרק מג – דרגות האהבה והיראה''' | ||
==מבוא לפרק== | ==מבוא לפרק== | ||
בהמשך לביאור ראשית העבודה עיקרה ושורשה{{הערה|שהתבאר בשני הפרקים הקודמים ([[ | בהמשך לביאור ראשית העבודה עיקרה ושורשה{{הערה|שהתבאר בשני הפרקים הקודמים ([[לקוטי אמרים · פרק מא|מא]]־[[לקוטי אמרים · פרק מב|מב]]), יראת ה' במובנה הפשוט ביותר – כעומד לפני המלך.}}, מוסברות בפרק זה ארבע הדרגות הכלליות בעבודת ה' – שתי דרגות היראה ושתי דרגות האהבה: ההבדלים ביניהן, כיצד מתגלה כל אחת מהן{{הערה|וכן '''למי''' מתגלה כל אחת מהן, איזו שייכת אצל כל אחד ואיזו רק ליחידי סגולה.}} וסדר העבודה (לאיזו דרגה צריך אדם לשאוף בתחילה). | ||
==גוף הפרק== | ==גוף הפרק== | ||
{{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק מ"ג}} | |||
==סיכום הפרק== | ==סיכום הפרק== | ||
ההבדל בין שתי דרגות היראה דומה להבדל בין פחד ממלך (פחד מכוחו) ליראה מצדיק (בושה מאישיותו): | ההבדל בין שתי דרגות היראה דומה להבדל בין פחד ממלך (פחד מכוחו) ליראה מצדיק (בושה מאישיותו): | ||
:*יראה תתאה | :*יראה תתאה – כעומד לפני המלך{{הערה|כפי שהתבאר בשני הפרקים הקודמים ([[לקוטי אמרים · פרק מא|מא]]־[[לקוטי אמרים · פרק מב|מב]]).}}, או מגדולתו שבבריאת העולמות{{הערה|כפי שמתבאר בתחילת פרק זה.}}. | ||
:*יראה עילאה | :*יראה עילאה – יראה מעצמותו. | ||
ההבדל בין שתי דרגות האהבה נובע מהדרגה בנפש ממנה הן מגיעות (מעצם הנפש, או מכוחותיה הגלויים): | ההבדל בין שתי דרגות האהבה נובע מהדרגה בנפש ממנה הן מגיעות (מעצם הנפש, או מכוחותיה הגלויים): | ||
:*אהבה רבה | :*אהבה רבה – הוא טבעה של הנפש האלוקית – אך אין ביכולת האדם לגלותה בכוחות עצמו. היא מתגלה מעצמה למי ששלם ביראה. | ||
:*אהבת עולם - מתגלה, כשאחרי שחושב בגדולת ה' (אותה התבוננות שמביאה ליראה תתאה), מתבונן: שכל הנאות ותענוגי העולם הם | :*אהבת עולם - מתגלה, כשאחרי שחושב בגדולת ה' (אותה התבוננות שמביאה ליראה תתאה), מתבונן: שכל הנאות ותענוגי העולם הם אין ואפס לעומת ה' (ש'''הוא''' מקור החיים והתענוגים). | ||
לאחר הסבר ההבדלים מסכם | לאחר הסבר ההבדלים מסכם אדמו"ר הזקן, שסדר העבודה הרגיל הוא קודם כל יראה תתאה ואחר כך אהבת עולם{{הערה|שאליהן שייך כל אחד ואחת. מה שאין כן יראה עילאה מתגלה בלב האדם רק אחרי מאמץ גדול ואחרי שהשיג שלימות מסויימת, ואהבה רבה אינה תלויה בעבודתו כלל}}. | ||
==מושגים יסודיים בפרק== | ==מושגים יסודיים בפרק== | ||
* | *יראה תתאה – יראה חיצונית, המתגלית על ידי התבוננות בנבראים שהם לבושי המלך. | ||
* | *יראה עילאה – יראה מחמת התבוננות בחכמה=ת ה' הממלאת את כל העולמות וסובבת אותם. | ||
* | *אהבה רבה – אהבה בתענוגים. | ||
* | *אהבת עולם. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
