קונטרס אחרון פרק ח
הנה לא טובה השמועה אשר שמעתי
מבוא לפרק
אגרת זו היא מכתב חריף ששלח רבינו הזקן לאנ"ש בעקבות ויכוח שהתעורר בין העובדים שרצו להתפלל במתינות, לבין ה'בעלי בתים' שרצו למהר בתפילה. רבינו מוכיח על פניהם את בעלי הבתים המשלחים מעמוד התפילה את המתפללים במתינות, ואף קובע כי אם זמנם בידם מוטב שלא יבואו להתפלל בציבור, וגם כך יצאו ידי חובתם (על פי ההלכה, כמבואר כאן).
גוף הפרק
סיכום הפרק
אדמו"ר הזקן מוכיח חסידים המזלזלים בעבודת התפילה ומונעים את המאריכים מלהיות שליחי הציבור, ומציין כמה עניינים בזה:
- התפילה מאריכה את חיי האדם, והממהרים מקצרים את חיי המתפללים.
- אנוס יוצא ידי חובת קדיש, קדושה, ברכו ואפילו תפילת עמידה – גם אם לא היה כלל בבית הכנסת.
- בגלות עיקר העבודה (שמאריכה חיי האדם) היא התפילה (ולא התורה).
- בעבודת התפילה מקיים אדם את מצוות אהבת ה', שהיא מדאורייתא, והיא הראשונה (והשורש) לכל מצוות העשה.
- וכשמתגלה אהבת ה' בנפש הבהמית "מתבררים הניצוצות", והוא עיקר העבודה בדור האחרון.
| הקודם: פרק ז' |
פרקי קונטרס אחרון | הבא: פרק ט' |