קונטרס אחרון פרק ה
להבין פרטי ההלכות דלא שכיחי
מבוא לסימן
בסימן זה[1] מבאר רבינו שהתורה כולה נצחית, והן מצוות העשה והן הלא־תעשה שייכות גם היום וגם לעתיד־לבוא.
גוף הסימן
תבנית:ספר התניא/קונטרס אחרון - פרק ה'
סיכום הסימן
בסימן הקודם התבאר שכדי לברר את הגשמיות צריך "להתעסק" איתה, וזה נעשה בקיום מצוות עשה (ולא בלא־תעשה, שאין בהן קיום).
ובסימן זה מבהיר, שלמרות האמור לעיל גם בלא־תעשה יש עניין מסויים של בירור: לימוד הלכות האיסור גורם להפרדת הטוב מהרע[2] והוצאתו מהקליפות. כתוצאה מזה מתנתק מקור החיות של הקליפות, והן מתבטלות.
ולעתיד לבוא (שלא יהיו קליפות ו'רע'[3]) תהיה מטרת הלא־תעשה "להמתיק הגבורות בחסדים" (לגלות ב"גבורות" את שורשן בקדושה).
ונמצא שהתורה כולה נצחית – הן הלימוד והן הקיום, הן מצוות העשה והן הלא־תעשה.