*הרב יצחק גולדברג [https://sinun770.org/הרב-יצחק-גולדברג-תניא-פרק-מג-שיעור-2-2/ שיעור בפרק חלק 2] | *הרב יצחק גולדברג [https://sinun770.org/הרב-יצחק-גולדברג-תניא-פרק-מג-שיעור-2-2/ שיעור בפרק חלק 2] | ||
*הרב יצחק גולדברג [https://sinun770.org/הרב-יצחק-גולדברג-תניא-פרק-מג-שיעור-3-סוף-2/ שיעור בפרק חלק 3] | *הרב יצחק גולדברג [https://sinun770.org/הרב-יצחק-גולדברג-תניא-פרק-מג-שיעור-3-סוף-2/ שיעור בפרק חלק 3] | ||
{{סדרה|הקודם=[[לקוטי אמרים · פרק מב|פרק מב]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[לקוטי אמרים · פרק מד|פרק מד]]}} | |||
[[קטגוריה:תניא · לקוטי אמרים]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־23:17, 24 ביולי 2024
| תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים מ"א-נ') | |
|---|---|
|
פרק מג – דרגות האהבה והיראה
מבוא לפרק
בהמשך לביאור ראשית העבודה עיקרה ושורשה[1], מוסברות בפרק זה ארבע הדרגות הכלליות בעבודת ה' – שתי דרגות היראה ושתי דרגות האהבה: ההבדלים ביניהן, כיצד מתגלה כל אחת מהן[2] וסדר העבודה (לאיזו דרגה צריך אדם לשאוף בתחילה).
גוף הפרק
תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק מ"ג
סיכום הפרק
ההבדל בין שתי דרגות היראה דומה להבדל בין פחד ממלך (פחד מכוחו) ליראה מצדיק (בושה מאישיותו):
ההבדל בין שתי דרגות האהבה נובע מהדרגה בנפש ממנה הן מגיעות (מעצם הנפש, או מכוחותיה הגלויים):
- אהבה רבה – הוא טבעה של הנפש האלוקית – אך אין ביכולת האדם לגלותה בכוחות עצמו. היא מתגלה מעצמה למי ששלם ביראה.
- אהבת עולם - מתגלה, כשאחרי שחושב בגדולת ה' (אותה התבוננות שמביאה ליראה תתאה), מתבונן: שכל הנאות ותענוגי העולם הם אין ואפס לעומת ה' (שהוא מקור החיים והתענוגים).
לאחר הסבר ההבדלים מסכם אדמו"ר הזקן, שסדר העבודה הרגיל הוא קודם כל יראה תתאה ואחר כך אהבת עולם[5].
מושגים יסודיים בפרק
- יראה תתאה – יראה חיצונית, המתגלית על ידי התבוננות בנבראים שהם לבושי המלך.
- יראה עילאה – יראה מחמת התבוננות בחכמה=ת ה' הממלאת את כל העולמות וסובבת אותם.
- אהבה רבה – אהבה בתענוגים.
- אהבת עולם.
קישורים חיצוניים
- הרב יצחק גולדברג שיעור בפרק חלק 1
- הרב יצחק גולדברג שיעור בפרק חלק 2
- הרב יצחק גולדברג שיעור בפרק חלק 3
| הקודם: פרק מב |
פרקי לקוטי אמרים | הבא: פרק מד |
הערות שוליים
- ↑ שהתבאר בשני הפרקים הקודמים (מא־מב), יראת ה' במובנה הפשוט ביותר – כעומד לפני המלך.
- ↑ וכן למי מתגלה כל אחת מהן, איזו שייכת אצל כל אחד ואיזו רק ליחידי סגולה.
- ↑ כפי שהתבאר בשני הפרקים הקודמים (מא־מב).
- ↑ כפי שמתבאר בתחילת פרק זה.
- ↑ שאליהן שייך כל אחד ואחת. מה שאין כן יראה עילאה מתגלה בלב האדם רק אחרי מאמץ גדול ואחרי שהשיג שלימות מסויימת, ואהבה רבה אינה תלויה בעבודתו כלל