שער היחוד והאמונה פרק ט: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דטקסט, מאגר טקסטים חב"דים חופשיים
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(עידכון)
אין תקציר עריכה
שורה 12: שורה 12:


==גוף הפרק==
==גוף הפרק==
{{פרק תניא|פרק=ט|טקסט הפרק={{ספר התניא/שער היחוד והאמונה - פרק ט'}}}}
{{ספר התניא/שער היחוד והאמונה - פרק ט'}}


==סיכום הפרק==
==סיכום הפרק==
שורה 25: שורה 25:
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}


{{סדרה|הקודם=[[שער היחוד והאמונה · פרק ח|פרק ח]]|רשימה=פרקי שער היחוד והאמונה|הבא=[[שער היחוד והאמונה · פרק י|פרק י]]}}
{{סדרה|הקודם=[[שער היחוד והאמונה פרק ח'|פרק ח']]|רשימה=פרקי שער היחוד והאמונה|הבא=[[שער היחוד והאמונה פרק י'|פרק י']]}}


[[קטגוריה:תניא · שער היחוד והאמונה|י]]
[[קטגוריה:שער היחוד והאמונה|י]]

גרסה מ־13:44, 28 במרץ 2025

תרשים כולל של שער היחוד והאמונה
תבנית:עץ תניא/שער היחוד והאמונה
תניא
דף השער וההקדמה
דף השערהסכמה אהסכמה בהסכמה גהקדמת המלקט
לקוטי אמרים
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יבפרק יגפרק ידפרק טופרק טזפרק יזפרק יחפרק יטפרק כפרק כאפרק כבפרק כגפרק כדפרק כהפרק כופרק כזפרק כחפרק כטפרק לפרק לאפרק לבפרק לגפרק לדפרק להפרק לופרק לזפרק לחפרק לטפרק מפרק מאפרק מבפרק מגפרק מדפרק מהפרק מופרק מזפרק מחפרק מטפרק נפרק נאפרק נבפרק נג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטןפרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יב
אגרת התשובה
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יב
אגרת הקודש
סימן אסימן בסימן גסימן דסימן הסימן וסימן זסימן חסימן טסימן יסימן יאסימן יבסימן יגסימן ידסימן טוסימן טזסימן יזסימן יחסימן יטסימן כסימן כאסימן כבסימן כגסימן כדסימן כהסימן כוסימן כזסימן כחסימן כטסימן לסימן לאסימן לב
קונטרס אחרון
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק ט
הוספות
מורה שיעור בספר התניאמפתחות לספר התניא

פרק ט - יחוד הספירות באלוקות

מבוא לפרק

בפרק הקודם הוסבר שאחדותו של הקב"ה פשוטה[1], ולא מובן: הספירות הן אלוקות ממש, והן עשר (דהיינו - ריבוי)!, ואיך יתכן ריבוי באלוקות? - ויתבאר בפרק זה.

גוף הפרק

תבנית:ספר התניא/שער היחוד והאמונה - פרק ט'

סיכום הפרק

הקב"ה נעלה שלא בערך מכל תפיסה והשגה[2]. ניתן להבין כיצד נאצלו הספירות[3], אבל לא איך הן מיוחדות איתו.

אך לעבודת השם אין צורך להבין אפילו כיצד[4] נאצלו הספירות. כל יהודי יכול וצריך להאמין באמונה שלימה שהספירות הן 'חד' עם מהותו ועצמותו.

מושגים יסודיים בפרק

  • אחדות פשוטה
  • יחוד הספירות

הערות שוליים

  1. אך האדם אינו יכול להבין זאת באמת, כי הוא מצייר את העניינים למעלה כפי שהם בו - ובו המידות מורכבות ואינן באחדות פשוטה.
  2. דהיינו, אפילו מחכמה דאצילות שהיא 'ראשית' הנבראים.
  3. ומוסבר באריכות בתורת הקבלה והחסידות. לדוגמא, בשער היחוד פרק כ"ה.
  4. שזהו עניין ל"משכילים" בלבד, ומבואר הייטב, וראה הערה קודמת.
הקודם:
פרק ח'
פרקי שער היחוד והאמונה הבא:
פרק י'