דבר מלכות/צו: הבדלים בין גרסאות בדף

ניסן הוא מלשון נס{{הערה|3}}, ויתירה מזו: ניסן (בשני נוני"ן) מורה על "נסי נסים"{{הערה|4}} – הנסים והנפלאות שהקב"ה עשה עם בנ"י בחודש זה בהוציאם ממצרים, שמסמלים את ההנהגה הנסית, המיוחדת של חודש זה. וענין זה (של נסי נסים) בא יותר לידי ביטוי בשבת שלפני פסח (שמיני' מתברך{{הערה|5}} חג הפסח{{הערה|6}}), הנקרא "שבת הגדול" "לפי שנעשה בו נס גדול"{{הערה|7}}, הנס של "למכה מצרים בבכוריהם"{{הערה|8}} (כפי שמבאר אדה"ז בשו"ע שלו באריכות{{הערה|9}}), "וקבעו נס זה לזכרון לדורות בשבת וקראוהו שבת הגדול". ויתירה מזו: "בשבת הגדול היתה התחלת הגאולה והנסים"{{הערה|10}} של יציאת מצרים (שלכן אומרים בשבת זה "עבדים היינו וכו'"{{הערה|11}}).

וצריך להבין{{הערה|12}}: מדוע דוקא הנס של "למכה מצרים בבכוריהם" נקרא (א) "נס גדול" (יותר משאר הנסים); במה מתבטאת גדלות הנס? ועד שזהו (ב) "התחלת הגאולה והנסים" דיצי"מ, דלכאורה ה"ז רק עוד נס בין כל הנסים שקרו במצרים.

גם צריך הסברה בשייכות של נס זה עם יום השבת דוקא, ש"קבעו נס זה לזכרון לדורות בשבת וקראוהו שבת הגדול", דאע"פ שישנה סיבה על כך{{הערה|13}}, מ"מ צריך לומר{{הערה|14}} (ע"פ הידוע גודל הדיוק בכל דבר בתורה ובקביעות הימים ע"פ תורה) שיש לזה גם שייכות פנימית עם תוכן השבת, עד כדי כך שהשבת נקראת ,"שבת הגדול".

ולהוסיף, שהשייכות ד"(התחלת) הגאולה והנסים" עם שבת (הגדול) הוא בהדגשה יתירה בשנה זו, שהיום הראשון של פסח (שאז היתה הגאולה והיציאה ממצרים בפועל) חל ביום השבת{{הערה|15}}.