בשורת הגאולה כח: הבדלים בין גרסאות בדף
(תיקון) |
מ (ש. א. העביר את הדף בשורת הגאולה · כח לשם בשורת הגאולה כח בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון) |
(אין הבדלים)
| |
גרסה אחרונה מ־15:28, 12 באוגוסט 2024
| בשורת הגאולה |
|---|
| פתח דבר • א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג • נד • נה • נו • נז • נח • נט • ס • סא • סב • סג • סד • סה • סו • סז • סח • סט • ע • עא |
ויש לומר, אז כשם ווי דאָס איז בנוגע צו כללות ענין הגלות וגאולה, אַזוי איז דאָס אויך בנוגע צו דעם מקום פרטי וואו מ'געפינט זיך אין "חצי כדור התחתון" – אז היות אַז דאָס (דער "מקדש מעט"[1]) איז דער אָרט וואו כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו האָט קובע געווען מקומו, אַלס דער מקור אויף הפצת המעינות חוצה בכל העולם כולו, ווערט דוקא אין און פון דעם אָרט אויפגעטאָן די גאולה און בנין בית המקדש השלישי, "מקדש אד' כוננו ידיך"[2],
דאע"פ אַז מקומו אין אין ארץ הקודש, אין ירושלים עיר הקודש, על הר הקודש – איז אָבער וויבאלד אַז דאָס ווערט אויפגעטאָן דורך "מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות"[3], ובפרט אין סיום פון זמן הגלות דורך דער עבודה פון "יפוצו מעינותיך חוצה" – האָט מען אין דעם אָרט, און דוקא אין דעם אָרט, די גאנצע צוגעגרייטקייט צום "מקדש אד' כוננו ידיך",
ביז אַז תיכף ומיד ווערט אין דעם אָרט דער גילוי פון "מקדש אד' כוננו ידיך" – וואָס דאָס קען דאָך כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו מאָנען און אויספירן, אַז צום אַלעם ערשטן ווערט דער גילוי פון "מקדש אד' כוננו ידיך" אין דעם אָרט ("זיבן הונדערט און זיבעציק") וואו ער האָט געלעבט און געטאָן עבודתו במשך עשר שנים האחרונות שלו, דער סך הכל פון כל עבודתו.
און דוקא דורך דעם סיום העבודה אין חצי כדור התחתון, ביז אין דעם תחתון תחתון ביותר – "הויבט מען אויף"[4] און מ'איז מגלה דעם גאנצן בנין פון "מקדש אד' כוננו ידיך", ביז אויך דעם גג של הבנין, וואָס "מלך המשיח . . עומד על גג בית המקדש והוא משמיע להם לישראל ואומר ענוים הגיע זמן גאולתכם"[5] – ווערט דאָס אַלץ "אויפגעהויבן" (אויפגעטאָן) דורך דער עבודה (הגבהה) פון דעם תחתון ביותר.
. . . כולל ועיקר – אין ברענגען די גאולה האמיתית והשלימה, וואָס כדי דער אויבערשטער זאָל דאָס דורכפירן בשלימות דאַרף ער (כביכול) האָבן די השתתפות פון יעדער איד, און דוקא אַלס נשמה בגוף, אַז דורך "מעשינו ועבודתינו" קומט די גאולה, און מ'דארף כביכול אנקומען אַז דער איד זאָל מסכים זיין, און נאכמער – ער זאל וועלן און מכריז זיין, אַז ניט נאר וואָס "הגיע זמן גאולתכם", נאָר ס'איז שוין דא די גאולה בפשטות, כמדובר לעיל אַז גאולה אין מלשון גילוי – דער גילוי אלופו של עולם אין "גולה" (װאָס ווערט דורך דער עבודה פון אַ אידן אין גלות).
(משיחת יום ב', כ"ח סיון תנש"א)
תרגום ללשון הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]
ויש לומר, שכשם שזה בנוגע לכללות ענין הגלות והגאולה, כך הוא גם בנוגע למקום הפרטי שנמצאים בו ב"חצי כדור התחתון" – שהיות שזה (ה"מקדש מעט"[1]) המקום שבו כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו קבע את מקומו, בתוך המקור להפצת המעינות חוצה בכל העולם כולו, הרי דוקא במקום וממקום זה נפעלת הגאולה ובנין בית המקדש השלישי, "מקדש אד' כוננו ידיך"[2],
דאע"פ שמקומו בארץ הקודש, בירושלים עיר הקודש, על הר הקודש – הרי כיון שזה נפעל על ידי "מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות"[3], ובפרט בסיום זמן הגלות ע"י העבודה ד"יפוצו מעינותיך חוצה" – יש כבר במקום זה, ודוקא במקום הזה, את ההכנה המושלמת ל"מקדש אד' כוננו ידיך".
עד שתיכף ומיד נעשה במקום זה הגילוי של "מקדש אד' כוננו ידיך" – שאת זה יכול כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו לתבוע ולהביא לפועל, שלכל לראש נעשה הגילוי ד"מקדש אד' כוננו ידיך" במקום זה ("שבע מאות ושבעים") שבו הוא חי ופעל עבודתו במשך עשר שנים האחרונות שלו, הסך־הכל דכל עבודתו.
ודוקא על ידי סיום העבודה בחצי כדור התחתון, עד בהתחתון תחתון ביותר – "מעלים"[4] ומגלים את כל הבנין של "מקדש אד' כוננו ידיך", כולל גם הגג של הבנין, אשר "מלך המשיח . . עומד על גג בית המקדש והוא משמיע להם לישראל ואומר ענוים הגיע זמן גאולתכם"[5] – כל זה "מתעלה" (נפעל) על ידי העבודה (הגבהה) של התחתון ביותר.
. . . כולל ועיקר – בהבאת הגאולה האמיתית והשלימה, אשר כדי שהקב"ה יפעל זאת בשלימות הוא זקוק (כביכול) להשתתפותו של כאו"א מישראל, ודוקא בתור נשמה בגוף, שע"י "מעשינו ועבודתינו" באה הגאולה, ונחוץ כביכול לכך שהיהודי יסכים, ויתירה מזו – שהוא ירצה ויכריז, שלא רק ש"הגיע זמן גאולתכם", אלא שישנה כבר הגאולה בפשטות, כמדובר לעיל שגאולה היא מלשון גילוי – הגילוי דאלופו של עולם ב"גולה" (שנפעל ע"י עבודת היהודי בגלות).