אגרת הקודש סימן כ

אגרת הקודש כ' – איהו וחיוהי

תניא
דף השער וההקדמה
דף השער • הסכמה א • הסכמה ב • הסכמה ג • הקדמת המלקט
לקוטי אמרים
פרק א • פרק ב • פרק ג • פרק ד • פרק ה • פרק ו • פרק ז • פרק ח • פרק ט • פרק י • פרק יא • פרק יב • פרק יג • פרק יד • פרק טו • פרק טז • פרק יז • פרק יח • פרק יט • פרק כ • פרק כא • פרק כב • פרק כג • פרק כד • פרק כה • פרק כו • פרק כז • פרק כח • פרק כט • פרק ל • פרק לא • פרק לב • פרק לג • פרק לד • פרק לה • פרק לו • פרק לז • פרק לח • פרק לט • פרק מ • פרק מא • פרק מב • פרק מג • פרק מד • פרק מה • פרק מו • פרק מז • פרק מח • פרק מט • פרק נ • פרק נא • פרק נב • פרק נג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטן • פרק א • פרק ב • פרק ג • פרק ד • פרק ה • פרק ו • פרק ז • פרק ח • פרק ט • פרק י • פרק יא • פרק יב
אגרת התשובה
פרק א • פרק ב • פרק ג • פרק ד • פרק ה • פרק ו • פרק ז • פרק ח • פרק ט • פרק י • פרק יא • פרק יב
אגרת הקודש
סימן א • סימן ב • סימן ג • סימן ד • סימן ה • סימן ו • סימן ז • סימן ח • סימן ט • סימן י • סימן יא • סימן יב • סימן יג • סימן יד • סימן טו • סימן טז • סימן יז • סימן יח • סימן יט • סימן כ • סימן כא • סימן כב • סימן כג • סימן כד • סימן כה • סימן כו • סימן כז • סימן כח • סימן כט • סימן ל • סימן לא • סימן לב
קונטרס אחרון
פרק א • פרק ב • פרק ג • פרק ד • פרק ה • פרק ו • פרק ז • פרק ח • פרק ט
הוספות
מורה שיעור בספר התניא • מפתחות לספר התניא

מבוא לאגרת

אגרת זו מוסיפה חיות נפלאה במצוות הצדקה (בפרט, ובמצוות מעשיות בכלל), ע"י שמגלה יסוד חדש בחסידות, שטרם הוסבר בתניא:

• בתניא הוסבר שע"י מצוות מעשיות ממלאים את תכלית הבריאה, אך המעלה שהתבארה שם היא רק מצד הקיום (מצד האדם המקיים) ולא מצד החפצים הגשמיים המשמשים לקיום המצווה.
• אגרת זו מוסיפה שגם בדברים הגשמיים עצמם יש מעלה נפלאה: שדוקא התהוותם היא מהקדוש ברוך הוא עצמו (ולא מהאורות והגילויים מהם מתהווים הענינים הרוחניים).

אגרת זו כתב אדמו"ר הזקן "בימים שלפני הסתלקותו", וגילה בה יסוד חדש בחסידות: "מספר מילות הנשמה השמימיות מהותו ועצמותו שמציאותו מעצמותו הוא לבדו בכוחו ויכולתו לברוא יש מאין ואפס המוחלט ממש פתחו אצל החסידים מעיינות חדשים של חיות בקיום מצוות מעשיות".

סיכום האגרת

לאחר הקדמה קצרה שבריאת יש מאין אפשרית דוקא ע"י כח האין סוף מסביר:

א. ידוע הכלל ש"נעוץ תחילתן בסופן". ולכן דווקא בספירת המלכות (שהיא הספירה הנמוכה ביותר) מתגלה אור הכתר, ולכן רק בכוחה לברוא יש מאין (רק ממנה מתחילה מציאות של נבראים).

ב. וכוחו של אור האין סוף לא נעצר במלכות ואפילו לא בספירות דבי"ע, ואדרבה: דוקא ביסוד העפר (היסוד הנמוך שבעולם הנמוך) מתגלה כח האין סוף בתמידות בלי הפסק להצמיח יש (צמחים גשמיים) מאין (מכח הצומח הרוחני).

קישורים חיצוניים

• תניא לעם .