אגרת הקודש סימן ח
סימן ח' – זורע צדקות מצמיח ישועות
מבוא לאגרת
באגה"ק ו' נמשלה הצדקה ל"זריעה"[1], אבל לכאורה המשל לא מובן[2] – כיצד מגרעין צומח עץ? הלא אין בגרעין מאומה מהצומח ממנו[3]?
אגרת זו משלימה את החסר, ומבארת נקודה זו הן במשל והן בנמשל.
גוף האגרת
סיכום האגרת
הצדקה שלפני התפילה פועלת שבשעת התפילה תתגלה לאדם הארה עצומה[4], וצריך להבין: כנגד חיי העולם הזה (בכסף הצדקה קונה העני את חייו) היה צריך לתת חיי העולם הבא (כבגן עדן, זיו והארה בלבד) – ולא שיאיר לו אור אין סוף?
- ויובן על על פי משל מזריעה: בגרעין הנזרע אין גזע ואין ענפים, לא עלים ולא פירות – ובהכרח שמקור העץ אינו הגרעין אלא הכח (המצמיח) שבארץ: הגרעין עצמו לא צומח ולא מצמיח. זריעת הגרעין רק מעוררת את כח הצומח הרוחני שבארץ – והוא לבדו המצמיח את העץ.
קישורים חיצוניים
- תניא לעם
.
הערות שוליים
- ↑ כמו שמגרעין צומחת כמות ואיכות שלא בערכו, כך עבור צדקה מקבלים דבר שלא בערך – אהבה בתענוגים.
- ↑ ופשוט שאם המשל אינו מובן – כל שכן שהנמשל אינו מובן עד הסוף.
- ↑ בגרעין אין לא גזע ולא ענפים, לא עלים ולא פירות.
- ↑ שאפילו העולמות העליונים מתבטלים בפניה.
- ↑ כנסת ישראל, שורש נשמות ישראל, מלכות דאצילות.
- ↑ שהיא הארה עצומה, שלמעלה מכוחו, למעלה מכללות העולמות ולא בערך עבודתו כלל.